לפני כחודשיים אירע ציון דרך משמעותי בשיח סביב סוגיית האנטישמיות במפלגת הלייבור, המסעירה בשנים האחרונות את דעת הקהל והתקשורת הבריטית. כתבת תחקיר ששודרה בתוכנית היוקרתית 'פנורמה', מבית ה־BBC, חשפה את ממדיה המדאיגים של התופעה והוכיחה כי מנהיג המפלגה ג'רמי קורבין ומקורביו ניסו להסתיר את היקפה ולעצור הליכים כלפי מי שהשמיעו אמירות בעייתיות. בכתבה צוטטו מקורביו של קורבין בהתבטאויות בנוסח "חבל שהיטלר לא סיים מה שהתחיל" וכדומה. פגשתי את דיים (המקבילה הנשית לתואר אבירות, תואר שהיא זכתה לו בשנה שעברה) לואיז אלמן, חברת הפרלמנט היהודייה הוותיקה מטעם הלייבור, כדי לשאול אותה כיצד ומדוע היא נאבקת על מקומה במפלגה שמנהיגהּ הנוכחי מוביל אותה למחוזות אנטישמיים.
אלמן, ילידת 1945 ואם לשניים, היא אחת הנשים הוותיקות ביותר בפרלמנט הבריטי. בצעירותה הייתה פעילה בתנועת הנוער הציונית 'הבונים דרור'. לאחר שסיימה לימודי תואר שני בסוציולוגיה, שהתה שנה בישראל ולמדה עברית באולפן. כאן גם פגשה את בעלה. הם שבו לבריטניה, ואלמן התפקדה למפלגת הלייבור והחלה לטפס בסולם הדרגות. ב־1997 נבחרה לפרלמנט מטעם מחוז ליברפול־ריברסייד. אלמן שימשה כיו"ר 'תנועת הלייבור היהודית', ומאז אוגוסט האחרון היא יו"ר השדולה הפרלמנטרית של 'ידידי ישראל בלייבור'.
בחירתו של קורבין לתפקיד יו"ר הלייבור, בספטמבר 2015, משפיעה מאוד על יכולתה של אלמן להתנהל במפלגה ששינתה את פניה. כחברת פרלמנט יהודייה ואוהדת ישראל, היא סופגת לא מעט רפש מאוהדיו הקולניים של קורבין, שאף ניסו להביא להדחתה.
"בעשרים השנים הראשונות שלי כחברת פרלמנט היו לי פגישות עם חברי המפלגה במחוז שלי, שבהן הייתי מדווחת להם מה עשיתי והיינו דנים בכל מיני נושאים", מתארת אלמן את השינוי. "בין אם הסכמנו ובין אם לא, הכול היה מתנהל באווירה ידידותית. באותם ימים היו 500 חברי מפלגה במחוז. מאז שג'רמי קורבין הפך לראש המפלגה, ה־500 האלה הפכו ל־2,700, בעיקר אנשים שהוא פקד רק כדי להתנגד אליי. הם היו מגיעים לפגישות, צועקים, מציקים, מעליבים. לכל פגישה הייתי מגיעה עם דו"ח כתוב בנושאי בריאות, תחבורה, עוני, נושאים שעסקתי בהם. אבל השאלות שעלו מהאנשים האלה עסקו באופן אינטנסיבי בעניין ישראל והפלסטינים. הם אמרו דברים כמו: 'איך את מרגישה כשנבחרת במפלגה דמוקרטית, אבל את מייצגת כוח פשיסטי?'; או 'את מדברת המון על מנהרות הטרור מעזה, זה לא אותו דבר כמו המנהרות של היהודים שניסו לברוח מגטו ורשה?' הם ניסו לגרום לתומכים שלי לעזוב, כדי שהם יוכלו להשתלט על הדיונים".
"תומכי קורבין אמרו לי 'את מדברת המון על מנהרות הטרור מעזה, זה לא כמו המנהרות של היהודים שניסו לברוח מגטו ורשה?'"
