באחת־עשרה וחצי בלילה הגיעה ההוראה, וחברי להקת "זזים" החלה לזוז ולפרק את הציוד. חבורת הנגנים העליזים, שלדברי חבריה "מופיעים בעיקר בחתונות של דתיים", תכננה להרקיד את קהל תומכי זהות באולם בלאונרדו סיטי־טאוור בתל־אביב, עם היוודע כניסתם הצפויה של חמישה, שבעה ואולי אפילו עשרה חברי כנסת מהרשימה שפומפמה בחודש האחרון כהפתעת הבחירות. בסופו של דבר זהות אכן סיפקה את הפתעת הבחירות – אפס מנדטים – והלהקה ירדה מהבמה בלי שהשמיעה ולו צליל אחד.
עינב דרומר, הממונה על מחשבי הלהקה, הודתה שדבר כזה טרם קרה לה. "רצינו להעיף את הקהל, אבל לא נורא, אנחנו עדיין שמחים ונמשיך לשמח את עם ישראל בחתונות". רגע לפני שהשיחה גולשת לפרסומת בוטה, אנחנו נותנים ללהקה את הפנאי לקפל ציוד, ורק מתעניינים אם לדעתם יקבלו תשלום. "אני מאמינה שכן", אומרת דרומר בחיוך שקצת קשה לדעת אם הוא אמיתי או של מרמור עתידי עקב התוצאות.
כמה דקות לפני כן עלה משה פייגלין לבמה מוארת באור יקרות, שהוכנה לנאום ניצחון והפכה במחי שלושה מדגמים לאתר שכולו תבוסה צורבת. באותם רגעים אכלסו את האולם בעיקר עיתונאים, ועוד מספר זניח של תומכי הגרעין הקשה של זהות – צעירים דתיים ברובם. כל הסטלנים, התל־אביבים המגניבים, הקיבוצניקים השמאלנים ושאר אוכלוסיות שהיו אמורות לשאת את פייגלין על כפיים לכנסת – נעלמו כלא היו. אחרי נאומו של פייגלין, שלזכותו ייאמר שניסה לשמור על אופטימיות והודה בג'נטלמניות לכל המסייעים לו בדרך, החלו להתפזר גם אחרוני התומכים.
שעתיים בסך הכול לפני כן, הכול היה אחרת לגמרי. אמנם אי אפשר היה לצפות בפעילים רבים באולם ששכרה מפלגת זהות לחגיגות הניצחון, אבל המעטים שכן הגיעו ידעו לומר בביטחון כי המתנדבים נמצאים עדיין בקלפיות, מנסים לשכנע ברגע האחרון עוד ועוד מצביעים במטרה להכניס את המנדט השמיני של זהות לכנסת, ומיד עם סגירתן ינועו כולם לפה לחגיגת ניצחון לעומק הלילה.
ההתלהבות הייתה מידבקת, ויש לציין ביושר שהיה לה על מה לסמוך: לא רק שכל הסקרים האחרונים שהתפרסמו לפני הבחירות קבעו כי זהות עוברת את אחוז החסימה, המגמה הייתה למעלה, והמגמה היא בדרך כלל זו שקובעת. גם לעיתונאים הציניקנים – וכאלה היו רבים באולם, אין כלי תקשורת המכבד את עצמו שלא שלח נציגים למטה המפלגה שתהפוך כמעט בוודאות ללשון המאזניים – לא היה ספק שזהות בפנים, השאלה רק עד כמה.
צבי חזנוב טס במיוחד ממלטה – שבה הוא שוהה בשנים האחרונות ברילוקיישן מטעם עבודתו בהייטק – כדי להצביע זהות, והגיע לאולם כדי לחגוג יחד עם חבריו. "אני עם פייגלין לא בגלל הקנאביס אלא בגלל המצע הכלכלי והחירות, שאחריהם אני עוקב כבר שנים", אמר לי רגע לפני המדגמים. "הצבעתי בנט בבחירות האחרונות, אבל אצלי בפייסבוק יש לא מעט אנשים שהחליטו לעבור לזהות גם ממרצ". כשביקשתי ממנו להמר כמה מנדטים תקבל מפלגתו, הוא השיב שכפסימיסט מושבע הוא מעריך שמדובר בארבעה־חמישה מנדטים. כשסיפרתי על כך לכמה מחבריו הם גיחכו בבוז, שהרי המנדט השמיני כבר הוכנס לקלפי זה עתה באמצעות המתנדבים הרבים. בעוד כמה דקות גם הפסימיסט המושבע יהפוך לאופטימיסט חסר תקנה, אבל זה יקרה עוד מעט.
