תושב ניצן יעקב גואטה, בן 61, ממפוני המושב גדיד בגוש קטיף, עיבד את אדמותיו סמוך לגברעם במבואות הנגב במשך 12 שנים, מאז שקיבל אותן כפיצוי על האדמות שנלקחו ממנו בתוכנית ההתנתקות בשנת 2005. אבל לפני פחות משנה, בדצמבר 2018, ניתנו האדמות לחקלאי אחר – וזאת בלי כל התרעה מראש. פקידי הממשלה הממונים על הסיוע למפונים אינם מטפלים בפניותיו בנושא.
גואטה נפגע בשלושה פיגועי טרור בשנת 2002: הראשון במתקפת מחבלים בחממות שלו, השני במטען צד שהופעל בסמוך אליו כשנסע בכביש היציאה ממורג, והשלישי כשמחבל ירה לעברו מחסנית כדורים שלמה, והוא נפגע מקליע בכתפו. כאשר גורש מביתו ומאדמותיו החקלאיות בגוש קטיף, ביקש גואטה לשקם את חייו באדמות חלופיות שתיתן לו המדינה בתור פיצוי. "בגוש קטיף הייתי מגדל עגבניות שרי, פלפלים ומלפפונים לייצוא לרחבי העולם ולשוק המקומי", מספר גואטה. כמו חקלאים אחרים מתושבי הגוש, הוא העדיף לאחר ההתנתקות להמשיך להתפרנס מחקלאות במקום לקבל פיצוי כספי שיגדע אותם מן הקשר לקרקע.
מנהלת סל"ע, "סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון", המכונה כיום מנהלת תנופה, העבירה לו ולחבריו החקלאים חלקות לעיבוד, ותרשים המציג את גבולותיהן. "הביאו לי 44 דונם ליד קיבוץ גברעם", אומר גואטה. "הבטיחו שאקבל שטח מוכן לעיבוד חקלאי, אבל נאלצתי להכשיר אותו בעצמי. לא היה לי כסף לבנות חממות, אז עיבדתי את האדמה בכל השנים בגידולי שדה – עד שבסוף השנה שעברה ראיתי על האדמה שלי שלט: מסיג הגבול ייענש".
בתוך ימים לאחר הצבת השלט הגיע אל האדמות שעיבד גואטה חקלאי אחר, תושב המושב גהה, שקיבל את אדמתו של גואטה כפיצוי על אדמות שנלקחו ממנו סמוך לאשקלון. הבעלים החדשים חרש את שדה החיטה שזרע גואטה שבועות ספורים קודם לכן. מאז יושב גואטה ללא פרנסה, ומכיוון שאין לו כסף לשכור עורך דין הוא ממלא את יומו בניסיון לפתור את הבעיה, באמצעות שיחות עם אנשי מנהלת תנופה ומשרד החקלאות האמונים על הטיפול במפוני גוש קטיף. "אני רץ מגוף לגוף וממשרד ממשלתי למשרד ממשלתי, מטרטרים לי את הנשמה", הוא אומר. "אני אדם שלא מתייאש בדרך כלל, אבל עושים הכול כדי לאמלל אותי. איבדתי הכול. את החסכונות שלי אני שורף כבר שנה, בלי פרנסה".
14 שנים לאחר ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, עבודת מנהלת תנופה עוד לא תמה, ולא כל משפחה קיבלה כבר את שהובטח לה. "הגירוש הזה עשה לי רע מאוד והרס לי את החיים" מספר גואטה. "נתנו לי קראווילה בניצן אחרי שהוציאו לי את הנשמה, ובמשך חצי שנה היינו זרוקים בבית מלון ברשעות איומה", מתאר גואטה.
יו"ר ועד חקלאי גוש קטיף אהרון חזוט, תושב באר־גנים, התגייס לסייע לגואטה. לדבריו, במשך חודשים הוא מנהל אינספור תכתובות עם פקידי הממשלה, שמתנהלים לאיטם. "חלם, רשעות וחוסר אונים מוחלט", קורא לכך חזוט, שפונה בעצמו מגן־אור שבגוש קטיף. "מסבירים לנו שאף על פי שקיבל את האדמות כדין כמו חבריו, היה על גואטה לחתום על קבלתן לפני 13 שנים, ומכיוון שלא חתם האדמות לא נרשמו על שמו ולכן נתנו אותם כעת לאחר. לא ייאמן שאף אחד לא נותן את הדין על זה. במשרד החקלאות עסוקים בייצור ניירת, והנושא אינו מגיע לכדי פתרון".
ממשרד החקלאות, האחראי על מנהלת תנופה לטיפול במפוני גוש קטיף, נמסר בתגובה: "לפני כמה שנים קיבל גואטה המלצה של מנהלת תנופה להקצאת הקרקע בעבורו בהתאם לנהלים, כפי שקיבלו חקלאים רבים אחרים. בהתאם למקובל, הוא נדרש לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולחתום על חוזה חכירה. אלא שהפונה לא פעל בעניין, ולכן מבחינת רמ"י הקרקע נותרה פנויה, והוקצתה לחקלאי אחר. לפני כמה חודשים הוא פנה לאגף התיישבות במשרד החקלאות, והמשרד מנסה לסייע לו לקבל את הקרקע לפנים משורת הדין, אף שלא חתם על חוזה חכירה". מלשכת השר אורי אריאל נמסר: "מר גואטה נמצא בקשר שוטף עם נציג מחוז הנגב במשרד, שמסייע לו במציאת פתרון. יש לציין כי לצד כל משפחה עומד נציג אחראי שמייעץ לה, מלווה אותה ומטפל בה עד לקבלת מענה הולם, וכך גם במקרה הזה".
