את בוקר יום הבחירות פתח יו"ר ש"ס השר אריה דרעי, במבט מושפל כמי שכבר הפסיד, בקברו של מייסד המפלגה הרב עובדיה יוסף בשכונת סנהדריה בירושלים. התלוו אליו הרב דוד יוסף, בנו של מרן וחבר מועצת חכמי התורה, וחברי הכנסת של ש"ס. בצילומים שהתפרסמו הם נראו עטופים בטלית ותפילין, ופניהם חמורות סבר. שום חיוך לא נראה שם. "המפעל שלך בסכנה, אבא", נשמע אחד המתפללים מתחנן על מצבתו הגדולה של הרב המנוח, "תתפלל עלינו שנצליח להציל את מעשי ידיך".
התפילה הסתיימה, ודרעי יצא להצביע בשכונת מגוריו. לאחר ההצבעה השמיע הצהרה לתקשורת, עדיין באותה ארשת חמורה: "אני מזהה חדירה חזקה של נתניהו, הבית בסכנה". הדבר יצא מפי השר, ותוך שניות הופץ בקבוצות הוואטסאפ של הפעילים, בערוצי הטלגרם וברשתות החברתיות. רטט של התרגשות ש"סניקית עבר באלפי הפעילים, רטט שכבר שלושים שנה לא מאכזב. ואכן, הנס קרה שוב והפתיע אפילו את ראשי ש"ס עצמם. אלפי הפעילים יצאו לשטוף את הארץ, ומספידי ש"ס הרבים נאלצו לגנוז את נבואתם. לא זו בלבד שהמפלגה הספרדית החרדית שמרה על הבייס, היא אפילו התרחבה וטיפסה להישג מדהים של שמונה מנדטים.
הרחק משם, בפתח־תקווה שבמטרופולין דן, התכנסו עוד לפני פתיחת הקלפיות עשרות פעילים נחושים ונמרצים ב'מטה החסידויות' של אגודת ישראל. חלוקת המקומות בתחתית הרשימה הטילה על הליטאים ועל החסידים אחריות שווה. 'אגודת ישראל' שאפה להבטיח את המקום השביעי להכניס לכנסת את ח"כ ישראל אייכלר, נציג חסידות בעלז, ובכך למנוע מהומות פנים־סיעתיות, ואילו 'דגל התורה' שאפה להבטיח שיצחק פינדרוס, מספר שמונה ברשימה המאוחדת, יהפוך להיות ח"כ – אם באופן מיידי ואם במסגרת החוק הנורווגי המורחב שנתניהו התחייב עליו.
בשבועיים שלפני הבחירות שלפה המפלגה את כל כלי הנשק הכבדים, בהם כאלה שכבר העלו אבק במחסנים: פנייה מסיבית לקול המזרחי – זה שנמצא במנדט של ש"ס; כנסי בחירות בהשתתפות הקמע של המפלגה – הרב חיים קנייבסקי בן ה־91, שנערכו באופן תקדימי גם בירושלים, בבאר־שבע ובטבריה; והחשוב מכול: קמפיין דיגיטל מתוחכם ברשתות החברתיות שפנה לחרדים החדשים והצעירים, אלה שיהדות התורה דילגה עליהם במערכות הבחירות עד כה, ושנראה היה שיצביעו בהמוניהם למפלגות שאינן חרדיות. הממסד החליט להוריד את האגו, וזה עבד: כבר במדגמים נראה היה שיהדות התורה גדלה במנדט מהשישה שיש לה היום. עד הבוקר הוא הפך לשניים, והפעילים טרוטי העיניים של שתי המפלגות החרדיות האשכנזיות קמו ביום רביעי לשחר של יום חדש (המספר עשוי לרדת לשבעה לאחר ירידת הגיליון לדפוס, בעקבות ספירת קולות החיילים).
בכיר בש"ס אמר לי ביום רביעי שיועצים ואסטרטגים פוליטיים עוד ילמדו את ההישג הזה. מאחורי ההתפארות הזו יש צדק מסוים. שתי המפלגות הגדולות של בחירות 2019, הליכוד וכחול־לבן, שתו לרוויה את מצביעי כלל המפלגות בישראל. האזרחים נהרו למפלגות הגדולות, משל הגודל של מפלגת השלטון קובע את זהותה. התחנונים הנואשים של יתר ראשי המפלגות והסבריהם על כך שהגוש הוא שקובע, ושהשחתת המנדטים למפלגות הקטנות תפגע אנושות בגושים – גוש גוש ודאגותיו – לא שכנעה את המצביע הישראלי, והוא הותיר שש מפלגות משני עברי אחוז החסימה.
אצל החרדים כל זה לא קרה: לא רק שהמצביע החרדי שמר על דפוסי ההצבעה המסורתיים, אלא שלפחות יהדות התורה הצליחה להביא מצביעים חדשים, יותר משיעור הריבוי הטבעי (עלייה של אחוז במספר המצביעים לעומת חצי אחוז של ריבוי טבעי) ולבלום את אותו סחף החוצה שהחל לתת את אותותיו כבר בבחירות המקומיות, והיה האיום המרכזי שהח"כים החרדים דיברו עליו בחודש האחרון. בכירים חרדים מאשימים כעת את התקשורת ביצירת מצג שווא, אך האמת היא שהם עצמם היו מודאגים. סקר שהתפרסם לפני כשבועיים העלה כי 20 אחוזים ממצביעי יהדות התורה עלולים לנטוש את הבית. בסופו של דבר אפילו החרדים החדשים שהצהירו על חבירה למפלגות אחרות – ליכוד, איחוד מפלגות הימין, פייגלין ואפילו עבודה – קיימו ברובם את זכותם הדמוקרטית לציית לגדולי ישראל ולשים ג' וש"ס בקלפי.
