היישוב מבואות-יריחו בבקעת הירדן אושר היום פה אחד בהחלטת ממשלה. ביישוב מתגוררות 45 משפחות בבתי קבע. בישיבת הממשלה החגיגית שנערכה באוהל סמוך לאנדרטת הבקעה, נכח גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
על פי מקורות שנכחו בתוך הישיבה, בתחילה אמר היועמ"ש כי הוא לא רואה סיבה להסדיר את היישוב כעת, עוד לפני הבחירות. ראש הממשלה השיב שיש סיבה לדחיפות והיא תכנית השלום האזורית של הנשיא טראמפ שעומדת להיות מוצגת מיד לאחר הבחירות, עוד לפני הקמת הממשלה. לאחר הצגתה, לישראל יהיה קשה יותר להעביר מהלכים כאלו.
מנדלבליט שאל את ראש הממשלה מדוע לא נאמר לו הדבר לפני כן, ולדברי המקורות, נתניהו השיב כי הוא קיבל את המידע בשיחה טלפונית משגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, ערב קודם. לאור המידע החדש, היועמ"ש הסיר את התנגדותו. ההצעה שהועלתה בפני הממשלה כללה הכרה במבואות-יריחו כיישוב והתחלת תהליך של הסדרת תב"ע עבורו, והממשלה כאמור אישרה פה אחד.
בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה כי "האישור הסופי כמובן יינתן עם הקמת הממשלה הבאה", הוא הוסיף כי מינה היום צוות עבודה בראשות מנכ"ל משרד ראה"מ, רונן פרץ, שיגבש מתווה להחלת הריבונות בבקעת הירדן וצפון ים המלח.
עוד אמר נתניהו בפתח הישיבה, כי "בימים האחרונים אנחנו מציגים שלושה נדבכי ביטחון לאומי, החשובים להבטיח את עתיד ישראל. הראשון, ברית הגנה עם ארה"ב. בסוף השבוע האחרון שוחחתי עם ידידי הנשיא טראמפ, וסיכמנו לקדם ברית הגנה היסטורית בין ארה"ב לישראל בפגישתנו הקרובה בעצרת האו"ם. הנדבך השני – ריבונות ישראלית בבקעת הירדן וצפון ים המלח. אנחנו נחיל את הריבונות הזאת מיד עם הקמת הממשלה הבאה. אני גאה לכנס את ישיבת הממשלה המיוחדת הזאת, דווקא בבקעת הירדן. זה לא רק השער המזרחי של מדינת ישראל, זה קיר המגן מן המזרח, משום שבקעת הירדן, יחד עם השטחים ששולטים עליה, שיהיו חלק ממדינת ישראל, מבטיחים שצה"ל יהיה פה לעד. במקום שתהיה לנו מדינה של כמה קילומטרים רוחב, זו מדינה עם עומק אסטרטגי וגובה אסטרטגי. הנדבך השלישי הוא החלת הריבונות הישראלית על כל יישובינו ביהודה ושומרון, גם אלה בגושים, כולל השטח של הגושים וגם אלה שמחוץ לגושים, ושטחים נוספים שהם חיוניים לביטחוננו ולהבטחת מורשתנו".
עם סיום דבריו של ראש הממשלה, התפרץ לעברו השר בצלאל סמוטריץ', שאמר כי ללא ריבונות על השטחים שבין היישובים, גוזר ראש הממשלה חנק על היישובים.
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני שישב לצדו של ראש הממשלה בישיבה, אמר בפתחה כי זה אחד השבועות המרגשים ביותר בכהונתו. "אם הציניקנים יגידו שאתה עושה זאת בגלל הבחירות, אל תתרגש מהם, הם כנראה לא מבינים איזה מהלכים מקדימים חייבים היו להיעשות כדי שהצהרה דרמתית כזו תבשיל ותתרחש", מר ראש המועצה. "בקעת הירדן היא אזור שטמון בו פוטנציאל שהולך ומתממש לנגד עינינו יום יום, שעה שעה. בחמש השנים האחרונות צמחה אוכלוסיית הבקעה ב-6 אחוז מידי שנה כמעט והכפלנו את כמות התושבים בעשור האחרון. אנחנו כאן מפני שזו ארצנו וכאן ביתנו. אנחנו קו ההגנה האסטרטגי של ישראל. רק התיישבות חזקה תקבע את גבולה המזרחי של מדינת ישראל".
ביום שלישי בשבוע שעבר, הצהיר ראש הממשלה כי אם ייבחר לראשות הממשלה, הוא יחיל ריבונות על בקעת הירדן וצפון ים המלח. על פי פרסומים שונים, גורמים ביטחוניים דרשו שהוא לא יצהיר ריבונות כעת, אך אלחייני דוחה את הדברים ואומר כי הוא יודע בוודאות כי גורמים צבאיים רמי דרג דווקא תומכים במהלך. "ריבונות בבקעת הירדן היא לא אינטרס של תושבי הבקעה, אלא בראש ובראשונה אינטרס של תושבי גוש דן", הוא אומר.
אחת מהדוברות בפני שרי הממשלה בבקעת הירדן צרובת השמש, הייתה רחל משולמי, תושבת מבואות-יריחו. משולמי גורשה עם משפחתה מנצרים, ושכלה את בנה עמשא-ישראל במלחמת לבנון השנייה. בזמן שהשרים ישבו על המדוכה בישיבה המתארכת, התפללה משולמי חרישית בחוץ שהם אכן יאשרו את היישוב. "זה מאוד משמעותי", היא אומרת לנו. "אחרי הבגידה בחבל עזה היינו אבודים. ולאחר שנה, אחרי שעמשא-ישראל נפל בקרב, בעלי אמר שאם הוא מסר את נפשו, גם אנחנו צריכים להתמודד. חיפשנו איך להתחבר לארץ ישראל באופן הכי משמעותי, בונה ומאפשר אחיזה בארץ". הם התגוררו ביבול שעל גבול מצרים, שם ניהלה בית ספר, ומשם חיפשו מקום שיענה על מבוקשם. אז הגיעו למבואות-יריחו, בו הם מתגוררים כבר 12 שנה, ושם גם נטעו מטע תמרים על שם בנם, "בדיוק למרגלות הבסיס שממנו עמשא יצא לקרב בסלוקי", שממנו לא שב.
"זה יישוב מאוד מיוחד, מצאנו בו את מקומנו. מבחינתנו, אישור היישוב הוא יום חג למדינה כולה. אני מרגישה שזה תיקון של 'עזה ויריחו תחילה'. כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל הוא נכנס מכאן. כשם ששבים ליריחו, נשוב גם לעזה", אומרת משולמי.
יגאל דלמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, אומר כי "מדובר בהסדרה של ישוב אחד מתוך שורה של יישובים שצריכים הסדרה". מדובר ביישובים שאינם 'צמודי-דופן' ליישוב אחר, ואינם יכולים להיות מאושרים כשכונה חדשה, אלא כיישוב חדש, ולכך נדרשת החלטת ממשלה. "אבל האירוע המרכזי של היום הוא היפוך המגמה ההיסטורי", מוסיף דלמוני. "לפני עשר שנים אולמרט רצה להיבחר לראשות הממשלה על מצע של 'התכנסות' ופינוי, והיום ראש הממשלה רוצה להיבחר עם מצע של החלת ריבונות".
