אבל כבד ירד אתמול על ישיבת ההסדר מחניים בגוש עציון עם היוודע דבר הירצחו של התלמיד דביר יהודה שורק (19), בן היישוב עפרה. חבריו לשיעור התקשו לעכל את האסון הפתאומי שפקד אותם, מלווים בידי צוות פסיכולוגי וצוות הרבנים.
אתמול היה היום האחרון של זמן קיץ, לקראת היציאה לחופשת בין הזמנים, ודביר נרצח כשחזר מקניית מתנות סוף שנה לר"מים לקראת הפרידה.
"כזה הוא היה. על חשבון הזמן האישי שלו הולך וקונה מתנות לאחרים", סיפר שראל רוזנבלט, ר"מ בישיבת מחניים. "התלמידים בישיבה התלבטו מה לקנות לר"מים – ספרי קודש או חול, ודביר אמר ש'ספרי קודש יש להם, אבל ספר של דויד גרוסמן אולי אין להם'. עם הספרים האלו מצאנו אותו. דביר הצליח לראות את האדם שבתוך הרב שלו, ולא רק את הרב. זו הייתה יכולת מדהימה שלו".
השעות הקטנות בלילה שבין רביעי לחמישי, בין היעלמותו של שורק למציאת גופתו, היו רוויות בלבול וחרדה. "דביר היה בחור אחראי מאוד, לא היה דבר כזה שאמר משהו ולא עשה", אמר הרב שלמה וילק, ראש ישיבת ההסדר אור תורה מחניים. "הוא כתב מסרון לחברותא שלו: 'אני חוזר לסדר ערב. חכה לי', וכשהחברותא ראה שדביר בושש לבוא התחלנו לדאוג".
"קראנו פרקי תהלים ושרנו ניגונים, עד שבסוף ביקשו שנעיר את כולם, כינסו אותנו והודיעו לנו על החדשות הרעות. רובנו מעולם לא חווינו מוות של חבר", מספר אחד הבחורים. "חלקנו פרצנו בבכי, אנשים צעקו, היו מי שהתחבקו ומי שהלכו להתבודד. עד עכשיו כולנו מנסים לעכל".
בישיבה אספו מהחברים סיפורים קטנים על חייו של שורק. חברו לחדר י', שישן מעליו, סיפר ששמע פעם קולות פיצוח מהמיטה, וראה את שורק "ממיין זרעים שייבש בעצמו, ושהוא מתכוון לשתול בקיץ. אחד־אחד הוא הפריד אותם מהקליפה בעדינות, ולבסוף מילא צנצנת וקופסת סיגריות שמצא. ביום שישי שעבר מצאתי אותו בונה מצנח מניילון, חוטים וסלוטייפ. היה חסר לו רק משהו בעל משקל להצניח. בסוף מצאנו תקליט של הביטלס".
חברו לחדר א' כתב עליו אתמול: "בפעם הראשונה שנכנסתי לבית המדרש ציוותו אותי לחברותא של דביר. הייתי במקום קשה בחיים שלי, וכשהוא הרים את העיניים שלו, בנצנוץ האופייני והחיוך המתבייש מעט, הרגשתי מיד איזה סוג של טוהר ואהבה. אהבת חינם שלא ידעתי ועדיין אני לא יודע לתאר. הוא היה בוגר מאיתנו, בדיבור ובמעשה, ובכלל בוגר מרוב האנשים שהכרתי. נוכחותו גרמה לדיבור של כולנו לעלות מדרגה ולהיטהר. למדתי ממנו על אומץ, תושייה ודבקות במטרה תוך שימור האנושיות. על הרצון לחדש וליצור ותמיד להיות נעים".
"העולם הפסיד אור גדול שהיה ונלקח ממנו", אמר הרב וילק, "אי אפשר היה לעמוד מול המתיקות הזאת של דביר".
בבית הוריו של דביר בעפרה נמנעו אתמול ממגע עם עיתונאים למעט הצהרה קצרה של האב יואב שורק, פובליציסט וחבר בכיר לשעבר במערכת מקור ראשון: "זה לא אירוע פוליטי. פיגועים מלווים אותנו כולנו, את החברה הישראלית, וזה חלק ממאבק ארוך על החיים שאנחנו מנהלים פה. דביר שלנו, מי שלא הכירו הפסיד. הוא עזר לחלשים בסביבתו שהיו צריכים חבר. קיבלנו מתנה ל־19 שנה כמעט. היה צריך להיות לו יום הולדת ביום שלישי. על המתנה אנחנו מודים ואת הכאב אנחנו נישא".
שורק סיפר כי "דביר נבחן בקראטה ולא קיבל ציון גבוה כי המורה אמר שהוא עושה את התנועות נהדר, אבל אין לו רצח בעיניים. ולא יכול היה להיות לו רצח בעיניים, היה לו פשוט אור בעיניים, ומישהו שהיה לו רצח בעיניים לקח אותו".
סבו של דביר, אבי אמו רחל, הרב בנימין הרלינג, מראשוני המתיישבים בשומרון, נרצח לפני קרוב ל־19 שנה בעת שסייר עם חברים מקדומים בהר עיבל.
אמש הובא דביר למנוחות בבית העלמין בעפרה.