לאורך יום הבחירות שידרו בש"ס את המסר שהקרין דרעי בשבוע שלפני הבחירות: אנחנו בחוץ, ביבי שותה אותנו. פעיל צעיר שהצביע השבוע לראשונה שיגר לי במהלך יום הבחירות תמונה של קשית. בתגובה לסימן השאלה שהחזרתי לו, הוא מיהר להסביר: "לפי הנתונים שלנו עדיין לא הגעת לקלפי, אז שלחתי לך תמונה של קשית. כך נראית הקשית שבה נתניהו שותה לך את העתיד". חתימת הזקן הדלילה והגיל הצעיר – פחות מעשרים – לא מנעו ממנו לדבר על העתיד ועל גודל השעה. בזמן חירום כל אחד עושה הכול.
מפת החצרות
ברחוב החרדי פורחים לאחרונה יוזמות "המאצ'ינג" – גיוס תרומות המוני תוך שימוש במחויבות הקהילתית וברשתות ההפצה הפנימיות. תרבות המאצ'ינג הזו הופעלה עכשיו על ידי פעילי ש"ס; כל אחד מהצעירים "קיבל" עליו עשרה או עשרים מצביעים, ודאג להביא אותם אל הקלפי ולוודא שהם נותנים את הקול ל"מפלגה של מרן". שני אלמנטים נוספים האיצו בפעילים והדליקו את השטח הרדום: האישור שנתן בית המשפט העליון להחלטת יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר לאסור על קמפיין אותיות התורה של ש"ס שנקרא "יוסף עליכם", ושהציע למצביעים אות על שמם בספר תורה; וכן הניסיון האשכנזי לפרוץ לתוך הקהל הספרדי, בין השאר על ידי הסכם בין יהדות התורה לאלי ישי, הופעתו של הרב מאיר מאזוז בעצרת אגודת ישראל ופנייה מחודשת לספרדים בוגרי ישיבות ליטאיות. העלבון החריף דחק בפעילים "להראות לאשכנזים". רכבי השטח של המפלגה זעקו "ספרדי אמיתי מצביע ש"ס", וכן "ספרדי שמצביע ג' – הוא ספרדי סוג ג'". כרגיל, האויב מבית מעיר את השטח יותר מכל דבר אחר.
בצד האשכנזי, בדגל התורה חששו שכמו בבחירות המקומיות, גם הפעם הקהל החסידי של אגודת ישראל לא יספק את הסחורה, ונהירת הצעירים החוצה תדלדל את שורות המפלגה. בצמרת היה חשש אמיתי מנסיגה לחמישה מנדטים, ומהשפלה ציבורית למנהיגים הפוליטיים אך גם לרבנים הבכירים. כדי להתמודד עם הבעיה החליטו ב'דגל' להפסיק להעמיד פנים שמצביעי המפלגה אינם נמצאים ברשתות החברתיות וגולשים באינטרנט, בהתאם להוראת הרבנים שאסרו זאת באיסור חמור, ולהודות שהיום כולם שם. קמפיין ייעודי לחרדים באינטרנט, עם לוגו רשמי של המפלגה, שטף את הרשת בסרטונים וסלוגנים מצחיקים ומדויקים. הקהל הצעיר הגיב בהתלהבות: אפילו במעוזי "החרדים החדשים" ברשתות החברתיות (קבוצות הפייסבוק ועמודי האינסטגרם הפופולריים) ראית עוד ועוד תמונות של צעירים ששמים ג' בקלפי, כהוראת מרנן ורבנן. הצעיר החרדי לא שאל הפעם מה הגדוילים עשו בשבילו, אלא מה הוא עשה בשביל הגדוילים.
צעד חשוב נוסף היה להנמיך במהירות את האיבה בין ליטאים לחסידים. בכירי המפלגה הליטאית הפסיקו להזכיר את ההפסד החסידי הצורב בבחירות המקומיות, ושידרו רוח של שיתוף פעולה בכל הארץ. זה עבד: החסידים התגייסו במלוא העזוז. במטה החסידויות נפרס לוח דיגיטלי ענק שעקב אחרי נתוני ההצבעה בכל חצר וחצר, אפילו הקטנה ביותר, ואחראי מטעם כל חסידות הופקד להוציא את המצביעים מהבית. הכותרות על סחף לעבר הקנאות או על הסחף ימינה נמחו בגלגלי העשייה, ולקראת סוף יום הבחירות היה ברור לכולם: השועלים הוותיקים של הפוליטיקה החרדית הביאו את הנדוניה.
ההישג של ש"ס מחזיר את דרעי לשנות התשעים היפות שלו, אז נחשב לאריה בלתי מנוצח שחי את השטח. גם האשכנזים רשמו הישג נאה והוכיחו שכוחם של הרבנים להעיר את השטח חזק לא פחות מבעבר, וכעת הם ניגשים להקים את הקואליציה עם נתניהו. השר דרעי, אגב, התקשר לראש הממשלה רבע שעה לפני סגירת הקלפיות כדי לזכות להיות הראשון: אנחנו איתך, אמר לו, במה שהתברר תוך שעתיים כאמירה הנכונה ביותר במסגרת מפת המנדטים החדשה. קרוב לחצות, כשדרעי הגיע למטה ש"ס בירושלים, נישא על כתפי הפעילים ומתקבל במעגל ריקוד של חברי הכנסת הנרגשים, הוא הביט לקהל בעיניים ואמר: "הצלחנו להוציא יקר מזולל". זולל המנדטים הגדול, נתניהו, לא נגע לנו בבייס החרדי.
