לאחר שבתל-אביב נקרא רחוב על שמו של עיתונאי שהתבטא בגזענות קשה נגד עולי צפון-אפריקה, בעיריית תל אביב השיבו לאזרחים שהתנגדו למהלך כי התנגדותם נדחית, מחשש ש"שלטון פאשיסטי יבטל החלטות לקרוא רחוב על שם שמאלנים".
סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, המשמשת כיושבת ראש סיעת מרצ בעיר, היא שהשיבה לאזרחים – שאף עתרו נגד המהלך. העיתונאי שעל שמו נקרא הרחוב הוא אריה גלבלום, עיתונאי הארץ, מעריב ורשות השידור בשנות קום המדינה. באפריל 1949 כתב גלבלום בהארץ על אודות העולים שפגש במחנות העולים מארצות צפון אפריקה: "לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והבארבארים שבמקומותיהם, בכל אופן זוהי דרגה נמוכה עוד ממה שידענו אצל ערביי ארץ ישראל לשעבר".
"בניגוד לתימנים", המשיך גלבלום, "הללו נעדרים גם שורשים ביהדות, לעומת זה הם נתונים לגמרי למשחק האינסטינקטים הפרימיטיביים והפראיים. בפינות מגוריהם של האפריקנים במחנות תמצא את הזוהמה, משחק הקלפים בכסף, שתייה לשוכרה וזנות. מעל כל אלה, קיימת עובדה יסודית, חמורה לא פחות, והיא – המחסור בכל הנתונים להסתגלות בחיי הארץ, ובראש ובראשנה- עצלות כרונית ושנאת העבודה".
את הציטוטים האלו הציגו בפני בית המשפט אישי ציבור ועורכי דין, שחברו יחד כדי לעצור את הנצחתו של גלבלום. תחילה עתרו עורכי הדין שלי מלכה וקרן פסח יחד עם השחקנית נטלי עטיה, חיים אמסלם, עדינה בר שלום ונוספים נגד עיריית תל אביב בבקשה לחשוף את הדיונים שקדמו להחלטה להנציח את העיתונאי או לחלופין לבטל את מתן שמו לאחד מרחובות העיר.
במשך עמודים רבים נפרשו דבריו הקשים של גלבלום על העולים החדשים, שבין היתר מכונים על ידו "מסוכנים" והוא אף תוהה באשר לצורך בהמשך העלאתם ארצה. השופטת אסתר נחליאלי חיאט ביקשה מהעותרים למשוך את העתירה ולפנות באופן ישיר לעירייה על מנת שזו תספק את ההסברים למתן שמו של גלבלום לאחד מרחובות העיר, ובאופן הזה נמנעה השופטת מקבלת ההחלטה בנושא הכאוב.
עורכי הדין מלכה ופסח, ברית יוצאי מרוקו ישראל והקשת הדמוקרטית פנו בעקבות הוראת השופטת לחברי עיריית תל אביב בניסיון לקבל מענה – והוכו בתדהמה מתשובתה של יו"ר מרצ בתל אביב וסגנית ראש העיר מיטל להבי.
"נתבקשנו על ידי השופטת לפנות שוב לעיריית ת"א ולבקש את התייחסותה לשאלות המהותיות העולות מעצם הנצחת שמו של העיתונאי בעל הדעות הגזעניות במרחב הציבורי", כתבו העותרים ללהבי. "מצ"ב לעיונך מכתב הפנייה ועותק מהעתירה. במידה והנושא חשוב בעיניך, אודה באם תביאו לדיון בפני חברי מועצת העיר על מנת שתתקבל החלטה האם ראוי להמשיך להנציח את שמו במרחב הציבורי".
את הפנייה דחתה להבי בהעלאת חשש אמיתי מצדה, לכך ש"שלטון פאשיסטי יבטל החלטות לקרוא רחוב על שם שמאלנים". בתגובתה המלאה כתבה סגנית ראש עיריית תל אביב: "עם כל הצער וההזדהות עם פנייתך לנוכח האמירות הגזעניות שמצוטטות ביחס להחלטה שהתקבלה למעלה מ-15 שנה קודם", כתבה להבי "ומחשש שיום יבוא ושלטון פאשיסטי יבטל החלטות לקרוא רחוב ע"ש 'שמאלנים' כמשל, מה גם שהנושא מצוי בהתדיינות משפטית ואינו בתחום עיסוקי – ולכן לא אעסוק בנושא באופן יזום", כך לשון תגובתה.
