אחרי חבלי לידה ממושכים ולמורת רוחם של הפלסטינים, תצא הוועידה או "הסדנה" הכלכלית בבחריין לדרכה. ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, קצר הצלחה במשימתו להביא את מנהיגי ערב לכינוס שיתקיים בעוד שבוע וחצי, ושמבחינת האמריקנים מסמן את תחילת מימושה של תוכנית המאה השאפתנית. חרף מאמציו העיקשים של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן להכשיל את הוועידה בעודה באיבה, הודיעו מדינות ערב, ובכללן ירדן ומצרים, שישתתפו בה.
עבדאללה מלך ירדן, לשון המאזניים ותקוותם של הפלסטינים, ערך השבוע חישוב פשוט וקר בין שתי האופציות שעמדו לפניו: לחץ של הציבור הפלסטיני־ירדני מבית, מול איבוד התמיכה האמריקנית בממלכה ההאשמית. ההבנה שהאופציה השנייה מסוכנת לו יותר, הכריעה את הכף לטובת השתתפות בוועידה בבחריין. גם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ הודיעו שבכוונתן לשלוח נציגים לוועידה. הפלסטינים, שבמרכז הוועידה יעמוד מצבם הכלכלי הקשה והדרכים לפתור אותו, נותרו הסרבנים היחידים. שוב הם מגלגלים את האחריות לגורלם על מדינות ערב ואירופה, תוך התעקשות על המשך ההתנגדות לממשל טראמפ.
בכיר הרשות עזאם אל־אחמד ניסה למזער את הנזק התדמיתי שספגה רמאללה, באמצעות המעטה בערכו של הכינוס. "החלטת מצרים וירדן להשתתף בוועידה הכלכלית לא הפתיעה אותנו", אמר. "יש להן יחסים מיוחדים עם אמריקה, ואנחנו בטוחים שהשתתפותן תהיה סמלית בלבד". במילים אחרות, הבכיר הפלסטיני הביע תקווה שהירדנים והמצרים ישלחו לאירוע נציגות בדרג זוטר. מאוחר יותר השבוע טענו הפלסטינים שבניגוד לפרסומי הבית הלבן, מצרים וירדן עדיין לא אישרו כלל את השתתפותן בוועידה בבחריין.
בכיר אחר ברש"פ, סאיב עריקאת, פנה למדינות ערב שבחרו להשתתף בוועידה בבקשה שלא ישכחו את העמדות הפלסטיניות במהלך הדיונים. הבקשה הזו לימדה יותר מכול על הבידוד שחשים הפלסטינים, ועל ההבנה ברמאללה כי מנהיגי ערב אולי מצהירים שיתמכו בהם, אבל בסופו של יום דואגים לאינטרסים שלהם ושל מדינותיהם.
ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה, שנכנס לתפקידו לפני שלושה חודשים, הצהיר כי הרשות הפלסטינית נמצאת לקראת קריסה כלכלית, וכצפוי האשים בכך את ישראל. בריאיון לניו־יורק טיימס הסביר שהסיבה לקריסה היא החוק הישראלי החדש הקובע כי מהכספים שהיא מעבירה לרשות יקוזז סכום המשכורות למשפחות "האסירים הפלסטינים", כלשונו. 600 מיליון שקלים, שהם 55 אחוזים מתקציבה החודשי של הרשות, מעבירה ישראל לרמאללה מדי חודש. מדובר בכספי מיסים שישראל גובה בעבור הפלסטינים, כחלק מההסכמים הכלכליים המכונים "הסכמי פריז". בפברואר האחרון החליטה ישראל להקפיא 40 מיליון שקלים מתוך הסכום, עקב התעקשות הרשות להמשיך לשלם למחבלים ולמשפחותיהם. בתגובה החליטו ברמאללה שלא לקבל שום סכום מכספי המיסים, אלא אם כן יינתנו במלואם.
אשתיה הסביר בריאיון כי הרשות החליטה לדחות את קבלת הכספים כדי לא להכיר בכך שהמחבלים והאסירים הם טרוריסטים. בהחלטתה זו מכניסה עצמה הרשות למשבר כלכלי עמוק, שרק הולך ומחריף. "המצב הנוכחי עלול להביא לפשיטת רגל של הרשות הפלסטינית ביולי או באוגוסט. אם הישראלים רוצים שהרשות תקרוס, שידחפו לקריסתה. במקרה כזה, אש"ף ינהל את הרשות הפלסטינית", אמר אשתיה, והוסיף כי למצב הכלכלי יהיו גם השלכות ביטחוניות, לרבות פגיעה בתפקוד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעקבות הקיצוץ בשכרם. "הקיץ הזה יהיה חם מאוד בכל הרמות, ואני מקווה שהדברים לא יגיעו לנקודה הזו", הזהיר.
