העימות בין ארה"ב לאיראן מחריף בשבועות האחרונים, ואפשרות חידוש השיחות על הסכם הגרעין נראית רחוקה מתמיד. נשיא איראן חסן רוחאני אמר השבוע כי דרך הדיפלומטיה לא מתאימה בעת הזאת, וכי איראן חייבת להמשיך בדרך ההתנגדות. שר החוץ האיראני ג'וואד זריף פנה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואמר כי עליו לכבד את האיראנים ולא לאיים עליהם. "המדיניות של טרור כלכלי והתעמרות בעם האיראני לא תצליח להכריע את איראן", הכריז. "האיראנים שרדו אלפי שנים, בעוד עריצים שתקפו אותם נעלמו מההיסטוריה. טראמפ מנסה להצליח היכן שאלכסנדר מוקדון וג'ינגיס חאן כשלו".
גורמים בממשל האמריקני העריכו כי טהרן איבדה כעשרה מיליארד דולר מאז העיצומים החדשים על הנפט האיראני, שנכנסו לתוקף בנובמבר האחרון. הירידה בתזרים המזומנים של הרפובליקה האסלאמית משפיעה באופן ישיר על בנות בריתה: איראן מצמצמת את התקציב שהיא מעבירה לארגוני הפרוקסי שלה, ובראשם חיזבאללה.
העיתון 'וושינגטון פוסט' פרסם בתחילת השבוע כתבה נרחבת על מצבו של חיזבאללה בעקבות הסנקציות. גורמים בארגון ששוחחו עם העיתון הודו כי בעקבות קיצוץ ניכר בסכומים המועברים מאיראן, לוחמי חיזבאללה מקבלים משכורות חלקיות, אם בכלל. גורם במערך המנהלתי של הארגון ציין כי המצוקה הכלכלית מורגשת במגוון תחומים. "כדי לצמצם עלויות חלק מהאנשים מועברים למערך המילואים, שם המשכורות נמוכות יותר. רבים מהלוחמים מוחזרים מסוריה, שם הם לקחו חלק בלחימה לשימור משטר אסד", סיפר. אדם אחר בארגון טען שהמשכורות ללוחמים משולמות במלואן, אבל הטבות שונות שניתנו עד כה, כמו תשלום על מזון, גז ותחבורה, בוטלו.
על פי איש חיזבאללה נוסף ששוחח עם וושינגטון פוסט, ערוץ 'אל מנאר' של חיזבאללה פיטר עובדים וביטל תוכניות. כמו כן הופסקו מיזמי סיוע לאוכלוסייה השיעית הענייה ולמשפחות הלוחמים, שכללו אספקת תרופות ומצרכים חינם. עם זאת, הוא ציין כי "משפחות השהידים מהמלחמה בסוריה ובישראל ממשיכות לקבל את הקצבאות, מתוך הבנה בארגון שיש לשמור על נאמנות לציבור השיעי כדי לגייס כוח לוחם חדש בעתיד".

למרות הקיצוצים, בכיר בארגון הטרור מבהיר כי "אין השפעה על המוכנות הצבאית שלנו. אנחנו עדיין מקבלים נשק מאיראן, ומוכנים לעימות עם ישראל. התפקיד שלנו בסוריה ובעיראק נמשך, ואין אף אחד שעזב את חיזבאללה משום שהוא לא קיבל משכורת או תנאים סוציאליים. הסנקציות לא יימשכו לנצח. כמו שניצחנו את המלחמה בעיראק ובסוריה, ננצח גם במלחמה הזו".
השליח האמריקני המיוחד לנושא איראן, בריאן הוק, ציין השבוע באירוע בוושינגטון כי טהרן נהגה לשלוח לחיזבאללה 700 מיליון דולר מדי שנה, שהיוו 70 אחוזים מכלל הכנסות הארגון. מאז כניסת טראמפ לבית הלבן, וושינגטון מנסה לייבש כלכלית את הארגון השיעי, שהוגדר בארה"ב כארגון טרור לפני למעלה מעשרים שנה. בניסיון לפגוע בצינורות המזומנים של חיזבאללה הציעה מחלקת המדינה בחודש שעבר פרס של 10 מיליון דולר לכל מי שיספק מידע מודיעיני שיסייע לעשות זאת. בין היתר מעוניינים שם במידע על ערוצי העברת כספים, על אנשים שתורמים לארגון השיעי, על חברות ועסקים שמנוהלים על ידי גורמים מטעם הארגון, ועל חברות שמנהלות עסקים עם חיזבאללה.
