המערכת הפוליטית בישראל הייתה אמורה להתנאות בשבוע החולף בממשלה חדשה וחגיגית, ולא להתנחם ברסיסי מינויים זמניים וחסרי שיניים. במקביל ולא בלי קשר, התכווצה מאוד בממדיה "הסדנה הכלכלית" במנאמה בירת בחריין – הלא היא יריית הפתיחה למתווה השלום האמריקני למזרח התיכון.
המהלך הראשון ב"עסקת המאה", שאנשיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עמלים עליה כבר למעלה משנתיים, יתקיים שם בימים שלישי־רביעי בשבוע הבא, בהובלת שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין.
מלבד ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר רק מעטים מכירים את פרטי התוכנית, ובהם שגריר ארה"ב בישראל דייוויד פרידמן, וככל הנראה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף שהוא מקפיד להכחיש זאת.
ביום ראשון נפגשו השניים בנסיבות משמחות במיוחד: ישיבת ממשלה יוצאת דופן שהתקיימה באוויר הצח של רמת הגולן וכללה את הסרת הלוט מעל הלוח המפואר הנושא את שם היישוב שיוקם שם, רמת טראמפ. "החלטת הנשיא טראמפ להכיר בריבונות ישראל בגולן היא פרי הבנה מפוכחת שזו מציאות בלתי הפיכה", אמר שם נתניהו. "הנשיא טראמפ מוכיח שוב ושוב את המחויבות האיתנה שלו לביטחוננו ולעתידנו, בעמידה תקיפה אל מול האיום האיראני, בהחלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל, בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, והעברת השגריר האמריקני לירושלים, וכאמור, בהכרה בריבונותנו על רמת הגולן.
"במשך 52 שנים סירבו מנהיגי העולם להכיר בעובדה ההיסטורית והמדינית הפשוטה הזו – הגולן צריך להישאר בידי ישראל כחלק ממדינת ישראל – עד שבא הנשיא טראמפ ואמר את המובן מאליו".
השגריר האמריקני פרידמן נשאל שם בידי כתבנו יאיר קראוס אם בכוונתו לנסוע לבחריין, והשיב שמכיוון שהיועץ האמריקני לביטחון לאומי ג'ון בולטון מגיע בשבוע הבא לישראל, הוא יישאר בארץ.
למחרת, ביום שני, הגיעה מהבית הלבן הבשורה הצפויה: נציגי ישראל הרשמיים לא יוזמנו לסדנה. מבחינת ישראל, הרצון בהצלחת המפגש בבחריין קשור בעיקר בחוסר חשק לקלקל לאמריקנים, ולא לשאיפות של ממש שנתלו בו.
בנאומו ביום שלישי בטקס אזכרה להרוגי האלטלנה כינה ראש הממשלה את הסדנה במפרץ "כנס חשוב" ובירך "על ניסיונה של ארה"ב להביא לעתיד טוב יותר ולפתור בעיות באזור".
נתניהו אמר בנאומו באזכרה שישראל הפכה ל"גורם משמעותי בקרב האומות, לכוח עולמי פורץ דרך, דינמי, מתקדם, וכן, גם חזק. באור ובסתר אנחנו מקיימים מגעים עם מנהיגים רבים של העולם הערבי, ויש קשרים ענפים בין מדינת ישראל למדינות ערב, עם רוב המדינות הערביות".
למרות זאת, המארחים הבחריינים העדיפו לשמור על מדיניות העמימות, ולא להזמין לסדנה באופן מוחצן משלחת ישראלית רשמית. נתניהו הדגיש שבכנס כן תהיה נוכחות ישראלית, ולמפרץ ייסעו אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי, שהוזמן כאיש עסקים, ומנכ"ל המרכז הרפואי שיבא תל־השומר, פרופ' יצחק קרייס. אליהם יצטרפו שישה עיתונאים ישראלים, שהבית הלבן בחר והבחריינים אישרו.
לוח הזמנים הפוליטי בישראל אמנם קלקל במקצת את התוכניות האמריקניות ודחה את החלק המדיני שלהן עד לאחר הרכבת הממשלה הבאה, הצפויה לכל המוקדם בנובמבר, אך מחריבי המסיבה העיקריים הם אנשי הרשות הפלסטינית, הנמצאים בנתק מדיני מהאמריקנים מאז העברת השגרירות לירושלים.
הם הודיעו על החרמת הסדנה, איימו על אנשי העסקים הפלסטינים שכן הביעו רצון לנסוע, וניסו בכל מאודם להניא את נציגי ירדן מלצאת לבחריין. גרינבלט אמר השבוע כי לו הפלסטינים היו באים, גם ישראל הייתה מוזמנת באופן רשמי. מכיוון שהם לא יבואו, לא היה רצון להפוך את האירוע לפוליטי.
איש העסקים מחברון אשרף ג'עברי, אחד הפלסטינים המעטים שלא נרתע מאיומי הרשות ומתעתד להיענות להזמנה שקיבל ולהגיע לבחריין, אמר לנו כבר לפני כמה שבועות שהוא משוכנע שזה אירוע כלכלי בלבד: "כך נמסר לי ממלך בחריין, ואני סומך עליו. לו זה היה אירוע פוליטי, לא הייתי נוסע". לדברי ג'עברי, 13 אנשי עסקים פלסטינים מתכוונים להגיע, "אף שברשות הפלסטינית אומרים שמי שנוסע הוא בוגד".
איש עסקים פלסטיני אחר המצדד בדעותיו של ג'עברי אמר לנו כי ברשות מנתבים את החשש מקריסה כלכלית קרובה, בשל הסירוב העיקש של הרשות לקבל מישראל כספי מיסים שקוזזו מהם הסכומים ששולמו למרצחי טרור, לעבר הקבוצה הפוליטית המזוהה עם ג'עברי. "זה לא פשוט ולא נעים בימים אלו. אנחנו חוששים".