משה פייגלין וחברי הכנסת העתידיים של זהות לא נמצאים כאן עדיין, ולכן הכוכבים האמיתיים הם העיתונאים, ובראשם סיון רהב־מאיר. מכיוון שערוצי החדשות מתמקדים רוב הזמן בנעשה בליכוד ובכחול־לבן, יש לרהב־מאיר די זמן לעבור על פרקים נבחרים בספר־מצע של פייגלין, להצטלם סלפי עם מעריצות ומעריצים, להיענות לבקשות לסרטוני ברכות וגם לצפות בחיקוי של עצמה בארץ נהדרת.
לפתע נפוצה השמועה כי מספר ארבע ברשימה, ד"ר רונית דרור, נמצאת בכניסה לאולם. אנחנו שועטים לעבר הח"כית החדשה בפוטנציה, ודרור, חצי מתמסרת חצי חוששת מהתקשורת, מודה שהיא לא רוצה לעשות טעות או לומר משהו בניגוד להוראות. החשש הזה נשמע קצת מוזר בהתחשב בעובדה שמדובר במפלגה שהחירות בראש מעייניה, אבל מילא. היא מספרת איך עברה מהשמאל לימין אחרי שהשמאל נכשל במשימת השלום שלו, מכריזה שהיא אופטימית ושבעצם היא הולכת מכאן, ושוב נשארנו עם כמה פעילים שרופים וסיון רהב־מאיר.
סרק, סרק
ברגע פרסום המדגמים מתקבצים כולם – עיתונאים, צלמים ופעילי זהות – לנוכח שלושת מסכי הענק שהקרינו את מדגמי שלושת הערוצים. הדלפה מקדמית כבר בישרה רעות, אבל ההלם והאכזבה למשמע המדגמים של ערוצים 12 ו־13, שחוזים אפס מנדטים, ניכרים היטב על פני הזהותניקים. "אין מצב אפס מנדטים", מכריז ירעם נתניהו – אין קשר משפחתי – פעיל זהות נמרץ מהמגזר הדתי־לאומי, "יש פה טעות".
דקה אחר כך צועק מישהו – "שבעה מנדטים בערוץ 11". ואכן, בשל תקלה טכנית הופיע במדגם כאן 11 המספר שבע ליד שמות כל המפלגות, מה שנטע בפעילים המסכנים אופטימיות, שבוטאה במחיאות כפיים סוערות ובקביעה של פעיל אחר לעבר העיתונאים – "אתם פייק ניוז, זה מה שאתם". אבל כל זה נגמר מהר מאוד. התקלה תוקנה, הספרה אפס חזרה לככב בכל שלושת המדגמים ולא השתנתה בשום שלב, ולפעילים לא נותר אלא לבנות על מדגמים אינטרנטיים שלא שווים הרבה. נכון לכתיבת הכתבה, זהות נמצאת במרחק שנראה לא סביר מאחוז החסימה, וזקוקה לכמחצית מהקולות במעטפות הכפולות כדי לחצות אותו. זה כנראה לא יקרה, אבל הנה, גם את ההסתייגות הנדרשת הזו כתבנו.
אחרי שהכול נגמר, המעלית בירידה לחניון המלון המפואר הייתה מלאה אך דוממת. "לא רק שלא עברנו, עכשיו גם צריך לשלם הרבה על חניה", רטן אחד הפעילים. פעילה בחולצת זהות ענתה לו באופן מהר ושקט – "רצינו הפרטה של הכול, לא? הנה קיבלנו, לפחות בחניונים".