בהודעת מחלקת המדינה צוינו שלושה שמות של מממנים עיקריים של חיזבאללה, כדוגמה לאנשים שהיא רוצה מידע עליהם: אדהם טבג'ה, יזם נדל"ן מלבנון; מוחמד איברהים באזי, איש עסקים שפועל באירופה; ועלי יוסף שרארה, איש עסקים שמשקיע מיליוני דולרים של חיזבאללה בחברות תקשורת במערב אפריקה.
בנאום שנשא לאחרונה מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה לרגל יום השנה לייסוד "הרשות לתמיכה בהתנגדות האסלאמית", מוסד גיוס הכספים המרכזי של הארגון, הוא התייחס לעיצומים נגד איראן וחיזבאללה והודה שהגוף שבראשו הוא עומד סובל ממשבר כספי. הוא קבע את המונח "ג'יהאד כלכלי", וקרא למדינות ולציבור התורם לארגון להמשיך לתמוך בו. לאחר הנאום הופצו ברחבי לבנון קופות התרמה, וברובע דאחייה שבביירות, מעוז חיזבאללה, נראו רכבי איסוף כספים. לאורך הכביש המוביל לשדה התעופה הבינלאומי בביירות נתלו שלטים הקוראים לתמוך בארגון, וברשתות החברתיות הופצו סרטונים הקוראים לאזרחים למלא את חובתם הדתית ולהעביר תרומות.
מבחינת מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, המסרים החדשים של נסראללה וקריאתו לעזרה הם הוכחה ליעילות הסנקציות על איראן וחיזבאללה. כך לפחות הוא התבטא לאחר ביקור שקיים בביירות במארס האחרון, ובו ניסה להשפיע על ממשלת לבנון לנתק מגע עם איראן וחיזבאללה, ללא הצלחה.

חיים בזבל
לא רק חיזבאללה מצוי במצב כלכלי קשה, אלא גם ממשלת לבנון. בינואר האחרון, אחרי תשעה חודשים של קיפאון פוליטי, הוקמה ממשלה חדשה במדינה. חיזבאללה, שנציגיו ותומכיו נהנים מרוב בפרלמנט, מהווה גם הכוח המרכזי בממשלת לבנון הנוכחית. השבוע עברה בממשלה טיוטת התקציב השנתי של לבנון, בסך 13 מיליארד דולרים, ושריה הבטיחו להיאבק בגירעון התקציבי. החוב הלאומי של ארץ הארזים עומד היום על כ־76 מיליארד דולרים, כ־150 אחוזים מהתמ"ג של המדינה. כמחצית מהחוב היא לבנקים, ולא ברור מהיכן הוא יכוסה.
אחד מגורמי הפגיעה המשמעותיים בכלכלה הלבנונית הוא המלחמה בסוריה. במהלך שנות הלחימה קלטה לבנון 1.5 מיליון פליטים סורים, וההערכה היא שמרביתם יישארו בלבנון וימשיכו להוות עול כלכלי כבד. בנוסף, כתוצאה מסגירת מעבר הגבול בין לבנון לסוריה, התכווץ הייצוא הלבנוני למדינות ערב באופן ניכר. המחסור הכלכלי פגע בתשתיות בסיסיות בלבנון, והוציא המונים לרחובות. אחד הקמפיינים שזכו לתהודה עולמית נשא את הכותרת "אתם מסריחים", ובמסגרתו מחו האזרחים על הזבל שנערם ברחובות הבירה ביירות ושיקף את שיתוקן של הרשויות והממשלה. במקביל לפגיעה בשירותים העלתה ממשלת לבנון את המיסים, מה שעורר גל הפגנות נוסף. חלק מההפגנות הפכו לאלימות, והמשטר הגיב בירי חי לעבר המוחים.
בדיון שקיימה ממשלת לבנון סימנו מומחי כלכלה וביטחון את אחד הגורמים העיקריים לחור התקציבי: ההברחות בגבול סוריה־לבנון. על פי נתונים שהוצגו בדיון, קופת המדינה מפסידה 600 מיליון דולרים בשנה כתוצאה מההברחות מסוריה ללבנון. חיזבאללה, כאמור שותף בכיר בממשלה, מסומן כאחראי לתופעה. המומחים ציינו כי מרבית ההברחות מתבצעות באזור הבקעא הלבנונית, מקום מושבם של השיעים נאמני חיזבאללה, הקוצרים רווחים מהפעילות הבלתי־חוקית.

