נציב התלונות על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, מתח היום (ג') ביקורת חריפה כלפי התנהלות המשטרה והפרקליטות, שהורו על חקירת סנגור פלילי ושלחלתו למעצר בית, בחשד כי הדליף חומרי חקירה לארגון פשיעה. השופט רוזן קבע כי המעצר "בעת שייצג חשודים בתיק רצח הוא פגיעה חמורה בזכות החוקתית להיוועצות עם עורך דין", וכי לא היו ראיות מספיקות לנעשה.
עו"ד אורי בר נתן ייצג את יניב זגורי, עבריין מורשע שעומד על פי המשטרה בראש ארגון פשע יחד עם אחיו חגי באזור באר שבע והנגב. זגורי מקורב לשלום דומרני, ועסקיו כוללים את תחום ההימורים הלא־חוקיים ומתן הלוואות למהמרים על ספינות נופש, בגביית דמי חסות, בהלוואות בשוק האפור ובניכיון צ'קים. במשך כעשור היה זגורי היעד הגדול ביותר של מרחב הנגב של המשטרה, עד שנכלא ב־2009 לשבע שנים כתוצאה מבגידת עוזרו הקרוב, טל קורקוס, שהפך לעד מדינה.
אלא שלפי החשד, זגורי לא הניח לקורקוס. אשתו של עד המדינה, דבורה הירש, נרצחה, ולאחריה גם קורקוס בעצמו. עד היום מתנהלת חקירה בנושא. בפרקליטות חשדו שעו"ד בר נתן הדליף מידע חקירתי לגורמים בארגון הפשיעה של זגורי. הפרקליטות אישרה את חקירתו באזהרה של הסנגור עו"ד בר נתן בחשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, והמשטרה הורתה על שליחתו למעצר בית בעת שייצג את החשודים בפרשה תוך איסור ליצור עמם קשר.
בפרקליטות הסבירו את המהלך בכך שמדובר היה בחקירת פרשה חמורה ביותר, שעירבה חשודים אלימים ומסוכנים במיוחד. הללו, כך נטען, "לא היססו לפגוע במי שהעיד נגדם, ועל פי כתב האישום, שהוגש בסוף החקירה, המעורבים בפרשה לא בחלו מלרצוח עדים, שהעידו בעבר במשפטם. לאור זאת, ונוכח החשש הרב מדליפת מידע, הובהר לסנגורים, כי אין להעביר לאחרים כל מידע שיגיע אליהם במסגרת ייצוג החשודים בתיק או לשוחח על כל פרט מפרטי החקירה עם אחרים, מלבד לקוחותיהם. על אף הבהרות אלו, התעורר חשד כי הסנגור היה מעורב בהדלפת מידע מחדר החקירות לאדם אחר". במצב הדברים המתואר, טענה הפרקליטות, "ההחלטה לאשר את החקירה הייתה הנכונה באותו שלב, בהינתן הנתונים שהיו קיימים אותה עת".
ואולם, הנציב רוזן דחה כאמור את טענות הפרקליטות והמשטרה, וקבע כי הייתה כאן פגיעה בחשוד, והסנגור נעצר ללא ראיות מספיקות. לעניין מעצרו של בר נתן קבע רוזן כי "מלימוד תמלילי האזנות הסתר שיורטו במסגרת חקירת הפרשה, ועליהם התבסס החשד נגדו, לא ניתן להסיק כי הסנגור הוא שהדליף מידע אודות חקירת פרשת הרצח". זאת ועוד, הנציב קבע כי בכל הנוגע לסוגיית מעצרו של הסנגור ותנאי שחרור, "הצטיירה תמונה עגומה וקודרת". מהבדיקה שערך הנציב עלה כי חומר החקירה שנתגבש במועד קבלת ההחלטה להורות על שהייתו של הסנגור במעצר בית ובתנאים המגבילים הינו זהה, למעשה, לחומר החקירה שנתגבש בסיומה של החקירה בעניינו, חקירה שהסתיימה לבסוף בעילה של 'חוסר אשמה'.
הנציב רוזן קבע כי ההחלטה לשחרר את הסנגור למעצר בית, תוך הטלת איסור על יצירת קשר עם המעורבים בפרשה, פגעה בצורה קשה בזכות חוקתית – זכות ההיוועצות של לקוח עם עורך דינו. "חשיבות חוקתית זו כפי שבאה לידי ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובפקודת משטרת ישראל", ציין הנציב רוזן. "יש בה כדי להקנות מעמד מיוחד לעורך הדין העושה בתפקידו המקצועי. ההנחיות הנזכרות לא באו ליתן לעורך דין זכויות יתר, הנחיות אלה באו לעגן את זכותו של כל אזרח להגנה משפטית, כמו גם את זכות ההיוועצות החוקתית". כן ציין הנציב, כי "לא פחות חמור, בעקבות ההחלטה לעניין מעצרו ותנאי שחרורו של הסנגור, הוכתם שמו של הסנגור, קבל עם ועדה, כחשוד בביצוע עבירה פלילית חמורה".
על רקע ממצאי הבדיקה הנציב המליץ בפני פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה "לחדד את ההנחיות הרלוונטיות ולהדגיש את הזהירות וכלל הרגישות הנדרשת, קודם ביצוע מהלכים שיש בהם חשש לפגיעה בלתי ראויה ובלתי מידתית בזכות ההיוועצות של אזרח עם סנגורו".
תגובת משטרת ישראל:
במסגרת חקירת מקרה רצח דבורה הירש ז״ל, עלה החשד נגד עורך הדין בגין שיבוש מהלכי משפט והוא נחקר לאחר קבלת אישור של הפרקליטות. מתפקידה של המשטרה לחקור ביסודיות כל מקום שעולה חשד לביצוע עבירה פלילית במטרה אחת ויחידה: להגיע לחקר האמת, וזאת ללא כל קשר למשלח ידו של החשוד, שכן כולם שוווים בפני החוק.
החלטת שחרורו של החשוד למעצר בית והגבלת קשריו עם המעורבים למשך תקופה קצרה לאור החשדות שהיו נגדו באותה העת בית, התקבלה ברגישות הראויה בהסתמך על חומר הראיות הקיים באותה עת ובכדי לאפשר את המשך החקירה שהבשילה לבסוף לכתבי אישום חמורים שהוגשו ע״י הפרקליטות נגד המעורבים ברצח.
