בג"ץ דחה ביום חמישי שעבר את עתירתם של פרופ' הלל ויס ועו"ד אביעד ויסולי שדרשו למנוע מהמשטרה לסגור את הר הבית בפני יהודים בזמן הרמדאן, ובפרט ביום ירושלים. בנימוקי הדחייה כתבו השופטים שלא ראו לנכון להתערב בכך לאור העובדה שהמשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן שיגרו יום קודם לכן הודעת עדכון לעמדתם, שבה התחייבו לעשות "כל הניתן כדי לאפשר ליהודים לעלות להר במהלך יום ירושלים".
שינוי המגמה בקרב הרשויות בנוגע לשאלת סגירת ההר ביום שחרורו נובע מלחץ ציבורי רב שתנועות המקדש הצליחו לעורר השבוע, בעקבות הודעה קודמת של המשטרה שממנה השתמע שההר ייוותר אז סגור. העיתונאי ינון מגל פנה באמצעות הרשת החברתית לנתניהו והפציר בו "אדוני ראש הממשלה, לא יעלה על הדעת לסגור את הר הבית ליהודים ביום שחרור ירושלים". העיתונאי נדב שרגאי הצטרף לדברים בעיתונו ישראל היום "האפשרות שההר יהיה סגור ביום ירושלים לעליית יהודים אינה מתקבלת על הדעת. הציפייה מהדרג המדיני – במקרה הזה ראש הממשלה נתניהו – ברורה. יש לקוות שיעמוד בה".
כמה דמויות ציבוריות נוספות הביעו עמדה דומה בעניין כשביקשנו את תגובתן. עופר ברקוביץ', ראש סיעת התעוררות בעיריית ירושלים וחבר מועצת העיר הצטרף אף הוא לקריאה לפתוח את ההר ביום ירושלים: "אני מצפה מממשלת ישראל לאפשר חופש עלייה להר הבית ליהודים, ברגישות הנדרשת. כך גם ביום ירושלים. הסמיכות לרמדאן מחייבת בהחלט בחינה מעמיקה, אך אני משוכנע שיש בכוחה של משטרת ישראל למצוא הסדר ראוי שישמור על הביטחון ועל זכות העלייה. עלינו לשמור על הריבונות שלנו, יחד עם השיקולים המדיניים והביטחוניים הקשורים בעניין".
ח"כ ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר, נחרץ אפילו יותר: "חייבים לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. זו אמירה ריבונית חשובה. אני פועל כדי שכך יהיה גם ביום ירושלים הקרוב, כפי שהיה עד היום".
גם הרב יובל שרלו הצטרף לדברים: "סגירת הר הבית ביום ירושלים היא שערורייה. יש להציב בפני המשטרה את העיקרון הפשוט: תפקידה של משטרה הוא אמנם למנוע הצתת אש, אבל לא משיגים זאת באמצעות סגירת המקום. סגירה איננה הפתרון".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין פנה במכתב בעניין לראש הממשלה: "אין מה להכביר במילים בדבר החובה הפשוטה של ממשלת ישראל להורות למשטרה לפתוח את הר הבית בשגרה, וקל וחומר ביום ירושלים, לכניסת יהודים", כתב סמוטריץ' והמשיך: "אין שום תירוץ שיניח את הדעת מדוע הר הבית ייסגר לכניסת יהודים בשל איומים בשימוש אלימות והפרת הסדר הציבורי מצד גורמים קיצוניים מוסלמים. מקרה זה הוא אחד ממקרי הבוחן שבו אסור למדינת ישראל להיכנע לאיומים באלימות.
"על אף שעברו 52 שנים משחרור ירושלים והר הבית, וחזרתנו לנחלת אבותינו ומקום המקדש, עוד מהדהדת קריאתו של מח"ט הצנחנים דאז מוטה גור 'הר הבית בידנו'. הגיעה העת שהר הבית באמת יהיה בידינו".