בהמשך נחשפו בעיתונות תכתובות דוא"ל בין חברי הלייבור החדשים במחוז הבחירה של אלמן. אחד מהם כינה אותה 'הכלבה היהודייה של הלייבור', ואחר תהה 'מה אפשר לצפות מאישה יהודייה שנולדה ב־1945'. "זה נאמר על ידי מישהו שגאה בהיותו אנטי־גזעני, אנטי־סקסיסטי ואנטי־אייג'יסטי", מוסיפה אלמן. "הוא הצליח במשפט אחד להיות גזען, סקסיסטי ואייג'יסט (אפליה על רקע גיל), וכולם אנשים מהמפלגה שלי! כשזה הופיע זה יצר הרבה רעש, שגרם ללייבור להתחיל לחקור. הם כתבו דו"ח שביקר באופן חריף חברים במפלגה. הדו"ח הזה הוא אחת הסיבות לתחקיר של ה־BBC. כתוצאה מזה השעו לתקופה את המפגשים של הלייבור באזור שלי. כיום, כשאנחנו נפגשים, הם יודעים שאסור להם לצעוק, אבל עדיין יש אווירה נוראית".
השתקה והתעלמות
אלמן לא המתינה לתוכנית של ה־BBC כדי לפעול נגד האנטישמיות במפלגתה, ואף נגד קורבין שבחסותו היא פורחת ומשגשגת באין מפריע. היא התבטאה נגדו, הגישה תלונות לוועדות הבית השונות, ואף יזמה, יחד עם חבריה ב'תנועת הלייבור היהודית', הצבעת אי־אמון במנהיג המפלגה. ראשי המפלגה, היא טוענת, הפעילו לחץ כדי להסתיר עדויות על התבטאויות אנטישמיות מובהקות. אלמן נאבקה נחרצות נגד הסתרה זו. נוכח התנהלות המפלגה שקלה אלמן לפרוש ממנה, אך לאחר לבטים בחרה להישאר ו"להילחם מבפנים".
"יש בעיה של אנטישמיות במפלגת הלייבור", אומרת אלמן. "הנגע לא פושה בכולם, אבל ללא ספק מדובר בבעיה, שהחמירה מאז כניסתו של קורבין לתפקיד היו"ר. ניתן למצוא אותה בציוצים ופוסטים במדיה החברתית, וגם בגלוי בפגישות של חברי המפלגה. האנטישמיות באה בשתי צורות: האחת היא האנטישמיות המסורתית, זו המאשימה את היהודים בשליטה בעולם, והשנייה, מודרנית יותר, משמיצה את ישראל יותר מכל מדינה אחרת ומשתמשת בסכסוך היהודי־ערבי כתירוץ להכפשת ישראל. היא מכנה את ישראל 'כוח זר במזרח התיכון', וטוענת שהיא אימפריאליסטית וכוחנית. האנטישמיות מהסוג השני היא שהתעצמה בשנים האחרונות".
אלמן מבקשת להדגיש כי בעיניה ניתן להיות איש שמאל בריטי מבלי להחזיק בתפיסות אנטישמיות. היא עצמה שבה לפני זמן מה מביקור בישראל, שכלל גם פגישות עם בכירים פלסטינים ברמאללה. "אני בעד שתי מדינות לשני עמים. אני רוצה שתקום מדינה פלסטינית בהסכם, לצד ישראל, כאשר ביטחון ישראל עומד בראש סדר העדיפויות. זאת תפיסת עולם מקובלת בלייבור, וכך מאמינים רבים. בין זה ובין אלו המערערים על עצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים – יש הבדל עצום.
על המצב הנוכחי באזור היא אומרת: "אני לא חושבת שתוכניתו של טראמפ תצליח. לאנשים יש שאיפות להגדרה לאומית, וכסף לא יקנה אותם. כמובן, כשתקום מדינה פלסטינית היא תצטרך מימון רב כדי לקיים כלכלה מתפקדת, אבל הכסף לא יכול להחליף מדינה. אבל אנחנו רואים שינוי במדינות ערב והתקרבות לישראל בגלל המצב עם איראן. זה משהו חדש שנכנס למשוואה. אז דברים רבים עשויים להשתנות".
