על כוננית המגירות בחדר העבודה בבלפור, ליד השולחן, מונח בגאווה מסמך ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן. חתימת ידו הטרייה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסתלסלת לרוחב המסמך ההיסטורי. אם תרצו, וגם אם לא כל כך תרצו, זוהי תעודת הגמר של כהונת נתניהו הרביעית כראש ממשלת ישראל. מאז החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל לא זכה מנהיג ישראלי כלשהו לקצור הישג מדיני דומה, אם נתעלם לרגע מהעתקת השגרירות האמריקנית לירושלים אשתקד, שהתרחשה אף היא במשמרת של נתניהו. אין ספק, בבית הלבן משתוקקים לניצחונו בשבוע הבא, וגם ההשתוקקות הזאת היא חיזיון נדיר ביחסי שתי המדינות. נשיאים אמריקנים קודמים התגייסו לטובת השמאל, טראמפ התגייס ככל יכולתו למען מועמד הימין. האם זה יעזור?
ובכן, המועמד הקרין השבוע דאגה כבדה, וכמעט נשבע שזו אינה העמדת פנים לצורכי הזעקת אוהדים שאננים אל הקלפי. זו דאגת אמת, המסתמכת על ניתוח עומק של סקרים במהלך לילה כמעט לבן עם חבורת יועציו אור ליום שלישי. "אני מאוד מודאג", אמר לנו למחרת, כבר בדקה הראשונה של הריאיון. "הימין שאנן, והשמאל מגויס במאה אחוז. זה המספר ששמנו לב אליו. בדקנו ונדהמנו. הנכונות של מצביעי מפלגות השמאל לצאת ולהצביע היא מאה אחוז".
השמאלנים נוהרים לקלפיות?
"ממש. הם נעים לשם בעוצמה אדירה, ורואים את זה בסקרים. אתם יכולים לעשות סקר בעצמכם ולגלות את זה. כששואלים אם תבוא להצביע, אצל אנשי השמאל זה מאה אחוז מוחלט. לא תשעים ותשע נקודה שתיים. בליכוד ובמפלגות הימין, הנכונוּת להצביע היא באחוזים ניכרים מתחת. האנשים שלנו רוצים ליכוד, הם רוצים מפלגות ימין, אבל לא יטרחו להצביע כי הם בטוחים שאנחנו מנצחים. זה עלול להיות בעוכרינו.
"אם אני מחבר את המספרים, אנחנו בסכנה ממשית. לתדהמתי לא שמנו לב לזה. נפלנו לאותה מלכודת שכולם מסתכלים רק על המנדטים, ולא על המוטיבציה ללכת להצביע. בטלוויזיה כל הזמן מראים את הסקרים האלה כדי להרדים אותנו, ולא מראים את הפער בנכונות ההצבעה בין שני המחנות. את הסוד הזה הם שומרים. ב־1996 ניצחנו כי המוטיבציה הייתה אצלנו, אבל ב־99' הם באו כאיש אחד לקלפי. זה חוזר על עצמו עכשיו. השמאל מגויס עד תום, והימין יושב בבית והולך להפסיד. וישמן ישורון ויפסיד.
"מדינת ישראל הולכת היום בדרך הנכונה, והציבור מבין את זה היטב. מה שהוא לא מבין זה שאם הוא לא יצא להצביע אנחנו נפסיד את הבחירות. ואני אומר שהוא גם חייב להצביע ליכוד כדי שנהיה המפלגה הגדולה, כך שאף אחד (כלומר, הנשיא ריבלין; ח"ס ושא"כ) לא יעשה את המעשה הבלתי ראוי ויטיל את הרכבת הממשלה על מפלגה אחרת שיהיו לה יותר מנדטים, אף על פי שיהיו לה פחות ממליצים".
הריאיון המלא יתפרסם בסוף השבוע במוסף 'יומן' של מקור ראשון
