נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה היום (ב') את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין באילת על כוונתו להעביר את פסקת ההתגברות.
"בטקס שהתקיים ביום 26 באוקטובר 2017 במשכן נשיאי ישראל, הצהרתי אמונים כנשיאה השתיים עשרה של בית המשפט העליון בישראל וראשת אחת משלוש הרשויות – הרשות השופטת" , סיפרה הנשיאה חיות בנאומה, "ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, כיבד את הטקס בנוכחותו ובדברים שנשא במהלכו אמר, בין היתר, כי הוויכוחים ביחס לתיחום שבין שלוש הרשויות מלווים וימשיכו ללוות את החיים הדמוקרטיים שלנו. אך הוא הוסיף והדגיש באותו מעמד כי 'דבר אחד שלא משתנה – ואסור שישתנה – זה הצורך בבית משפט חזק, עצמאי, ישר וחסר פניות. זה לא השתנה, זה גם לא ישתנה'.
"עוד אמר ראש הממשלה כי 'הנקודה המהותית היא לא עצם הוויכוח, שהוא בלתי נמנע – אלא איך יוצרים דו-שיח אפקטיבי בין הרשויות, מתוך גישה מאוזנת וכבוד הדדי… אולי מוגזם לצפות שהרשויות השונות תאחזנה זו בידה של זו, אבל אין זה מוגזם כלל וכלל להאמין בהידברות מכובדת'. ראש הממשלה סיים את דבריו באומרו 'אני דוגל בהידברות: הידברות פתוחה, הידברות סדירה, הידברות כנה. במקום ליצור תהום – נבנה גשרים'".
לאחר הצגת עמדתו בעבר של נתניהו תקפה חיות את עמדתו הנוכחית " אכן, הדבקות בעקרונות החשובים הללו שעליהם עמד ראש הממשלה בנאומו – השמירה על בית משפט עצמאי ובלתי תלוי, וקיום הידברות פתוחה, סדירה וכנה בין הרשויות המתאפיינת בכבוד הדדי – היא אחת הערובות החשובות לקיומם של חיים דמוקרטיים במדינת ישראל. מאז אותו הטקס בבית הנשיא חלפה כשנה וחצי, ואני מבקשת לשאול מה נשתנה במהלך תקופה זו? האם אירע מאז דבר מה המצדיק סטייה מעקרונות חשובים אלה?".
עוד תקפה את ראש הממשלה ואמרה "אני מעלה את השאלות הללו מפני שלצערי רב המרחק בין הידברות מכובדת ובין השיח הבוטה, העלוב ומשולח הרסן אשר אפיין את מערכת הבחירות לכנסת ה-21, אשר ממשיך ללוות גם עתה את המגעים להרכבת הממשלה. בשיח זה בלטו וממשיכות לבלוט בחומרתן התבטאויות מצד גורמים שונים המופנות כלפי הרשות השופטת בכלל וכלפי בית המשפט העליון בפרט. בין התבטאויות כאלה ובין "גישה מאוזנת וכבוד הדדי" והידברות שעליהם דיבר ראש הממשלה בטקס הצהרת האמונים שהזכרתי, אין ולא כלום".
חיות השיבה לטענות כי בג"ץ אקטיביסטי ואמרה כי "הטענה שלא הייתה ביקורת שיפוטית אקטיבית ואפקטיבית על פעולתן של הרשויות האחרות טרם חקיקת חוקי היסוד חוטאת למציאות המשפטית כהווייתה וכופרת שלא בצדק באבני היסוד של שלטון החוק ובהישגים של המשפט הישראלי כפי שעוצבו ופותחו כבר מתחילת שנות החמישים באופן מדורג ומדוד".
מי שהשיבה לחיות הייתה שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין. שקד סיפרה שהחליטה להצטרף למערכת הפוליטית נוכח תוכנית ההתנתקות של שרון. "התגייסות המערכת המשפטית לטובת העניין הייתה טוטאלית. זכויות חשודים נרמסו בראש חוצות, וערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי וההפגנה נדחקו לקרן זווית", אמרה והתכוונה לכך ששופטים האריכו מעצרים באופן קולקטיבי ועצרו נערות בנות 14 עד תום ההליכים תוך רמיסת זכויותיהם.
"משרדי עורכי הדין בתל אביב לא מחו באותה עת", עקצה. "הנייר במדפסות אזל ועצומות אמיצות, כמו שנתקלנו בהן בשבוע שעבר, לא נחתמו באותה העת".
שקד ציינה שכאשר נכנסה לחיים הפוליטיים היא חוותה את העובדה ש"מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מנבחרי הציבור למשפטנים. בית המשפט הפך לפוסק אחרון בענייני מדיניות, ובמקביל, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. נבחרי הציבור המשיכו לשאת באחריות, אך באופן עקבי איבדו את הסמכות. אחד מיעדיי כנבחרת ציבור היה לבצר את הדמוקרטיה. להשיב את הכוח לידי נבחרי הציבור".
שרת המשפטים המשיכה בתגובת הנגד ואמרה כי "השינויים אותם הובלתי נעשו "לשם שמיים", לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לצערי, לא תמיד היה כך כלפיי. כל שינוי גרר מתקפה מצד "מגיני הדמוקרטיה" בעיני עצמם. כל אתגור נתפס כמות הדמוקרטיה. כל רפורמה נמשלה לאויב בשער".
שקד הבהירה: "אין רשות שהיא מעל הכללים ומחוץ למערכת האיזונים והבלמים. אני קוראת לאלו הסבורים שכל תזוזה במערכת האיזונים היא קץ הדמוקרטיה – הפסיקו עם הבכי והנהי! דברו לגופו של עניין! יש תחושה שטענות חזקות מהצד השמרני נתקלות בחומות של הפחדה ודמגוגיה מהצד השני. בואו ננהל את הדיון הזה ברצינות הראויה לו. מה שקרה במחטף בשנות התשעים עומד להשתנות באופן דמוקרטי. והייתי רוצה לראות את מערכת המשפט נשמעת באופן אמיתי ורציני בדיון על שרטוט קווי הגבול החדשים שייקבעו על ידי הרשות המכוננת.
"הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. איזונים ובלמים בדמוקרטיה אינם חד סטריים – הם דו סטריים. כך היה מאז ומעולם, וכך גם יהיה. חרם כלפי המשחק הדמוקרטי, יחד עם צעקות מבחוץ, איננו מועיל לשני הצדדים. הדמוקרטיה הישראלית זקוקה למגוון הדעות. רק ליבון אמיתי יביא להפריה ולהתפתחות. יש מקום לכולם, וחוק יסוד החקיקה שהפצתי בכנסת הקודמת צריך לשמש כבסיס לדיון הציבורי בנושא".