"מה עושים פה הישראלים?"
התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית עמד במבחן חריג השבוע. תקרית חילופי אש שאירעה בשעות הבוקר המוקדמות של יום שלישי, בין כוחות צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטיניים, בסמוך למבנה מנגנוני הביטחון בשכם, הוסיפה למצב הנפיץ והרגיש.
עדי ראייה ופרשנים סיפקו זוויות שונות לתקרית. "הכוחות הישראליים רצו לעצור פעילי חמאס שהיו בידי מנגנוני הביטחון", טען באוזניי גורם ביטחוני בשכם. "מנגנוני הביטחון סירבו להעביר אותם לישראל, והדבר התפתח לקרב יריות". הגורם, שביקש להישאר אלמוני, ציין כי עשרות ג'יפים וכלים ישראליים כיתרו את מבנה המנגנונים, תוך שהם מונעים כניסה ויציאה ממנו. "הם ירו על המבנה ומנעו הגעתם של אמבולנסים שיטפלו בנפגעים. רק אחרי זמן ממושך העסק נרגע".
"הכדורים פגעו מהקומה הראשונה עד השלישית, אחד מקציני מנגנוני הביטחון נפצע קל ברגלו", אמר מושל מחוז שכם, איברהים רמדאן, והוסיף כי אנשי מנגנוני הביטחון הגיבו למקורות הירי: "הכוחות הציוניים לא צריכים תירוץ לירות לעבר פלסטינים, אבל ירי לעבר מפקדה ריבונית של הרשות הפלסטינית הוא חציית קו אדום", קבע. המושל, שהתראיין לכלי התקשורת הרבים שהגיעו למקום התקרית, סיים בשאלה רטורית: "מה עושים הישראלים בשכם? למה הם נמצאים בקרבת המטה הביטחוני של שכם ללא תיאום?"
ג'מאל סנוואר, קצין בביטחון המסכל, אמר לטלוויזיה הפלסטינית כי הסיבה לירי צה"ל הייתה מכונית אזרחית שנכנסה לתוך מבנה המנגנונים ולא נענתה לקריאת חיילי צה"ל לעצור. לדבריו, "בתוך הרכב היו אנשי ביטחון שהמשיכו בנסיעה לכיוון המבנה. כאשר יצאו מהמכונית ונעמדו לידה החל הירי לעברם ולעבר מבנה מטה המנגנונים. אחד הקצינים נפגע".
ברשתות החברתיות בערבית הופצו סרטונים מאירוע הירי ותמונות של חלונות המבנה המחוררים מכדורי צה"ל, ועוררו זעם רב ברחוב הפלסטיני. עדי ראייה נוספים טענו כי במהלך התקרית נסגרו שערי המבנה, וניתנה הוראה שלא לאפשר לחיילי צה"ל להיכנס למתחם. חמושים פלסטינים נפרסו מסביבו, ושישה משוריינים שהרשות קיבלה מישראל רק לאחרונה התקרבו למקום אך לא פתחו באש.
בצה"ל הגיבו לאירוע בהודעה קצרה שבה הובהר כי חילופי האש התפתחו עקב זיהוי שגוי של כוח נח"ל שנכנס לגזרה לא מזמן. במהלך הפעילות, שנועדה לעצור פעילי טרור, זוהו כמה חשודים חמושים, שהתבררו בדיעבד כאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
גורמי צבא מקפידים להבהיר כי התיאום הביטחוני משרת את ישראל. גם ברשות הפלסטינית, שמנהלת מאבק מול ניסיונות חמאס להיכנס לשטחי איו"ש, מבינים את החיוניות שלו. למעשה, בהיעדר תהליך מדיני, המישור הצבאי הוא היחידי שבמסגרתו מתנהל שיח בין הצדדים. בעקבות האירוע הוחלט בצה"ל להימנע מכניסה לתוככי שכם, זולת במקרים חריגים.
"הכניסה של הכוחות הישראליים לשכם, לג'נין ובעצם לכל מקום אחר בתוך השטחים הפלסטיניים מלמדת על הרפיסות וחוסר האונים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מול ישראל", אומר לי תושב מחנה הפליטים בלאטה שבשכם. "יש פה משחקי כוח של מושל המחוז ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כאשר ברור שמי שחזק פה ועושה מה שהוא רוצה הוא ישראל. אתם שולטים בשטח".
