כשאני נדרש לבחור את תמונת השנה שלי בחזית לבנון אני חוזר לסיור המשותף של מפקד חזית דרום לבנון בארגון הטרור חיזבאללה, וידידו, מפקד אחת מהמליציות השיעיות הנאמנות לאיראן, קיס חזעלי. התמונה הייחודית מבטאת יותר מכל את המעורבות האיראנית בלבנון ומרימה מסך מעל המציאות של שליטה איראנית בלבנון ההולכת ומתהדקת. ברור כי תופעה ייחודית זו של "תיירות טרור" היא ביטוי מוחשי וייחודי לסכנה לעתידה של מדינת הארזים ושל האזור כולו – סכנת ההשתלטות של עושי דבריה של טהרן.
שנת 2017 כמו 11 השנים שקדמו לה מאז סיום מלחמת לבנון השנייה התאפיינה ביציבות יחסית בחזית לבנון. השקט הזה הוא לרווחת התושבים משני הצדדים. העובדה שבצפון ישראל ובדרום לבנון חיים ילדים בכיתה ו' שלא שמעו אזעקה בחייהם היא ההישג המשמעותי של מלחמת לבנון השנייה וההוכחה הטובה ביותר ליציבות ההרתעה הישראלית ולזיכרון הצרוב בקרב הלבנונים בדבר עוצמת הטעות הקודמת של נסראללה.
את השנה החולפת ניצלנו בצה"ל לשיפור משמעותי של המוכנות למלחמה בחזית הצפונית: תוכניות, אימונים, הצטיידות ותרגילים משמעותיים, כשהבולט שבהם הוא תרגיל הגיס הצפוני, שנערך השנה בפעם הראשונה זה כ- 20 שנים והביא לתרגול ממשי של התוכניות המבצעיות של צה"ל בזירה הצפונית. כמו כן, ובכל העת, המשיכה מלאכת איסוף המודיעין, וכבר אמרו הרמטכ"ל וראש אמ"ן כי אילו אויבינו היו מבינים כמה אנחנו יודעים עליהם, הם היו מורתעים מכניסה לעימות לעוד שנים ארוכות. אנחנו מסיימים את השנה כשאנחנו ערוכים בעוצמה גדולה יותר ומוכנים טוב יותר לכל תרחיש בזירה הצפונית, למרות שפנינו אינן למלחמה.
מנגד המשיך ארגון הטרור חזבאללה במעורבות במלחמות שלא לו, ואף הצליח להגדיל את רשימת ההרוגים שלו ואת המשבר הכלכלי בו הוא מצוי. השנה החולפת הייתה הוכחה נוספת לכך שחיזבאללה משמש כזרוע מבצעת של איראן. בכל מקום בו שרר חוסר יציבות גילינו את טביעת האצבע של איראן ובכל מקום גילינו את מעורבותו של חיזבאללה: לסוריה שלח אלפי לוחמים, בתימן העצים את הקרבות באמצעות מאות יועצים ואפילו לעזה התרברב נסראללה כי שלח טילי נ"ט מיוחדים ואף נפגש עם נציגי כלל ארגוני הטרור הפלסטיניים, שהשנה חלקם גם עברו לגור בשכנות אליו בדאחייה בבירות. מיליארדים זורמים מטהרן דרך בירות לכל מקום במזרח התיכון בו יש רוע וטרור.
בלבנון לא מסתיר חיזבאללה את ניסיונו להשתלט על המדינה שמצא את ביטויו בהתפתחויות הבאות: נשיא הנותן לגיטימציה לארגון טרור, ראש ממשלה שמתקשה לתפקד בצל ההתנהלות הבריונית של נסראללה, הקמת תשתיות טרור ומפעלים לייצור אמצעי לחימה מתחת לאפה של ממשלת לבנון והיטמעות צבאית באוכלוסייה באין מפריע.