כאשר ראש ממשלת בריטניה הקודמת, תרזה מיי, בחרה לאמץ לפני כשנה את הגדרת העבודה הבינלאומית לאנטישמיות, ריכך קורבין את ההגדרה הזו במפלגתו, כדי לאפשר לאמירות שנאה נגד מדינת ישראל להמשיך ולהישמע. באותו מסמך, שאומץ על ידי האיחוד האירופי ושורה של מדינות, נקבע בין היתר כי גם התנגדות לקיומה של ישראל, שימוש בסמלים אנטישמיים כלפיה והשוואתה לנאצים – הם בגדר אנטישמיות. אלמן הייתה חלק מקבוצה בתוך הלייבור שניהלה מאבק ארוך למען אימוץ ההגדרה במלואה, מאבק שנחל הצלחה. "הטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים זו אנטישמיות", היא פוסקת.
אבל הגבול יכול להיות דק.
"כן, הוא יכול. לפעמים הביקורת כל־כך קשה, והרי אנשים לא אומרים הכול בגלוי, אבל ניתן להרגיש את האנטישמיות שלהם".
באנגליה אנשים לא תמיד אומרים בצורה מפורשת מה הם חושבים.
"כן, יש את העניין הזה, אבל את חושדת שאת מבינה למה הם מתכוונים. לפעמים את רק חושדת, אבל לאחרונה אנשים התחילו לדבר גלוי יותר ויותר, אז היה קל יותר להוכיח מה כוונתם".
קורבין הגדיר את חמאס וחיזבאללה "חברים שלי". כיהודייה זה בוודאי קשה מאוד בשבילך לשמוע דברים כאלה ולהישאר במפלגה שבראשה עומד אדם כזה.
"אני ואחרים ביקרנו באופן נחרץ ופומבי את קורבין. אני חברה במפלגה מזה 53 שנים, וחברת פרלמנט 22 שנים. קורבין מנהיג אותה רק שלוש שנים. אני לא חושבת שראוי שהוא יגרום לי לעזוב. אני מסכימה, זה מצב מאוד מורכב, וכמה חברים באמת עזבו. אני מרגישה שאני יכולה לשנות באופן אפקטיבי הרבה יותר מבפנים. אבל באמת, זה לא קל".
קורבין לא לבד.
"נכון. הוא המנהיג, והוא הביא איתו הרבה אנשים שמקיפים אותו בצמרת המפלגה ושיש להם הרבה כוח. הוא מגיב בתדהמה בכל פעם שמישהו רומז שהוא מעורב באנטישמיות. 'אני נגד גזענות, אני לא יכול להיות אנטישמי', הוא מצהיר. מבחינתו אנטישמיות זה משהו שיש רק בימין. הוא לא יכול להבין שיש אנטישמיות גם בשמאל. אני חושבת שלאט לאט הוא מתחיל להבין את זה. זה לא תירוץ, אגב. זה שהוא לא מבין את הנושא זה מתחת לכל ביקורת".
הוא באמת לא מבין?
"זאת השאלה, האם הוא באמת לא מבין או שהוא לא רוצה להבין. אנחנו ב'תנועת העבודה היהודית' תוקפים את קורבין בחריפות בנושא זה. התלונַנו נגדו לנציבות השוויון וזכויות האדם, תנועה שהוקמה על ידי הלייבור בשנות השבעים, וטענו שתנועת הלייבור של ימינו היא אנטישמית באופן ממוסד. הנציבות אינה עוסקת בתלונות אלא אם כן היא משוכנעת שיש להן בסיס מוצק. היא קיבלה את תלונתנו ועוסקת בה בימים אלו. קורבין ואנשיו מנסים להתייחס לתלונה כהליך ידידותי ולהמעיט בחשיבותה, אבל מדובר במצב חריג ביותר".