הגורם ברש"פ מצידו מתעקש שהתיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית נמשך ויימשך גם אחרי התקרית האחרונה, למרות האיומים החוזרים מרמאללה להפסיקו. "הבעיה של הרשות היא שהכוח וההרתעה של מנגנוני הביטחון מול הרחוב הפלסטיני נחלשו בעקבות ההתערבות הישראלית". בתקופה האחרונה השטח בוער, הוא אומר, והתחושה היא שמנגנוני הביטחון חלשים והאלימות גוברת. "היו ימים שקטים יותר בבלאטה, עכשיו הנשק שוב מדבר. בשבועיים האחרונים היו שני מקרי הרג של חמושים במחנה הפליטים. תחושת הכאוס גורמת למתיחות, גם בגלל המצב הכלכלי הגרוע שגורם לאנשים להשתמש בנשק. אין כסף, אין עבודה, ויש אבטלה של 70 אחוז בקרב הצעירים. אין אמונה ברשות הפלסטינית, אז אין חוק".
השחיתות נחשפת
האבטלה הגואה, הצמיחה השלילית והחלטת הרשות להימנע מקבלת כספי המיסים מחוללים את אחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר שידעה הרש"פ. המצב הזה לא מונע מהיו"ר אבו־מאזן להמשיך לטוס לפגישות ברחבי העולם, ומבכירי הרשות להעביר מתחת לשולחן החלטה על העלאת שכרם. מסמך בן 80 עמודים שדלף לרשתות החברתיות חשף את "משטר השחיתות" של הרשות הפלסטינית, שמצד אחד מתריעה מפני פשיטת רגל ומצד שני ממשיכה בחגיגת תנאי הבכירים.
על פי המסמך, שרי הממשלה הקודמת, שסיימו את תפקידם לפני כשלושה חודשים, אישרו לעצמם העלאה של 67 אחוזים בשכר, בנוסף להטבות שונות כמו מענקים של עשרות אלפי דולרים על שכר דירה לשרים המתגוררים מחוץ לרמאללה. השרים קיבלו גם תשלומים על נהגים פרטיים והחזרי הוצאות על נסיעות בעולם. על פי הנתונים שהודלפו, משכורתם החודשית של חברי פרלמנט פלסטינים קפצה מ־3,000 דולרים ל־5,000, ושכרו של ראש הממשלה הנכנס מוחמד אשתיה הועלה ל־6,000 דולרים. לשם השוואה, משכורת ממוצעת בקרב הפלסטינים עומדת על 700 דולרים בחודש, ולמעלה מ־20 אחוזים מהם מובטלים.
התשלומים וההטבות של השרים הועברו לחשבונות הבנק שלהם בחשאי. העלאת השכר נעשתה רטרואקטיבית לשנת 2014, עת נכנסו חברי הממשלה לתפקידם. משמעות ההחלטה היא העברת מאות אלפי דולרים מקופת הרשות הריקה לחשבונותיהם.
הדלפת המסמכים חוללה הפגנות, ומנגנוני הביטחון פתחו בפעילות נגדית נמרצת ועצרו מפגינים. החשש ממחאה המונית סוערת גרם לראש הממשלה אשתיה להקפיא את העלאת השכר של בכירי הרשות, ולהחזיר את ההחלטה לשולחנו של אבו־מאזן. בניסיון לנקות עצמו מהפרשה הודיע אשתיה כי בכוונתו לבחון אם יש צורך בנקיטת צעדים משפטיים בעקבות ההחלטה להגדיל את שכר הבכירים. ראש הממשלה הצהיר עוד כי עד שהעניין יתבהר, השרים יקבלו מחצית משכרם כמו יתר פקידי הרשות. לעומתו, ראש הממשלה היוצא רמי חמדאללה הגן על ההחלטה להעלאת השכר של שריו לשעבר, ואמר כי מדובר בדרישה משנת 2017 שאושרה על ידי אבו־מאזן בנימוק של עלייה ביוקר המחיה.
לאחר פרסום הכוונה להעלות את משכורות הבכירים הגיעו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לביתו של פאיז אל־סוויטי, פעיל חברתי שנחשב לאחד הלוחמים בשחיתות. הם פשטו על ביתו והחרימו מסמכים. אל־סוויטי זומן לחקירה אצל התובע הכללי ברמאללה, נעצר ושוחרר בערבות. בהמשך טען כי חייו מצויים בסכנה בשל הביקורת שפרסם ברשתות החברתיות על הרשות הפלסטינית. בין השאר הוא כתב כי "חוסיין א־שייח' (השר לענייני אזרחים ברשות הפלסטינית) מחזיק 400 חמושים הממתינים לפקודה ביום שבו אבו־מאזן ימות, כדי שיוכל להשתלט על כיסא הנשיאות".
