החיוכים במטה כולנו אחרי פרסום המדגמים היו מבלבלים. מצד אחד, המפלגה שנישאה על כנפי האג'נדה הכלכלית וזכתה לעשרה מושבים בכנסת היוצאת, נכנסה לקדנציה השנייה בתולדותיה עם ארבעה מושבים בלבד. מצד שני, אל נקל ראש בשמחת ההקלה על עצם הישארותה בבית הנבחרים, עניין שכלל לא היה מובטח.
פעילי המפלגה וחברי הכנסת שלה הגיעו לאולם 'סטוקו' בתל־אביב שעה קלה לאחר פרסום תוצאות המדגמים. האווירה ששררה במקום קודם לכן הייתה שהלילה יחגגו כאן מסיבת ניצחון או מסיבת הספדים.
ח"כ מירב בן־ארי, שהוצבה במקום השישי ברשימה, הבינה לאחר פרסום תוצאות המדגמים כי את הכנסת הבאה היא תראה על מסך הטלוויזיה. בניגוד לחיוכים סביבה, דמעות אכזבה נצנצו בעיניה כשישבה אל הבר בצד האולם. "היו לנו כל כך הרבה הישגים פסיכיים בממשלה הזאת. אני פחות מאוכזבת על המקום שלי, כמו שאני מאוכזבת מזה שלא תמכו בנו", קוננה. בן־ארי נחשבת פרלמנטרית חברתית ורגישה, ולצד חבריה הובילה הישגים כמו העלאה של שכר החיילים, של קצבאות הנכים ושל שכר המינימום, אך כל אלה לא עמדו למפלגה ברגע האמת. "כחלון היה שר אוצר מעולה, אין אוכלוסייה שלא נגענו בה", היא טוענת.
בן־ארי לא מאמינה כי נתניהו הוא ששאב למפלגה את המנדטים, כפי שפגע בימין החדש ובאיחוד מפלגות הימין. לדעתה דווקא גשר של אורלי לוי־אבקסיס, שקיבלה כ־70 אלף קולות, היא שגרמה לשני מנדטים חברתיים להיזרק לפח, כאלה שהיו יכולים למצוא עצמם בקלות בכולנו. "איזה בזבוז", היא כועסת. "בשבוע שעבר היא הייתה צריכה להתייצב באומץ, אחרי שראתה כבר חודש שהיא לא עוברת את אחוז החסימה, ולהצהיר שיש שר אוצר חברתי והיא מוותרת. תחשוב כמה ארגונים ועמותות הצביעו לה מתוך תקווה חברתית, וגם זה נגוז. קולות שהלכו לפח".
כחלון, יו"ר המפלגה ושר האוצר בממשלה היוצאת, מגיע להרכבת הממשלה כשהוא חבול וחלש. לא רק בגלל הירידה הדרסטית במספר המנדטים שלו, אלא גם בגלל גוש הימין הגדול יחסית שלא ממש זקוק לכחלון כלשון מאזניים, כך שהוא נטול יכולת התמקחות משמעותית מול יו"ר הליכוד בנימין נתניהו.
נכון למועד כתיבת השורות נראה כי גם ספירת קולות החיילים, הימאים והאסירים לא תכניס את הימין החדש של בנט ושקד לכנסת. למרבה האירוניה, המחיקה הצפויה של קולות מצביעי הימין החדש טובה לכחלון, משום שהצטמצמות גוש הימין מגדילה את יכולתו להציב דרישות לנתניהו.