מה הצעדים שהנציבות יכולה לעשות?
"היא יכולה לנזוף בהם וגם לקנוס אותם, ובכל מקרה מדובר בצעדים שיביכו ויביישו אותם. בגלל כל אלה ועוד, קורבין מבין שעליו להשתנות. בעבר הוא דיבר על כך שישראל לא צריכה להיות שם בכלל כי היא זרה לאזור, פרויקט אימפריאליסטי שהושתל במזרח התיכון. בשנתיים האחרונות הוא היה שקט מאוד בעניין הזה, והיום הוא לא מעז לדבר ככה. אבל אני לא חושבת שהוא שינה את דעתו. וזה לא רק הוא, אלא גם האנשים שסובבים אותו. השאלה היא עד כמה הוא והחבורה שלו יכולים להשתנות".
כשאת נוקטת צעדים כאלה נגד ראש המפלגה שלך, את לא מחלישה את המפלגה כולה?
"ובכן, זה מה שהם אומרים (צוחקת). ייתכן, אבל אני לא יכולה לשתוק. זה מרושע. האנשים בלייבור שתומכים בקורבין אומרים שאנחנו מגזימים ויוצאים מפרופורציה. טענה אחרת שלהם היא שיש אנטישמיות בחברה, וכנציגי החברה – תהיה גם אנטישמיות במפלגה. שטויות! הלייבור שם גם כדי להתנגד לגזענות. הרי הם לא יגידו שבגלל שיש גזענות בחברה יש גם גזענות בלייבור, נכון? הם גם אומרים שאנחנו מתקרבים לבחירות כלליות, מה שכנראה נכון, והצעדים הללו מחלישים את הלייבור. טוב, זאת כבר שאלה שצריכה להיות מופנית לקורבין".
את בדעת מיעוט בנושא הזה?
"רוב חברי המפלגה לא מתבטאים בכלל בהקשר הזה, אבל חברי הפרלמנט של הלייבור מתבטאים בעוצמה נגד האנטישמיות", אומרת אלמן.
בכתבה ששודרה ב־BBC הוזכרה בין היתר תלונה שהגישה אלמן נגד חברת מפלגה מליברפול. אותה חברת לייבור פרסמה קריקטורה של חייזר שעליו מגן דוד חונק את פסל החירות, והוסיפה: 'זה הדבר הכי אמיתי שראיתי השנה'.
"זו טענה אנטישמית עתיקה, שמאשימה את היהודים בחנק החברה והחירות", אומרת על כך אלמן. "התלוננתי ללייבור על ההתבטאות הזו, ובמשך זמן רב לא קיבלתי תשובה. ואז הסיפור והתמונה הופיעו בעיתונות, ומהמפלגה נמסר שהם כתבו הערה בנושא ליד שמה, שזה כלום, אין לכך כל משמעות. זו אפילו לא נזיפה. התנגדתי לתגובה המינורית הזו. הבאתי את הנושא לדיון בקרב חברי הפרלמנט שלנו, והעברתי את התמונה בין כולם. הם היו מזועזעים והחליטו שהיא צריכה להיות מושעית מהמפלגה. בשלב הזה התגלה שבוועדה שחקרה את התלונה שלי הוחלט בתחילה להעיף אותה מהתנועה לחלוטין, אבל אחד ממקורבי קורבין התערב ואמר שלא מדובר באנטישמיות אלא רק באמירה פוליטית נגד ישראל, ולכן לא נעשה דבר".
"כמו כת"
המצב הפוליטי בבריטניה מעורער בימים אלה והתערער עוד השבוע. לאחרונה התפטרה ראש הממשלה תרזה מיי בשל חילוקי דעות בנושא הברקזיט, ואת מקומה תפס שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון. למפלגת השמרנים אין רוב בפרלמנט הנוכחי. החלטה של ג'ונסון על פרישה מהאיחוד האירופי ללא הסכם, מה שמכונה "ברקזיט קשה", עלולה להביא למשבר כלכלי וחוקתי ולהתפרקות הממשלה בעקבות הצבעת אי־אמון.