מוכרים היתרי כניסה
חשיפת מסמכי השחיתות התסיסה כאמור את הרחוב הפלסטיני. זה חודשים רבים שהרשות משלמת משכורת חלקית לפקידים, ובכללם מורים, עובדי בנק וגורמים במנגנוני הביטחון. במקביל היא מעלה מחירים ומטילה מיסים חדשים. נתוני השחיתות נחשפו בעיתוי רע מאוד גם בשל חודש הרמדאן, שבמהלכו עולות ההוצאות של הבית המוסלמי הממוצע, והמחסור במזומנים מורגש עוד יותר, והזעם מול המנהיגים המנותקים והמושחתים מתעצם. סקרי דעת קהל שנערכו על ידי מכון המחקר של ח'ליל שקאקי חשפו כי למעלה מ־80 אחוזים מהפלסטינים רואים בהנהגתם מושחתת.
בנוסף להטבות ולשכר מנופח, בכירים ברשות מנצלים את מעמדם כדי לשלשל לכיסם עשרות אלפי דולרים בדרכים לא חוקיות. בהתאם להסכמי אוסלו, ישראל צריכה לקבל אישור מהוועדה האזרחית הפלסטינית כדי להעניק היתרי עבודה או כניסה לתחומה, כמובן לאחר בדיקות ביטחוניות שהיא מבצעת. על פי המסמכים שהודלפו ופורסמו ברשתות החברתיות, השר חוסיין א־שייח' מכר לאנשי עסקים פלסטינים היתרים בסכום כולל של 50 אלף דולר. א־שייח' הכחיש כמובן את הדברים, ובכירי הרשות נשלחו לתקשורת כדי לטעון כי מסמכי השחיתות הם לא פחות מהדלפות של גורמים אמריקניים שנועדו להשחיר את פניה של הרשות ולהפעיל עליה לחצים לקבל את עסקת המאה.
"היתר כניסה לישראל הוא דבר יקר מאוד לפלסטיני", אומר למקור ראשון גורם ביטחוני. "בעוד שפועל פלסטיני משתכר ברשות כ־1,500 שקלים לחודש, מקבילו שעובד בישראל או בהתנחלויות יכול להגיע לשכר של 7,000 שקלים. הפועל שעובד בישראל תומך כלכלית בכל המשפחה המורחבת שלו. לכן הם יעשו הכול כדי לשמור על מקור ההכנסה שלהם ויימנעו מביצוע פעולות טרור ואפילו מהשתתפות בהפגנות נגד ישראל, שעלולות להוביל לשלילת ההיתר".
חוסר האמון והניכור בין הרשות הפלסטינית לתושביה מגיעים לשיאים חדשים. באירועים האחרונים ברצועת עזה, לציון יום הנכבה ויום האסיר, הציבור נשאר בבית למרות קריאות הרשות לצאת לשיירות והפגנות. לעומת זאת, בהפגנות נגד חוקי הפנסיה שרצו ברשות להעביר, חוקים שתפקידם לדאוג לעתיד הפועלים, רבים הגיעו למחות כשהם מבהירים שאין להם אמון בהישרדותה של הרשות ולכן הם רוצים כסף עכשיו ומיד.
מה שמעניין את הציבור הפלסטיני הוא להשתכר בכבוד, לחנך את הילדים, לשלוח אותם ללימודים גבוהים ולשפר את איכות חייהם. הפועלים בעלי היתרי העבודה בישראל ובהתנחלויות, כ־100 אלף איש, מגשימים את השאיפה הזו משום שאינם תלויים ברשות הפלסטינית.
"בכירי הרשות מיליונרים על חשבוננו. הם והילדים שלהם חיים כמו מלכים, בזמן שאנחנו מנסים לשרוד את היום־יום", אומר לי טארק מג'נין. "אנחנו צריכים אישורי עבודה ותנועה. צריך שקט ביטחוני כדי שנוכל להתפרנס ולחיות. משבר כלכלי משמעותו אינתיפאדה נגד הרשות ונגד ישראל. היום פחות מעניינת מדינה פלסטינית. רוצים עבודה, רוצים לחיות". כמי ששהה בעבר כשמונה שנים בכלא הישראלי בשל מעורבות בטרור, דבריו של טארק מקבלים משנה תוקף.
