רביעי, 13:35, אתרי הבנייה בשדרות ז'בוטינסקי, יבנה
השרב הכבד והחום המהביל שמלווים את הביקור שלנו ביבנה, מעצימים את אווירת הנכאים ששוררת בסביבת אתר הבנייה שבו נהרגו בתאונת עבודה ארבעה אנשים בתחילת השבוע; המבטים החשדניים של פקחי העבודה, הקושי למצוא מי שידבר בפנים גלויות, העצבנות שליוותה כל צעד שלנו בשטח, ומנוף המוות שעדיין עומד כמצבה דוממת במקום. אין ספק באשר לטראומה שהשבוע הזה גרם, הכול מתנהל בצורה איטית ומדודה יותר. אך גם האופטימיים ביותר מבין מי שדיברנו איתם לא מאמינים שזהו סוף פסוק במבול האסונות שבאו בשנים האחרונות על ענף הבנייה של מדינת ישראל.
מוחמד ג'בור, 57, פועל בניין (יחד עם ואספי מכאהן, 20, ואברהים אבו־ארם, 55, פועלי בניין)
בחירות: נתניהו, שלושתנו. אתה מופתע, נכון? אמיתי־אמיתי. למה הוא הכי טוב לארץ. יש מישהו במקומו יבוא? אין עכשיו. גם אם תחפש טוב בכל הפוליטיקאים מישהו אחר שיחליף אותו, לא תמצא אחד כמוהו. הוא מבין בהכול. לוקח אותך עד לים ומחזיר אותך בלי לשתות כלום. אתה מבין אותי, מה שאני אומר לך? שיקים ממשלת ליכוד ומבחינתי עדיף גם שילך עם הימין ויהיו חזקים ביחד.
חסינות: הכול שטויות, הוא יצא מזה. זה שום דבר אני לא מתרגש. לא מפריע לי כלום, שיהיה לו משפט עכשיו, משפט אחרי זה. מה שיהיה לו טוב – שיעשו. זה לא מפריע לי בכלל בכלל. ונראה לי גם מחפשים אותו. שימשיך כמו שהוא, ויהיה טוב לארץ. סומך עליו שיעשה טוב גם עם הפלסטינים. על טראמפ אני פחות סומך, הוא נראה לי הרבה דיבורים ורעש.
האסון: תשמע, זה לא ייאמן מה שקרה פה, ראינו ולא האמנו. זה לא שאין בטיחות ולא שומרים, עשו כל מה שצריך. אבל בוא אני אספר לך סיפור, אומרים שיש פה מתחת לבניין הזה בית קברות ועליו בנו את כל מה שאתה רואה פה, ולכן אין מזל על הבניין הזה. שבעה אנשים נהרגו שם כבר. אני אומר לך, זה מקום עם מנחוס. עבדתי בכל מקום בארץ. בניתי מאילת ועד לצפון הרחוק. שתדע גם שיש לי חברים יהודים כמו משפחה. מתארח אצלי ואני אצלם.
עובד עזרא, 56, חשמלאי
בחירות: הצבעתי לביבי והייתי מצביע אותו הדבר גם מחר בבוקר. החודש הזה לא רק שלא עשה שינוי אלא חיזק אותי. למה, רואים את כל המערכת פועלת נגדו. אני מקווה שיקים קואליציה ימנית עם כל המפלגות הבסיסיות, כמו שהיה. המאבק עכשיו הוא על דמותה של ישראל מול בית המשפט העליון, ואני חושב שצריך לטפל בנושא הזה. למנוע את השליטה של בג"ץ בכל התחומים. זה משהו שמציק לי בתור ימני.
חסינות: אני לא מצליח להבין בשביל מה הוא צריך את זה. שלא ישתמש בזה בכלל, שילך למשפט ושם הוא ייצא נקי. מה שכן, אם המטרה בצעדים האלו היא לתת לו קצת אוויר כדי שיוכל להעביר פסקת ההתגברות ולעשות שינויים, אז אני בעד למשוך את זה עוד קצת. אם המטרה למנוע ממנו משפט אז אני נגד. פסקת ההתגברות היא אחת המשימות הכי חשובות של המדינה שלנו בשנים האחרונות. גם העסק עם טראמפ עובד לעומת האנטי־ישראל שהיה אובמה. טראמפ לא ייתן לפלסטינים מדינה משלהם בחינם כמו שאובמה תכנן. שלא תבין, אני ממש לא שונא פלסטינים, עובדים פה כולם ביחד, הבוס שלי עכשיו הוא ערבי מלוד. הפלסטינים באים לפה, עובדים, מתפרנסים בכבוד, ולכן בסופו של דבר הם יבינו שכדאי להם להתיישר איתנו. טוב להם פה, הצרות מתחילות עם השטויות שמכניסים להם לראש.