במהלך הדיון בבג"ץ מחה עו"ד ויסולי על שבתגובה המשטרתית לעתירה לא נכתב אף לא במילה על קדושת הר הבית ליהודים, שלדבריו הרשויות כלל אינן מחשיבות אותה. בתגובה רגז עליו השופט מלצר ודרש מעורך הדין לרחוש הערכה רבה יותר למשטרה. "קיצונים משני הצדדים יכולים להביא שם ברגע אחד להתפוצצות", נזף השופט בוויסולי ובלא משים נגע באחת המורסות הכואבות ביותר מבחינת ויסולי.
בעתירה הנוכחית, וגם בקודמות, הוסיף עורך הדין התייחסות לכינוי מעליב שרשויות המדינה נוהגות להדביק להר הבית – חבית חומר נפץ, ומחה על השימוש בו. ויסולי הזכיר שבעבר (20.10.16) התבטא כך באחד הפסקים שופט בג"ץ יצחק עמית: "לצערנו, אפשר להמשיל את הר הבית לחבית חומר נפץ אשר אך ממתינה לזיק קטן כדי להצית תבערה גדולה. מי ששופך נפט ליד החבית אינו נוקט כל פעולה אלימה, אך פוטנציאל הסכנה לשלום הציבור ולסדר הציבורי עקב כך ברורה וידועה", דברי עמית.
"מבחינת עובדתית אין כל אמת בביטוי 'חבית חומר נפץ' בכל הנוגע להר הבית", התרגז ויסולי. "נראה שהשימוש בביטוי הפוליטי הזה נעשה בעיקר בידי המתנגדים לנוכחות יהודית בהר הבית. לא זו בלבד שאינו מתאר אל־נכון את המצב העובדתי בהר הבית, אלא דווקא מהווה גורם מתסיס ומעודד לשימוש באלימות ולהתפרעויות של המוסלמים בהר הבית, כאשר הם מנסים להוכיח את 'נכונותו'".
"לא זו בלבד שהביטוי 'חבית חומר נפץ' הוכח כקריאת 'זאב זאב' זה שנות דור, אלא ההפליה החמורה והפרת עקרון השוויון, שהוא תכלית השימוש שבביטוי זה, סותרים מהותית את יסודותיו הדמוקרטיים של המשטר בישראל ואת שלטון החוק ופסיקות בג"ץ בכל הנוגע לעקרון השוויון".
אירוע מעט משונה נרשם בדיון כאשר השופט מלצר תקף את עו"ד ויסולי על שהתראיין בנושא עתירתו ברדיו טרם הדיון. מלצר ציטט פסק דין של השופט חיים כהן משנת 1978 שבה נזף כהן בעותר על שהתראיין לטלוויזיה והודיע שמי שיתראיין בתקשורת בעניין עתירתו, יצטרך לתלות את יהבו בכלי התקשורת ולא בבית המשפט. השופט הוסיף שזו סיבה לפסול את העתירה, אם כי הודיע שבפעם הזאת יסלח לעורך הדין. ויסולי, מצידו, לא התבלבל וביקש שאם יוחלט לדחות בשל כך את העתירה זו תהיה הוראה כוללת לכלל עורכי הדין, שרבים מהם מתראיינים דרך קבע בנושא עתירותיהם.
נראה שהדבר מעיד על בורות מסוימת של השופט מלצר באופי ההתנהלות התקשורתית והציבורית בישראל, זו שניכרה גם בהתבטאויותיו בענייני טוויטר בוועדת הבחירות המרכזית. העתירה, מכל מקום, נדחתה בין כך ובין כך.
כעת ממקדות תנועות ההר את מאמציהן בהצפת שערי ההר ביום שחרור ירושלים באלפי יהודים, מתוך תקווה שהדבר יבטיח את פתיחת המקום הקדוש בפניהם למרות החג המוסלמי. יש לזכור שעל פי ההלכה היהודית העלייה להר כרוכה בהכנות הלכתיות, בהגעה מקצות הארץ בשעות לא־שעות וזאת בשל זמני הפתיחה המצומצמים של ההר ליהודים גם בימים כסדרם. חוסר הוודאות בעצם האפשרות לעלות ההרה ביום ירושלים שבדרך כלל נחשב למועד שיא בעלייה, עלול אמנם להניא את ההמונים מלבוא, אולם בארגוני ההר עושים מאמץ גדול להביא אותם אל שערי ההר בכל זאת.