לאורך הגבול עם ישראל, ועל אף החלטה 1701 של מועצת הביטחון, האוסרת על נוכחות של פעילי הארגון בדרום לבנון, המשיך חיזבאללה לקרוא תיגר על האינטרס של מדינת לבנון; פעילי חיזבאללה ממשיכים לסייר לאורך הגבול בלבוש אזרחי ותוך שפועלים בלב האוכלוסייה. יתרה מזאת, חיזבאללה מנסה לגייס ולהפעיל קצינים וחיילים מצל"ב להשגת מטרתו. באופן חסר בושה אף הזמין חיזבאללה עיתונאים לסיור מיוחד להראות כיצד הוא "מצפצף" על ריבונות מדינת לבנון והחלטות מועצת הביטחון. ההפרות האלה לא מאיימות עלינו. להפך, המרחק מהפרה שמסתיימת בדו"ח לאו"ם להפרה שתביא להידרדרות ביטחונית נתון בראש ובראשונה להחלטה ישראלית.
החמור מכל הוא דווקא הסמוי מהעין: לבנון הופכת במעשה ובמחדל של הרשויות הלבנוניות ושל העלמת עין מצד חברות רבות בקהילה הבין-לאומית למפעל טילים אחד גדול. זו כבר לא העברה של נשק, כסף או ייעוץ. דה-פקטו איראן פתחה סניף חדש, "סניף לבנון" – איראן זה כאן.
יטעה האזרח הפשוט לחשוב שתהליך זה הופך את לבנון למבצר, היא לא יותר מחבית אבק שריפה עליה הוא, משפחתו ונכסיו יושבים. אחד מכל שלושה או ארבעה בתים בדרום לבנון הוא מפקדה, עמדה, מחסן נשק או מקום הסתר של החיזבאללה. אנחנו מכירים נכסים אלו ונדע לתקוף אותם באופן מדויק אם נדרש לכך. עתידם של אזרחי לבנון הוא כלי משחק בידיו של הדיקטטור מטהרן ואשמים בכך גם אותם ראשי כפרים, עיירות ומוסדות שלטון שרואים ובוחרים לשתוק.
בפתח שנת 2018 אני חושב שנכון להזהיר את תושבי לבנון מהמשחק האיראני בביטחון ובעתיד שלהם. מדובר בשנת מאבק ומבחן בנוגע לצורה בה תתעצב לבנון. המאבק נובע מצד אחד מהצורך להביא ליציבות המדינה, לשגשוג כלכלי ולקידום נושאים מדיניים של לבנון לבין המשך הפעילויות להחלת הגמוניית איראן-חיזבאללה. כך לדוגמא, עומדים על כף המאזניים, מצד אחד, פיתוח מגזר הגז שיוביל להטבות כלכליות לשני העשורים הבאים, עלייה בתמ"ג המדינה, סיוע משמעותי לתעסוקה וחיסכון במטבע החוץ, ומצד שני, הגעת מליציות שיעיות חמושות נוספות לשטח לבנון, פגיעה בתדמית המדינה בעיני הקהילה הבינ"ל, אי פיתוח הכלכלה, פגיעה בתיירות, בבנקאות ומעל לכל אפשרות להידרדרות ביטחונית חמורה.
המאבק תלוי בשני משתנים: האם מדינת לבנון והקהילה הבינ"ל יאפשרו לאיראן ולחזבאללה לנצל את תמימותם של ראשי מדינת לבנון ולהקים מפעל לטילים מדויקים כפי שהם מנסים בימים אלו, והאם חזבאללה בחסות שיטת הבחירות החדשה יצליח לדחוק את המחנה הסוני בבחירות הקרובות (מאי 2018) מאחיזה בשלטון ולהפוך את המדינה באופן רשמי למדינת חסות איראנית.
צה"ל, מצידו, ערוך ומוכן לכל התרחישים, ואף מתכנן לשפר עוד יותר את מוכנותו במהלך השנה. כפי שהוכחנו בשנים האחרונות, ומי שצריך לדעת על כך יודע, הקווים האדומים הביטחוניים שלנו ברורים, ואנו מוכיחים זאת מדי שבוע. גילויי חוש ההומור על "גובה השכר האיראני" שמשולם למזכ"ל חיזבאללה אינם מרשימים אותנו וגם לא את תושבי לבנון. הבחירה בידיכם.