ל"ג בעומר אקולוגי: עברתי את הגיל. הילדים שלי כבר בקבע, סיימו תואר ראשון והכי קטן לפני גיוס, אז אנחנו גם ככה פחות בתחום הזה. התחשבות בטבע זה דבר חיובי וחשוב, אבל ל"ג בעומר לא ישנה את המאזן הכולל של זיהום האוויר בעולם, מול מכוניות, אוטובוסים, תחנות כוח. יום אחד של מדורות לא משנה כלום.
האסון: הייתה פה טעות של מישהו, אבל אין לי מושג בדיוק מה, כי אני לא מבין בשלב העבודה הזה. באו לפרק פה את המנוף, ובאחד השלבים של הפירוק זה קרה. אני במקצוע מ־1987, יש כאלו שאני עובד איתם שהיו בגיל מינוס כשאני התחלתי. תבין, כל הזמן משתפרים בנושא הזה של בטיחות. מוסיפים עוד ועוד הגבלות. משום מה נראה לי שכמות האסונות רק גדלה, וכנראה זה עניין של מנטליות. לדעתי בחו"ל יש נורמות של שמירה עצמית בלי קשר לנוהל כזה או אחר. פה אנחנו מהמרים על החיים שלנו. הסיבות? זה פילוסופיה אינסופית, ולא נראה לי שיש לנו זמן לזה עכשיו.
גלית מנס, 49, קוסמטיקאית
בחירות: תן לי שנייה לחשוב – ביבי נתניהו. זאת שאלה קשה, האמת, אם הייתי מצביעה לו שוב. אולי המחדל הזה ערער את התפיסה שלי, למרות שזה לא בהקשר ישיר לממשלה. זה מרתיח ומקומם ואני מרגישה שאין מי שמטפל ואין אכיפה. אני קרובה יותר ללא להצביע אם יהיו שוב בחירות מאשר לבחור מישהו אחר. אני לא באמת מכירה את גנץ וכל אלו. הם פחות רלוונטיים מבחינתי.
חסינות: יש הרבה לשון הרע וכל עוד לא הוכיחו בבית המשפט אני לא מתייחסת לנתניהו כנאשם. צריך לזכור שלא פשוט לנהל מדינה. אבל אגיד לך את האמת, זה לא עושה לי טוב לאנרגיה, לשחות בתוך כל החדשות ובתוך כל האסונות. הזמן שלי יקר, ואני מעדיפה לקרוא ספרים. מבחינה דמוקרטית אני פחות מעורה. בתור ראש ממשלה הוא הזיז דברים, הוא הביא את זה שירושלים תוכר כעיר הבירה.
אני מאוד אוהבת להיות בירושלים, התחתנתי שם ויש לי הרבה היסטוריה במקום הזה. בלעדיו זה לא היה קורה, וזה משהו שאני לא יכולה להתעלם ממנו, גם מבחינה אמונית. אני אולי לא נראית ככה, אבל את השירות שלי עשיתי בהנדסה קרבית באינתיפאדה הראשונה, ושירתנו בכפר־עציון. היינו חוטפים סלעים לאוטובוסים לא ממוגנים. היה לי ספר תהלים שעד היום אני איתו, והוא היה המגן שלי. זה מתחבר לי לנתניהו, שאיחד בין הדתיים והחילונים עם ההסכמים שהשיג להכרה בעיר. זאת עיר קדושה, מי לא בא לירושלים? תיירים, דתיים, חילונים, כולם.
ל"ג בעומר אקולוגי: נהוג אצלנו לחגוג וללכת להילולות, אבל הבן שלי נמצא בבית ספר אקולוגי והם מאוד נגד זיהום, אז אני מקבלת ומכבדת את הגישה שלהם. נצא הערב לחגוג איתם אבל בלי מדורות, והכול יהיה על טהרת המיחזור. אני לא אתקומם. אני יכולה ללכת איתו למדורות בעיר, אבל הנה אני בוחרת שלא.
האסון: אני גרה על הפינה של הרחוב, מרחק ארבע דקות הליכה. המנופים לא רחוקים מהגינות, וזה לא לעניין. רק לחשוב שבשבת התאמנתי מול המנוף הזה. זה מצמרר. אני לא רוצה לתת לילד שלי לרדת לגינה עכשיו, כי כל המקום מרושת מנופים. זה אסון, מה זה ארבעה הולכים ככה? בעצם לא ארבעה, שבעה. זה מקומם. אני לא מאמינה לשמועות על זה, שמתחילים להגיד שיש קללה על הדירות. אני מחכה לראות מה יעשו ואיך יטפלו בזה.
