משטרת ישראל ממשיכה לחקור את אירוע הרעלת הנשרים בצפון ביום שישי האחרון, במסגרתו הושמדה מחצית מאוכלוסיית הציפור באזור הגולן. ככל הנראה, המקור לאירוע הוא חקלאים שניסו להרעיל שועלים ותנים מזיקים, וגרמו לנזק אדיר. אנשי טבע וסביבה מגדירים את המקרה כאסון, שפגע בשנים של מאמצים ישראליים להציל את אוכלוסיית הנשרים במדינה.
פקחי רשות הטבע והגנים זיהו את ההרעלה אור ליום שישי, לפי מידע שהתקבל ממשדרים שהוצמדו לשלושה נשרים שהיו בשטח רמת הגולן. שלושת הנשרים הובאו מספרד כחלק מפרויקט "פורשים כנף", הפרויקט המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל למען שימור אוכלוסיית הנשרים בישראל. כשהבינו הפקחים שהמשדרים נמצאים על הקרקע ללא תנועה, הם זיהו מיד שמשהו קרה להם. בסיור רכוב במרכז רמת הגולן, אותרו שמונה נשרים שהורעלו ומתו ועוד שני נשרים בערפול הכרה. נשר אחד הובהל לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת-גן, ושם לאורך כל השבת נעשו מאמצים להשיבו לאיתנו. נשר נוסף שוחרר לאחר טיפול בשטח. עד לפני כ-12 שנים חיו בגולן כ-130 נשרים, וכעת נותרו פחות מעשרה נשרים. למעשה, אוכלוסיית הנשרים בגולן כמעט הוכחדה כליל.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי הסיבה המרכזית להיעלמות הנשרים משמי הגולן היא הרעלות לא חוקיות, להן אחראים בעיקר מגדלי בקר המנסים לפגוע בטורפים הפוגעים בעדריהם, ולצורך כך מפזרים בשטח פגרי בעלי חיים מורעלים. כאשר חיות בר ועופות טורפים אוכלים את הנבלות, הם מתים בשטח.
במהלך סוף השבוע התגייסו אנשי החברה להגנת הטבע ליוזמת כתיבת תיקון לחוק להגנת חיות הבר, שלא סיפק עד היום מענה לאירועי הרעלה מסוג זה. עיקרו של התיקון המתבקש הוא החמרת הענישה וכן צעדים נוספים, שיקלו על פקחי רט"ג לאכוף את הפגיעה בערכי הטבע, בהם העברת נטל הראייה למי שנמצא בחזקתו פגר מורעל ובמקרה של חשד להרעלה – מתן היתר כניסה לחצרים לפקחים, ללא צו מבית משפט. בחברה להגנת הטבע אומרים כי יתחילו להחתים חברי כנסת על התיקון לחוק כבר ביום שני הקרוב, מתוך כוונה להגיש את התיקון בהקדם האפשרי.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים (צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים):
הטיפול בנשר בבית החולים לחיות בר בספארי רמת-גן (צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס):
בדברי התיקון לחוק להגנת חיות הבר נכתב כי הנשר המקראי, מעבר לחשיבותו ההיסטורית והלאומית, הוא חיית בר בסכנת הכחדה, שרשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים וכספים רבים מאוד בהשבתו לנופי הארץ. אירועי הרעלה בזדון הם האיום הגדול והמכריע ביותר על קיומם של הנשרים בארצנו. מול הוואקום שנוצר בשטח בשל החקיקה הקיימת שאינה נותנת מענה אפקטיבי לאיום זה, נדרשים אמצעי אכיפה נוספים שיסייעו לרשות הטבע והגנים בעבודתה החשובה לשמירה על הנשרים, וחיות הבר כולן, בישראל.
בתיקון לחוק מוצע לאסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר, מאחר שהרעלות בשטחים פתוחים הן הגורם העיקרי לפגיעה באוכלוסייתן. ההרעלות פוגעות לא רק בבעל החיים שאכל במישרין מהרעל, אלא מביאות ל"הרעלות שרשרת" של בעלי חיים אשר אכלו מהפגר המורעל ("הרעלות משנה"). תופעה קשה זו גורמת לדילול אוכלוסיות רבות חיות בר, ולהכחדה של בעלי חיים נדירים ובכלל זה עופות דורסים שהיו בארץ, כמו הפרס והעזנייה ולדלדול אוכלוסיית הנשרים בצפון, עד כדי סכנה להכחדתם.
מקורן של חלק ניכר מההרעלות בפעילות בלתי–חוקית שחלקה הרעלות בזדון של חיות בר הגורמות נזק לחקלאות (כדוגמת חזירי בר, תנים וזאבים), הרעלות בזדון בעקבות סכסוכי שכנים במשקים חקלאיים, הרעלות הנעשות תוך שימוש רשלני בחומרי הרעל וכד'. התופעה מסוכנת לבעלי החיים ועלולה לסכן גם בני אדם העלולים לבוא במגע עם הרעל. בחברה להגנת הטבע עוד מסבירים כי מרגע גילוי מקרה הרעלה נדרשת פעולה מידית של איתור המרעילים והרעל. לצורך כך מוצע לאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על חוק זה, לערוך חיפוש ללא צו על אדם, כליו, וכל מקום אחר הנדרש לצורך איתור הרעל. בנוסף, מוצע להחמיר את הענישה אשר תוטל על מי שיעבור על הוראות החוק, כך שניתן יהיה להטיל על מי שהפר את הוראות החוק עונש מאסר של שלוש שנים.
שני מקרי ההרעלות הקשים ביותר בשני העשורים האחרונים היו בשנים 1998 ו-2004. ב-1998 נמצאו כ-40 נשרים מתו בגולן לאחר שהורעלו מאכילת בשר מורעל. במאי 2004 נמצאו 17 נשרים מתים בגליל העליון והגולן כשבגופם שרידי רעל. ברחבי העולם נחשב הנשר המקראי למין בסכנת הכחדה אך בישראל הוא במעמד 'סכנת הכחדה חמורה' מאחר וכמעט שלא נותרו קנונים של האוכלוסייה מקומית.