בדיון שקיימה בחודש שעבר מועצת הביטחון העליונה של לבנון הוחלט להגביר את המאבק בהברחת סחורות, כלי נשק וסמים. "אנחנו רואים מפעם לפעם דיווחים בתקשורת על מאמצים לסגור את המעברים הבלתי־חוקיים, אבל די ברור שהמאבק אבוד מראש", אמר באותה ישיבה גורם ביטחוני שצוטט בעיתונות המקומית. "אין נוכחות מספקת של כוחות הביטחון באזור. מיד אחרי שפועלים לסגור מעבר בלתי־חוקי, המבריחים מגיעים עם בולדוזר ופותחים מחדש מעבר אחר". מבצעים לסגירת מעברים או ללכידת מבריחים מסתיימים לא אחת בחילופי אש בין כוחות הביטחון למבריחים החמושים. במקרים רבים ההרוגים מזוהים על ידי משפחותיהם כאנשי חיזבאללה.
קרן אור קטנה עבור הלבנונים הייתה החלטתה של ערב הסעודית בחודש האחרון להסיר את אזהרת המסע ללבנון, ולאפשר לתיירים הסעודים לחזור אליה. מדינות נוספות מהמפרץ הצטרפו להחלטה וביטלו אף הן את אזהרת המסע ללבנון. העיתון 'א־שרק אל־אווסט' דיווח כי הפרלמנט הלבנוני התכנס כדי לדון בשיפור מערך התיירות לקראת עונת הקיץ. בלבנון מקווים שעשירי המפרץ, שירצו להימלט מהקיץ הבלתי נסבל במדינותיהם, יגיעו להרים ולכפרים הגבוהים בלבנון, שהקיץ בהם נוח יותר. מתחת לפני השטח, החלטתן של סעודיה ושל מדינות המפרץ להחזיר את מסעות הנופש בלבנון מאתגרת את איראן, שכן חדירתן ללבנון מחלישה את אחיזתה בה. טהרן נחושה להמשיך לשלוט בלבנון באמצעות חיזבאללה, חרף המחסור במזומנים.
אחד המהלכים המשמעותיים שביצע חיזבאללה עם השתלבותו בממשלת לבנון הוא לתפוס עמדת השפעה על המשאב היחידי במדינה שעשוי לחלץ אותה מהבוץ הכלכלי: מאגרי הגז הימיים המכונים "בלוק 9", ונתונים במחלוקת עם ישראל. הארגון מבקש להבטיח לעצמו הכנסות עתידיות מהמאגרים, והעומד בראשו הבהיר כי על ממשלת לבנון לנקוט עמדה קשוחה בסכסוך. "סוגיית הגבולות הימיים היא קרב בעבור לבנון כולה", אמר נסראללה. "האזור נכנס למערכה סביב הנפט והגז הימיים, ולבנון מאוחדת בהגנה על העתודות שלה. אנחנו בחיזבאללה מחויבים להגן על כל שטח שממשלת לבנון מגדירה כשטח לבנוני". נסראללה דחה את התיווך האמריקני בנושא, בכנותו את ארה"ב "שטן". בארגון איימו שאם ישראל תפגע באתרי הנפט והגז במים הטריטוריאליים של לבנון, אתרי הגז הישראליים ייפגעו.
בראשית השבוע הגיע ללבנון תת־מזכיר המדינה האמריקני דיוויד סטרפילד, בניסיון לקדם פתרון באשר לסכסוך הגבולות בין לבנון לישראל. סטרפילד נפגש עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, ובעיתונות הערבית דווח כי הפגישה התנהלה ברוח חיובית. מקורות מדיניים בלבנון אמרו כי הבכיר האמריקני הציג גישה חיובית מצד ישראל, וכי חלה התקדמות במאמצים להגיע לפתרון. המקורות, שמקורבים ליו"ר הפרלמנט הלבנוני, הודיעו כי שרטוט הגבול בין ישראל ללבנון יכלול את האזורים הימיים והקרקעיים כאחד. בישראל מתעקשים שארה"ב לבדה תהיה המתווכת מול הלבנונים.
חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, עלי פיאד, השתתף בוועידת מוסקבה לביטחון לאומי באפריל האחרון, וניסה לגייס את הרוסים להגנת הארגון. בהופעה הראשונה אי־פעם של גורם מטעם חיזבאללה בוועידה זו, נפגש פיאד עם סגן שר החוץ הרוסי מיכאל בוגדנוב, והתריע מפני ההתערבות האמריקנית באזור שלדבריו דוחפת להסלמה.