נותנים, לא תיקחו?
בארה"ב שואפים זה זמן לנתק בין "העם הפלסטיני" למנהיגותו. האמריקנים היו משוכנעים, לפחות בתחילת הדרך, שאם בשורת השגשוג הכלכלי וההשקעות האזוריות שתוצג בסדנה בבחריין תחלחל מעבר לחומת הסרבנות, עסקת המאה תתקבל ותצליח יותר מתוכניות עבר. "איך ההחלטה להחרים מסייעת לעם הפלסטיני? זה דבר נורא בשבילו", אמר השבוע גרינבלט בוועידת הג'רוזלם פוסט בניו־יורק. "אנחנו לא חותרים לשינוי המשטר, אבל אין ספק שלאנשים מגיע לראות את התוכנית ולהחליט בעצמם אם הם רוצים אותה או לא".
מקורבים לגרינבלט וקושנר אומרים שהם סבורים שהאירוע בשבוע הבא עדיין יכול להירשם כהצלחה. אם שרי האוצר ממדינות האזור ואנשי העסקים שיפקדו את הכינוס יביעו נכונות להשקיע במיזמים ובתוכניות לפלסטינים, יופעל לחץ על המערכת הפלסטינית. הרי "ישראל קיבלה דברים טובים, עכשיו תור הפלסטינים לקבל משהו", אמר כבר לפני חצי שנה הנשיא טראמפ.
אם בכל זאת ימשיכו הפלסטינים לסרב, הטון האמריקני צפוי להשתנות. "חייהם של מיליונים יכולים להשתפר, אבל אנחנו מבינים שזו בעיה קשה ומורכבת", אמר גרינבלט. בריאיון של השגריר פרידמן לניו־יורק טיימס לפני שבועיים אמר גם הוא שאין לארה"ב כוונה "לעשות את המצב גרוע יותר. אין לנו שום כוונה להראות עד כמה אנחנו חכמים על חשבון ביטחונם של אנשים". אפילו מזכיר המדינה מייק פומפאו הביע פקפוק בפגישה שקיים לא מזמן עם מנהיגים יהודים אמריקנים. "זה לקח לנו יותר זמן משחשבתי שייקח", אמר. "אין שום הבטחה שהצלחנו לפצח את הסכסוך".
במקביל לפגישה בבחריין יתקיים בישראל בשבוע הבא מפגש חשוב עוד יותר בין יועצי הביטחון הלאומי של ארה"ב, רוסיה וישראל – ג'ון בולטון, ניקולאי פטרושייב ומאיר בן־שבת.
בטקס האזכרה להרוגי האלטלנה השבוע כינה נתניהו את המפגש הצפוי "היסטורי וחסר תקדים". הוא הוסיף ש"זו פסגה חשובה ביותר להבטחת היציבות במזרח התיכון, בזמנים סוערים ורוגשים. יש במפגש המשולש הזה, של שתי מעצמות העל במדינת ישראל, כדי להעיד אלף עדויות על מעמדה הבינלאומי היום בין האומות".
נתניהו חשף לראשונה את דבר קיומה של הפגישה בהצהרה הכעוסה לתקשורת לאחר פיזור הכנסת, לפני כשלושה שבועות. צחי הנגבי, השר לשיתוף פעולה אזורי, אמר שהרוסים והאמריקנים "לא באים לדבר איתנו על הבעיות שלהם, לא באוקראינה ולא בצפון קוריאה. מבינים שכשהשיח מגיע למזרח התיכון, אי אפשר ללא שקלול האינטרסים של ישראל. זו התפתחות מרשימה".
בהודעת הרוסים השבוע נמסר כי המפגש מיועד לגבש "צעדים מעשיים משותפים" במטרה לפתור את המשבר בסוריה בפרט ובמזרח התיכון בכלל. הרוסים גם הדגישו שהתהליך שיתקיים בישראל צריך "לקחת בחשבון את האינטרסים של כל השחקנים, כולל איראן". סגן שר החוץ סרגיי רייבקוב קרא השבוע לאמריקנים לחזור בהם מההחלטה לתגבר את כוחותיהם במפרץ עומאן.
הקבינט המדיני־ביטחוני, שכונס בקושי מאז הבחירות, קיים השבוע שתי ישיבות. נראה כי החשש שהטרדות האיראניות יזלגו ממכליות במפרץ לגבולות ישראל נמצא על השולחן. זאת במקביל לתרגיל צבאי גדול שהתקיים השבוע בצפון. חברי הקבינט אמנם קיבלו הוראה לא לומר דבר, אבל ביקשו להנמיך את להבות החשש ולא "להעצים את הדרמה".
מעל כל האירועים מרחפת פתיחתו של מסע הבחירות בארה"ב, שנה וחצי לפני נובמבר 2020. מה שיסייע לטראמפ להיבחר בשנית טוב גם לנתניהו, ובימים אלו מוקם בישראל מחדש מטה טראמפ, כהכנה לבחירות 2020.
בבחירות הקודמות היה מי שטען שהתמיכה בישראל הייתה אמצעי אסטרטגי שיביא את הקהל האוונגליסטי האמריקני, הפעם ההבטחות לישראל, שקוימו, הופכות להיות מרכזיות. אנחנו לא סתם מפזרים מילים אלא עומדים במילתנו, יאמרו במפלגה הרפובליקנית. העברנו את השגרירות, הכרנו בגולן, הנענו את האזור לקראת עתיד טוב יותר, ואנחנו יודעים להתמודד עם איראן באופן מועיל ובטוח יותר מההוא שישב כאן קודם.
