שרידים להתיישבות יהודית בבאר-שבע, מסוף תקופת בית שני – לפני כאלפיים שנה, נחשפו באחרונה במסגרת חפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית של בירת הנגב.
במהלך החפירה, גילו החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות, עדויות מרתקות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום. בין הממצאים: נר שעליו חקוק עיטור מנורה – מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד.
באתר, המתוארך למאה הראשונה לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע. הארכיאולוגית שירה בלוך סיפרה כי היא וחבריה הארכיאולוגים מצאו ברחבי האתר הגדול נרות שמאפיינים יישוב יהודי, כלי אבן שמספרים על שמירת הטהרה שבמקום, גרעינים של זיתים וגלעיני תמרים.
"שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים", ציינו מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות. לדבריהם, בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. "סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לספירה".
היישוב היהודי הקדום נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. ההערכה היא כי המיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על שטח של עשרה על עשרה מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.
צפו בהסבר על אתר החפירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
הממצא המיוחד והנדיר ביותר שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. הנר עורר התרגשות גדולה בקרב החוקרים כאשר לאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות". החוקרים מציינים פרטי מעניין לפיו בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, היא אף פעם לא מוצגת עם 7 קנים כפי שהייתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
כמו כן, ברחבי אתר העתיקות התגלו עשרות מטבעות, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית. בלוך הוסיפה: "החפירה היא גדולה ומאוד מעניינת והיא ארכה כאן 6 חודשים. חפרו כאן גם פועלים של רשות העתיקות, סטודנטים וגם בני מכינות קדם צבאיות שבאו לעזור לנו לחשוף את האתר".
לפני כיסוי האתר המיוחד והתחלת העבודות להקמת שכונת הענק שתבנה עליו מזמינים ברשות העתיקות את הציבור לסיורים בחפירה הארכיאולוגית ביום ב' הקרוב, 8.4, בשעות 17:00-15:00. הכניסה חופשית.