במצב שבו ההר ייוותר סגור יסתפקו העולים בעריכת אירוע מחאה רב משתתפים בשער הלל (המוגרבים) ובסיבוב שערי ההר מבחוץ. במקרה הרצוי יותר מבחינת הפעילים, שבו ההר ייפתח – יעלו ההמונים אל ההר, מתוך כוונה ליצור בכך מפגן ציבורי גדול של דרישת המקום הקדוש בתאריך שחרורו.
שינוי כיוון – התפנית בהודעות המשטרה בנוגע לפתיחת הר הבית לעליית יהודים ביום ירושלים:
1.5.19
בתגובה לפניית מקור ראשון בעניין:
"אין בכוונת משטרת ישראל לשנות את מועדי פתיחת ההר והביקורים כפי שהיו עד כה".
13.5.19
בתגובה לפניית תנועת "סטודנטים למען הר הבית":
"מדי שנה הר הבית סגור לביקורים בימים האחרונים של חודש הרמדאן, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו וסדר ציבורי. נעדכנכם כי עתירה בנדון הוגשה לבג"צ".
14.5.19
בתגובה לעתירה לבג"ץ בנושא:
"יצוין כי יום ירושלים, המצוין ביום כ"ח באייר (2.6.19), עתיד להתקיים במהלך הימים האחרונים של חודש הרמדאן, שלושה־ארבעה ימים לפני סוף חודש הרמדאן, בין ליל אל־קד'ר (ליל הגורל) לבין עיד אל־פיטר. יום ירושלים מאופיין בשנים האחרונות בעלייה מוגברת להר הבית והדבר כרוך, גם בשגרה, כאשר יום ירושלים לא חל במהלך תקופת הרמדאן, ברגישות ובמורכבות ביטחונית משמעותית של משטרת ישראל. יום ירושלים מאופיין ברגישות מיוחדת מבחינת העלייה להר הבית הן מבחינת הכמות הרבה של מבקרים ישראלים בהר, והן מבחינת הרגישות והמתח שנוצרים בקרב המתפללים המוסלמים וכן בקרב המבקרים עצמם.
"המדובר במדיניותה של משטרת ישראל מימים ימימה. הערכת משטרת ישראל היא כי החיכוך בין שתי האוכלוסיות בתקופת חודש הרמדאן קרוב לוודאי עלול להביא למהומות קשות בהר הבית ולסיכון חיי אדם. בנוסף, מהומות אלו עלולות להתפשט אף הרחק מעבר להר הבית. להערכת הגורמים הנוגעים בדבר עשויות להיות לכך אף השלכות במישור המדיני. לצד האמור, יצוין כי ההחלטה הסופית בכל הנוגע לשאלת סגירת הר הבית במהלך יום ירושלים תתקבל בסמוך מאוד ליום עצמו, ואף במהלכו, בהתאם להערכת מצב ביטחונית ומבצעית של משטרת ישראל בראשותו של מפקד המחוז".
15.5.19
עדכון משטרתי חריג בתגובה לעתירה:
"בעקבות דין ודברים בין השר לביטחון הפנים לבין פיקוד משטרת ישראל, מבקשים גורמים אלה להבהיר כי עמדתם הייתה ונותרה שיש לעשות את כל הניתן לאפשר ליהודים ולבני דתות אחרות לעלות להר הבית כמקובל במהלך השנה, ולרבות במהלך יום ירושלים, תשע"ט. עמדה זו תנחה גורמים אלה בסמוך ליום עצמו, וזאת בכפוף להערכת מצב ביטחונית ומבצעית".