הקדמת הבחירות עשויה להשפיע גם על עתידה הפוליטי של אלמן. "לפני בחירות כלליות, כל חבר מפלגה בוחר מי הוא רוצה שייצג אותו במחוז שלו", היא מסבירה. "הסניף שלי צריך להחליט אם הוא רוצה שאני אייצג אותו או מישהו אחר. מאז שקורבין נבחר יש נגדי אופוזיציה חזקה, סביב דעותיי כתומכת ישראל וכמתנגדת לאנטישמיות. אם הבחירות יקרו בפתאומיות לא יהיה להם מספיק זמן להתארגן כדי להיפטר ממני, וייתכן שאבחר גם בפעם הזו. בליברפול הייתה חברת פרלמנט נוספת מהלייבור, יהודייה גם היא, לוסיאנה ברג'ר, שספגה התקפות נוראיות משמאל ומימין כאחד ואפילו קיבלה איומים על חייה. היא פרשה מהמפלגה בשל איומים אלו וכיום היא חברת פרלמנט עצמאית. האנשים שאיימו עליה נמצאים בכלא היום".
לא נמאס לך?
"במובנים מסוימים כן, נמאס לי. מצד שני אני לא רוצה להיכנע. כך או כך, המצב מאוד לא נעים, ואני לא חושבת שהוא ישתנה כל עוד קורבין עומד בראש המפלגה".
בקרוב יהיו בחירות פנימיות בתוך המפלגה.
"כן, בספטמבר, אבל אני חוששת שכלום לא ישתנה. יש לו עדיין כל כך הרבה אנשים שנאמנים לו, זה קצת כמו כת".
יש סיכוי שיחליפו אותו?
"כרגע האנשים שתמכו בו מתלבטים. חלק מההתלבטות שלהם קשורה לעמדותיו בקשר לברקזיט. רוב תומכיו לא רוצים לעזוב את האיחוד האירופי, ואילו הוא כן. הוא תמיד רצה. הם לא מרוצים מהדרך שבה הוא ניהל את הנושא. האנטישמיות היא עניין נוסף. לא כולם מכירים את כל הפרטים, אבל יש להם תחושה רעה, הם מרגישים שמשהו לא בסדר. 'פנורמה' הצליחה להבהיר את הנקודה. הלייבור רותחים מזעם ואומרים שהם ינקטו בפעולות נגד ה־BBC, אבל הם לא יכולים לעשות כלום. עבדו על התוכנית הזאת במשך חודשים רבים, והיא נשענת על מחקר מעמיק ומקיף".
האם הלייבור נוקט פעולות נגד ישראל, או שאלה רק דיבורים?
"רק דיבורים. אבל כמובן, אם הייתה ממשלה בראשות הלייבור – מי יודע מה היה קורה. בכלל, בתקופות אחרות, כשהממשלה הייתה בכאוס כזה, הלייבור הייתה מובילה, ערוכה ומסוגלת להרכיב ממשלה חלופית. אבל בגלל ג'רמי קורבין זה לא קורה".
בתוכנית נוספת של ה־BBC רואיינו יהודים שאמרו כי הם מתכננים לעלות לישראל בגלל האנטישמיות. את מרגישה שזו תופעה הולכת וגוברת? שליהודים כבר אין מקום בממלכה?
"אולי יש עלייה באנטישמיות, אבל זאת עלייה קלה. תמיד הייתה כאן אנטישמיות, אבל לרוב היהודים באנגליה יש חיים טובים. הם לא פוגשים אנטישמיות בחיי היומיום. אני חושבת שזה מוגזם לומר שליהודים אין מקום בבריטניה, ואולי האנשים האלה תכננו לעלות לישראל ממילא והאנטישמיות הייתה רק תירוץ. כמובן אין לי ביקורת על מי שאומר כך, כי רק מהתבוננות על מה שקורה במפלגה שלי – זה מערער מאוד".
