המתח לקראת הפריימריז במפלגת העבודה עולה. אמש באירוע של המפלגה, שהתקיים בפרדס חנה, אפשר היה לראות כיצד הדחת ציפי לבני מהשותפות עם מפלגת העבודה עדיין גורמת לוויכוחים סוערים. גם השאלה האם צריך להתאחד עם מרצ מעוררת דיון ער בקרב חברי כנסת ופעילים.
אמש בפרדס חנה התייצבה אחת הפעילות ואמרה לח"כ שלי יחימוביץ' שבפעם הראשונה בחייה היא לא תצביע למפלגת העבודה, בגלל מה שהיא כינתה "המעשה הלא חברי, לא אנושי ולא פמניסטי" – הדחת ציפי לבני בשידור חי בסיעת העבודה.
יחימוביץ' השיבה שזה היה מעשה קשה, ברוטאלי וכוחני אך לגיטימי במסגרת המשחק הפוליטי: "המהלך עצמו כמעט היה בלתי ניתן למניעה", הסבירה יחימוביץ' לפעילה. "היה שם חוסר כימיה מוחלט, חוסר פרגון חוסר קבלה של ציפי את אבי כמנהיג. כולנו יודעים מה קרה אחרי שהמהלך הזה נעשה. אני חושבת שאם הוא לא היה קורה המצב היה יותר חמור. אי אפשר היה לעבוד ככה. יכול להיות שאני הייתי עושה את זה אחרת, אך אני לא מתכוונת עכשיו להתחיל לנתח כל פגם ופגם, מכיוון שאני מרשה לעצמי להתייחס אך ורק לתכונותיו הטובות של אבי גבאי ולתכונותיהם הטובות של חברי והמתמודדים. אני לא חושבת שזה היה אקט שובינסטי ואני אומרת את זה כפמיניסטית מגיל 14, גם בתקופות שלא היה נוח להיות פמיניסטית, לא ראיתי בזה אקט שוביניסטי ראיתי בזה אקט כוחני, של פולטיקה, פוליטיקה זה לא מקום שעפים בו פרפרים, ופורחים פרחים וכולם נחמדים".
יחמוביץ' גם טענה כי ציפי לבני פעלה בברוטאליות, כלשונה נגד גבאי וכי היא תופסת טרמפ על "הסוגיה הפמיניסטית" אך למעשה יו"ר התנועה מעולם לא הייתה שותפה בכנסת לחקיקה פמניסטית. "ציפי לבני הפתיעה את גבאי לעיני המצלמות בישיבת הסיעה ואיימה עליו שאם הוא לא יתן לה את ראשות האופוזיציה היא תפרוש מהמחנה הציוני. זה היה אקט ברוטאלי בעיני באותה מידה בדיוק. ופוליטיקה לפעמים היא ברוטאלית.
"ראיתי שציפי לבני תפסה טרמפ על העניין הפמיניסטי ואני רוצה להגיד לכם משהו על פמניזם: פמיניזם זה להיות פמניסטית כל הזמן, ולא פעם בעשור כשזה נוח לך פוליטית. פמיניזם זה להיות שותפה לאחיותיך המדוכאות הנאנסות, המוכות, העניות המנוצלות והעשוקות ולא פעם בעשור כשזה נוגע לגורלך הפוליטי . ואתן לכם דוגמא: כל הנשים בכנסת מעאידה תומא סלימאן ועד איילת שקד, מזהבה גלאון ועד שולי מעולם היינו שותפות ביחד למאבק למען הפללת לקוח. מאבק פמיניסטי, לא פופולארי, ששם סוף סוף את נושא הזנות כקורבנות, כאונס לכל דבר, לא כאיזה מסחר הוגן בסחורות ציפי לבני לא הייתה במאבק הזה והיא לא הייתה בשום מאבק פמיניסטי".
בכנס דיבר גם ח"כ בר לב, שאמר שהסיבה שהליכוד בשלטון היא כי במפלגת העבודה מחפשים איך לפסול אנשים. "הליכוד 40 שנה בשלטון כי אנחנו מעדיפים להיות צודקים ולא חכמים. כי כל אחד ואחת מאיתנו, בגלל סיבה מסוימת פוסל את כל היתר. השאלה אם אנחנו רוצים להיות צודקים, לבד ולא רלוונטיים או חכמים, וחכם זה לא אומר שאתה לא צודק".
מעבר לכך היו פעילים שהביעו תרעומת על הקריאות בקרב ח"כים ומתמודדים לחבור למפלגת מרצ. בפרדס חנה הייתה זו ח"כ מיכל בירן שאמרה כי חיבור עם מרצ יגרום לנזק למפלגת העבודה.
"אני מתה על החבר'ה של מרצ", אמרה ח"כ מיכל בירן, "בכל משפחה יש לנו חבר'ה של מרצ ואם נעבור סעיף סעיף במצע יתכן שנסכים על הרוב. ההבדל המשמעותי בינינו לבינם, והוא הבדל קריטי, זה העמדות הנפשיות. אנחנו שואפים להחליף את הממשלה, גם אם זה לא קורה בקדנציה ספציפית, והם לא. חיבור כזה, בינינו לבינם ייצור נזק. חיבור עם מרצ זה כמו להרים ידיים ולהגיד אנחנו עכשיו באופן סופי ויתרנו על היותנו מפלגת שלטון".
בירן הודתה שהמצב בסקרים קשה כי האמירה "אבי גבאי לראשות הממשלה" – נשמעת מנותקת מהמציאות. אך היא בקשה לא להתייאש. "אנחנו לא נגיד עכשיו אבי גבאי לראשות הממשלה כי זה נראה מנותק מהמציאות, אבל אני חייבת להזכיר שרק לפני חודש יאיר לפיד היה המוביל של הגוש עם 19 מנדטים והופ הוא היום עם 9 ממנדטים. דברים משתנים מהר מאוד".
השאלה האם לחבור עם מרצ מעוררת דיון גם במפלגת העבודה וגם במרצ. אמש נפגשו פעילים ממפלגת העבודה ומרצ במטרה לקדם את החיבור הזה. בשבוע שעבר בהשקת מטה רעננה, אמר הפרופ' יוסי יונה כי החיבור הוא הכרח כי אחרת מפלגת העבודה בסכנת הכחדה, כלשונו: "אני מעז ואומר שיכול להיות שאנחנו צריכים לחבור לעוד מפלגות, אלו שנמצאות במרכז שמאל. אני הצרתי על הפירוד בינינו לבין ציפי לבני, לא אהבתי את זה. אנחנו צריכים להרחיב גבולות להרחיב את הייחודיות ולא להתפצל. אם המומנטום של גנץ ילך ויתחזק אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שחס וחלילה ניכחד לכן צריך לחשוב פוליטית ובאומץ רב".
מנגד נחמן שי אמר בשיחה עם מקור ראשון באותו אירוע כי חיבור עם מרצ הוא בלתי אפשרי בגלל העמדות השונות בין שתי המפלגות. לדברי ח"כ שי מרצ תומכת עקרונית במדינת כל אזרחיה וחיבור עמה יגרום לבריחת קולות.