בשם האב
בחיזבאללה ניסו לתקוף את הכתבה בוושינגטון פוסט ולשדר עסקים כרגיל. באתר ערוץ 'אל מיאדין', המקורב לארגון השיעי, פורסם מאמר הטוען כי מדובר בתחקיר מגמתי. "לאחרונה יש ריכוז של עיתונים ואנשי תקשורת בארה"ב שמתארים את השפעת הסנקציות הכלכליות על איראן ובנות בריתה, כדי למנוע מהממשל האמריקני לצאת למלחמה נוספת במזרח התיכון", כתב פרשן הערוץ, עבדאללה מחמוד. "האזרח הלבנוני קורא את המאמר על הבעיות הכלכליות של ארגון חיזבאללה, ולא מוצא בו דברים חדשים. קראנו התבטאות של גורם בחיזבאללה כביכול, שלא מעוניין לציין את שמו, ועוד מומחה כלכלי שדעותיו כלפי חיזבאללה ברורות. למעשה התחקיר האמריקני הדגיש שהסנקציות הכלכליות פגעו רק בשכבה החלשה באיראן ובלבנון, מה שמעורר שנאה כלפי ארה"ב ומדגיש את הלגיטימיות השלטונית של חיזבאללה בלבנון".
בניסיון לקעקע את אמינות העיתון ציין מחמוד שבעלי הוושינגטון פוסט הוא ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם ומייסד אמזון. "אי־אפשר להאמין לתחקיר של עיתון שבעליו מוביל מדיניות פוליטית שמקדמת את האג'נדה הכלכלית שלו", טען הפרשן, וקבל על ההדים שניתנו לכתבה בתקשורת הערבית והלבנונית. "אתרים ערביים שפרסמו את הכתבה עיוותו אותה עוד יותר כדי למשוך את הקוראים. כך לדוגמה, באתר לבנוני ציינו שערוץ אל־מנאר השייך לחיזבאללה נסגר בגלל המשבר הפיננסי, בעוד שבפרסום המקורי בוושינגטון פוסט דובר על ביטול חלק מהתוכניות. התחקיר האמריקני לא מחדש דבר, והוא מונע מסיבות כלכליות".

דמות נוספת שגויסה לחיזוק תדמיתו התקשורתית של חיזבאללה היא זינאב נסראללה, בתו של מנהיג חיזבאללה. בשולי ועידה שהתקיימה בטהרן ועסקה במצב הנשים באסלאם, התראיינה נסראללה לערוץ הלבנוני "אל־עהד ניוז" ודיברה על הסנקציות כלפי איראן. "אנחנו הלבנונים עומדים עם העם האיראני ומחזקים אותו בהתמודדות עם המשבר הכלכלי", אמרה. "אנחנו מרגישים וחיים את המשבר. אף אחד לא מרוצה מהמצב, אבל אנחנו יודעים להסתגל ולהתמודד. אי־אפשר לומר שאנשים לא נפגעים, אבל מדינה כמו איראן, עם הכוח, הידע והרוח שלה ועם והאמונה האסלאמית, יכולה להתמודד עם סנקציות ובסוף לנצח".
נסראללה הצעירה התייחסה לארה"ב בעוינות רבה, בהתאם למסורת הסביבתית: "ארה"ב היא השטן הגדול, כמו שאומר האימאם חמינאי. אסור להיות נאיביים ולחשוב שאם ננסה להתיידד עם ארה"ב למען האינטרסים המשותפים, העניינים יסתדרו. ראינו כמה דוגמאות של מדינות שהלכו לכיוון הזה, והיינו עדים לתוצאות. לאמריקה אין חברים, הם לא יודעים לשמור עליהם. הדבר היחידי שמעניין את האמריקנים הוא תאוות בצע ומימוש האינטרסים שלהם. כל מדיניות של פשרה מול ארה"ב או ישראל היא טעות. ארה"ב רוצה לנצל את האזור לטובתה. ישראל תימחק בסוף מהמפה, ואנחנו נתפלל במסגד אל־אקצה".
בחלקו האישי של הריאיון תיארה זינאב את אביה כסבא מסור: "כשאנחנו מבקרים אותו עם הילדים והאחיינים שלי, הם רצים אליו ומתנפלים עליו. אחד יושב על הברך, אחד על הכתף. הוא אף פעם לא כועס עליהם, למרות שלפעמים הם עושים הרבה רעש. הוא מאושר שהם מאושרים ומרגיש בנוח כשהם מסביבו. עם הגדולים יותר הוא משוחח, והם מתייעצים איתו על דברים שמתרחשים בחייהם. הם מאוד מחוברים אליו. אנחנו רואים אותו כמה פעמים בשנה, אבל מבינים שהוא לא רק שלנו אלא של ההתנגדות. הוא לא מתחבא ולא חי בכלא".