כחלון לא מתכוון לוותר בשום אופן על משרד האוצר. הוא הבהיר זאת לכל אורך הקמפיין, ואנשיו הבהירו זאת גם ביום רביעי בערב בשיחות איתנו. לא מן הנמנע שנתניהו מצדו לא ירצה לאבד מי שנחשב לשותף קואליציוני נוח יותר, בוודאי יותר מבצלאל סמוטריץ או אביגדור ליברמן. ההערכה הרווחת היא שכחלון אכן ידרוש את האוצר, ובדומה למשא ומתן בהרכבת הממשלה הקודמת, יבקש מנתניהו התחייבות בכתב כי לא יתערב בניהול המשרד ובהחלטות הכלכליות. מנגד, כחלון ייאלץ כנראה לוותר על התנגדותו לפסקת ההתגברות ולפעולות אקטיביות לריסון כוחו של בג"ץ. מה שיתאים לנתניהו יקודם, ומה שלא – יסונדל.
היחסים בין השניים בארבע השנים האחרונות היו ידידותיים למדי, ונתניהו אף החמיא לא אחת לשר האוצר שלו. אף שמקובל בעולם שתיק האוצר מוחזק בידי מפלגת השלטון, וזה גם היה המצב בישראל לאורך השנים, נראה שלנתניהו היה נוח לבצע מיקור חוץ למשרד המרכזי מכולם, אולי גם כדי שהכישלונות יירשמו על שם מפלגה אחרת.
תסריט אחר שהושמע בימים האחרונים הוא שכחלון ומפלגתו יתאחדו עם הליכוד, צור מחצבתו הפוליטי. בדרך זו הוא יקל על נתניהו להעניק לו את תיק האוצר כאיש הליכוד ששב הביתה, ולא כראש מפלגה של ארבעה מנדטים בלבד. כחלון, שערב הבחירות הצהיר כי אם לא יקבל את תיק האוצר "יעלה על האוטובוס וילך הביתה", לא יצטרך לממש את איומו, ונתניהו ירוויח עוד מנדטים שיצורפו לליכוד ויהפכו אותה למפלגה הגדולה ללא עוררין, גדולה יותר גם מכחול־לבן.
גם ברקת רוצה
למעט משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות שהתחזיות שהעניקו לה מספר מנדטים נאה התנפצו לרסיסים, אין מפלגה אחרת שדרשה בקמפיין הבחירות שלה את תיק האוצר. כל פוליטיקאי מנוסה יודע שמשרד האוצר הוא תהום אפשרית של כישלון שנושא בו רק השר הממונה, ומנגד מערת־אוצר של הישגים שאפשר לנופף בהם. המשרד הזה סיבך כהלכה את יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ואולי אף הביא לצמצום כוחה של מפלגתו בבחירות הקודמות, וכך כנראה קרה גם לכחלון. אולי יש בתפקיד הקשה הזה היבט מזוכיסטי, אם אלו שהחזיקו בו מעוניינים בסיבוב נוסף. ותיקי הזירה הפוליטית מסבירים כי הענקת תיק האוצר היא הדרך הנוחה ביותר לחסל או להחליש יריבים.
מועמד נוסף שחושק באוצר הוא ראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת, שצפוי לבקש את התיק מנתניהו. מהי ההיתכנות של תרחיש כזה, שעשוי לגרום לכחלון לעבור לספסלי האופוזיציה? אם נתניהו יראה בברקת איום, הוא עשוי להעניק לח"כ הטרי את התיק המסובך, ולראות מקרוב כיצד ראש העיר המבריק הולך ומאבד מזוהרו. מנגד, נתניהו לא ירצה שהליכוד יחזיק בתיק שיהפוך לשק החבטות של המפלגות האחרות בקואליציה, שלא לדבר על אפשרות של העלאת מיסים קרובה בשל הגירעון.
מצד שלישי, אם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יחליט להגיש כתבי אישום נגד נתניהו, אזי בעוד שסמוטריץ וליברמן יבטיחו לו המשך כהונה בטוחה, כחלון הביע לא אחת את דעתו שבמקרה כזה על נתניהו לפרוש, וסביר להניח שלא יסכים לשבת בממשלה תחתיו. זהו תרחיש שנתניהו לא ירצה להתמודד איתו.
