שרידיו של רב סמל זכריה באומל ז"ל הובאו למכון לרפואה משפטית ביום רביעי שעבר. הממצאים נבחנו על ידי מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל וצוותו בשיטות של רפואה משפטית , אנתרופולוגיה משפטית ומיצוי DNA, שנבדק כנגד דגימות בני משפחה והוכח בוודאות כשייך לזכריה באומל.
מן הממצאים עולה כי הגופה נשמרה בשלמותה. על עצמות השלד יש סימנים היכולים לנבוע מפיצוץ . הפגיעה בבגדים המכסים את השלד חופפת לאזורי הפציעה. אין על העצמות סימני ריפוי. מכך ניתן להסיק כי זכריה מת במהלך הקרב או סמוך לו. אך אין בכך אפשרות לקבוע אם נלקח או לא בשבי סמוך למותו. הבדיקה העלתה כי העצמות נמצאות באיכות שימור טובה יחסית לזמן שעבר.
משרידי מתכת שנמצאו בעצמות עולה כי זכריה נקבר בארון מתכת. מה שאומר כי מי שמצא את גופתו היה נכון להשקיע בשימורה. אולם השרידים הגיעו ללא הארון אלא בשקיות קבורה ומצורת אריזתן עולה כי נעשתה בשטח ולא על ידי איש רפואה. פרט חשוב, במהלך הבדיקות נעשה ניסיון לאתר רכיבי DNA נוספים של נעדרים אחרים אך אלו לא נמצאו.
במכון נבחנו גם הסרבל ציצית גרבים ונעליים שהובאו יחד עם שרידי גופה. הציצית נותרה נקיה אולם הסרבל היה מוכתם במה שנראה ככתמי דם – מה שמעלה שאלה לגבי הגרסאות השונות שהופצו לפיהן שרידי הביגוד נותרו ברוסיה והועברו בטקס על ידי הרוסים.
על פי המכון לרפואה משפטית השרידים היו במכון ובהמשך הועברו לאמ״ן.
אל"מ א', מפקד מבצע "זמר נוגה", ביקר ברוסיה פעמים רבות במהלך השנתיים האחרונות מאז החל המבצע לאיתור חללי קרב סולטן יעקב. המבצע היה משותף לאגף המודיעין ולזרועות המודיעין הרוסים, וכלל כמה מבצעים בשטח סוריה – בהם כוחות רוסים פעלו בשטח וכוחות ישראליים סיפקו את המידע בזמן אמת.
בעבר נערכו מבצעים נוספים בסוריה, לפני שהחלה הנוכחות הרוסית במדינה, בהם פעלה ישראל לבדה – והם אלו שהביאו את המידע שאפשר לקיים את המבצעים הבאים בתור, אלו שהביאו בסופו של דבר לאיתור גופתו וחפציו של רס"ל זכריה באומל ז"ל. במהלך המבצעים הובאו לישראל שורה של גופות וחלקי גופות שהועברו דרך רוסיה והוטסו לישראל. כך גם הגיעה לישראל לפני כמה ימים גופתו של באומל. יתר הגופות לא זוהו כחללי צה"ל. הגופות שהובאו הוצאו כולן מהקרקע, בניגוד לחלק מהדיווחים לפיהם נשמרו הגופות באופנים אחרים. סדרת המבצעים התבצעה בשורה של מיקומים שונים, לא כולם בשליטת צבא אסד – משמע, הכוחות הרוסים נאלצו בחלק מהמקרים אף להסתכן לטובת הבאת הגופות. בצה"ל גם הודו אמש בהתייחס למרגל הישראלי אלי כהן שנתפס והוצא להורג בסוריה, כי ההידברות מול הרוסים עוסקת בכלל הנעדרים הישראלים.
בין השנים 2013 ל-2015 היה ריכוז מאמץ גדול סביב הנושא, אך הוא נעזב בשל חוסר יכולת להתקדם. בסוף 2016 הבשילו התנאים במסגרת דיאלוג עם צבא רוסיה וכך נבנתה התכנית הנוכחית, שהסתיימה בהצלחה. עם זאת, לצד ההצלחה בהבאת גופת זכריה באומל ז"ל, בצה"ל מודים כעת כי אין בידם יכולת קצרת-טווח להגיע אל שני הנעדרים הנוספים, יהודה כץ וצבי פלדמן, ובשלב הזה אין הערכה לגבי מקום המצאם. דובר צה"ל אף הודה אמש כי ההנחה הייתה כי יתר הנעדרים עשויים להמצא באזורים קרובים.
לצד זאת, דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס הכחיש כי יש קשר בין תזמון המבצע לבין מערכת הבחירות. לאחר שיו"ר כחול לבן, בני גנץ, טען שעיתוי החזרתו של באומל ז"ל הוא "ספין פוליטי", אמר מנליס כי אין בכוונתו להתייחס לגופו של הטוען אלא לגופה של הטענה: "אני דוחה אותה על הסף", אמר מנליס.
"לנגד עינינו עמד דבר אחד – להחזיר את הנעדרים. זה יכול היה לקרות לפני חצי שנה או בעוד חצי שנה. רצה הגורל וזה התזמון. ברגע שסיימנו וידענו לקבוע שיש לנו את באומל ואין את כץ ופלדמן לצערי, ההנחה הייתה שנכון להודיע מתוך הבנה שאין לזה השפעה על המשך המבצעים ועל השותף הרוסי שלנו. ומתוך הבנה שיש פה אמא, יונה באומל בת ה-86. מדברים לא מעט על האבא שלא הספיק לצערנו, ועל כן אמו של באומל עמדה לנגד עינינו. מעבר לכך, אני חושב שהשיח הזה פוגע בפעולה. כל טענה אחרת משוללת יסוד", כך מנליס.
