רשויות הגיוס לצה"ל פועלות שלא כחוק ובדרכים בעייתיות כדי לכפות על צעירות דתיות להתגייס לצה"ל – כך לפי דו"ח חדש מטעם ארגון הרבנים "חותם", המזוהה עם הזרם התורני בציבור הדתי.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–13 יהודים נרצחו: האנטישמיות בעולם שוברת שיאים
–ערוץ של הרש"פ משדר לערביי ישראל סרטון תעמולה של איימן עודה
–לחלץ את העגלה: בציונות הדתית מתקשים להגיע לאיחוד המיוחל
בנות המצהירות על דתיותן וזכאיות לפטור משירות צבאי נאלצות לפעמים לעבור סדרה של חקירות ותשאולים ב"מיטב", יחידת הגיוס הצבאית, המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון – מלש"בים – והחיילים בצה"ל. מקור בכיר בצה"ל מסביר שהצבא מזמן לתשאול רק בנות שקיימת אי בהירות לגבי הצהרתן.

"אחת הבעיות המרכזיות שניצבות בפנינו היא שהנהלת החמ"ד ומשרד החינוך אינם מעבירים לנו רשימות מדויקות של מקום הלימודים של הבנות", אומר המקור. "כשיש בת שמצהירה על דתיותה והיא רשומה כמי שלומדת בבית ספר חילוני, היא תוזמן לבירור. אם זו מישהי דתייה או כזו שחזרה בתשובה, הצהרתה לא תבוטל. הביטול מגיע במקרים מובהקים שבהם המלש"בית אינה דתייה. כשמישהי אומרת ש'הבדלה' מבחינתה היא הבדלה בין בשר לחלב ו'פרשה' היא פרשת 1000 ו־2000 של נתניהו, אין לנו אלא לבטל את ההצהרה".
בחותם טוענים מנגד כי החקירות בדבר דתיות הבנות המצהירות נעשות שלא כחוק ולפעמים באמצעים פולשניים, במטרה להפעיל על הבנות לחץ כדי לגרום להן לוותר על הפטור. בשנה האחרונה פנו אל הארגון כ־300 בנות בטענה שמיטב פעלה מולן שלא כחוק, לכאורה, "ופעמים רבות תוך זלזול חמור בכללי האתיקה הבסיסית והראויה". הבנות זומנו לריאיונות ב"צו התייצבות", אף שאין סמכות חוקית לחייב מצהירות דת להתייצב לריאיונות כאלו, וכמה בנות טענו שאוימו כי אם לא יתייצבו לחקירה הן צפויות למעצר. כמה בנות עתרו לבג"ץ בטענה שהפטור שלהן בוטל בפרשנות מחמירה או פסולה של יחידת הגיוס.
לטענת חותם, מיטב מזמינה לריאיונות בנות דתיות מאולפנות רבות בציונות הדתית, ובהן גם בנות שאין שום רמז לכך שתצהירן כוזב. זאת בניגוד לטענת הצבא שהוא מזמן רק בנות שיש סיבה לחשוב ששיקרו בהצהרתן. האולפנות שמהן זומנו בנות לריאיון בלי סיבה, לפי חותם, הן אולפנית למרחב פתח־תקווה, אמי"ת בנות מעלה־אדומים, אולפנת להב"ה קדומים, אולפנת בני עקיבא ערד, אולפנת בני עקיבא צפירה, אולפנת בני עקיבא פסגת־זאב, מדרשיית עמליה, אולפנת בני עקיבא כפר־פינס, אולפנית רעות פתח־תקווה, אולפנת בני עקיבא אבן־שמואל ואולפנית ישורון פתח־תקווה.
הטענות החמורות ביותר בדו"ח הן על מקרים שבהם דרשו חוקרי הצבא מהמצהירות את הטלפון האישי שלהן, ועברו על תוכנו כדי לאשש שהמצהירה היא "דתייה אמיתית". בצה"ל מכחישים שיש הנחיה לקחת לבנות המוזמנות לבירור את מכשירי הטלפון שלהן, וגם שוללים כל טענה ללחץ על המצהירות.
ואולם, כך סיפרה אחת הבנות לאנשי חותם: "ביקשו ממני לראות את הטלפון. נתתי… החיילת אמרה שראתה תמונות עם בגד ים, מהבריכה בבית. עניתי לה שאם כן, אז היא נכנסה לגלריה הפרטית של הטלפון. החיילת הכחישה. במהלך הדברים, החיילת צעקה עליי לסתום את הפה". בת אחרת סיפרה: "במהלך הריאיון ביקשה ממני המראיינת לפתוח את מכשיר הטלפון שברשותי כדי לראות תמונות, ולאחר מכן האשימה אותי באשמת שווא שלפיה מחקתי באותו הרגע תמונות מהמכשיר".
לפי חותם הוראות החוק ברורות ואינן מקנות למיטב את הסמכות לכפות על צעירות להתגייס, לאיים עליהן או לעיין בתוכן מכשירי הטלפון שלהן. "מן הרגע שהמיועדת לגיוס מסרה לפוקד תצהיר ערוך כדין, היא זכאית לקבל פטור משירות ביטחון. החוק אינו מקנה לפוקד כל סמכות לחקור את המצהירה, ואף אינו מקנה לו כל שיקול דעת במתן הפטור", נכתב בדו"ח חותם. הדרך היחידה לביטול פטור היא לאחר קבלת פסק דין סופי של בית המשפט, הקובע כי המיועדת עברה עבירה של מסירת תצהיר כוזב.
עם זאת, יחידת מיטב הרחיבה את סמכותה, לטענת חותם, לבטל פטורים שלא כחוק. "מיטב לקחה לעצמה סמכויות רבות שאינן מוקנות לה בלשון החוק. במציאות בשטח, מיטב מאמצת לעצמה סמכויות נוספות שאין כל קשר בינן ובין הניסיון למנוע תצהיר כוזב", טוענים בחותם.
הפער בין המציאות בפועל ובין לשון החוק נוצר דווקא בבג"ץ, לאחר ששופטיו קבעו כי מיטב לא תהיה חותמת גומי להצהרתן של בנות חילוניות גמורות. ההחלטה עסקה במצהירה שטענה כי היא דתייה אך בפועל עבדה בשבת. בית המשפט קבע כי צה"ל צריך לקבוע אם בת שהצהירה על דתיותה היא אכן דתייה. בחותם טוענים כי קיים ערפול של הקריטריונים לדתיות על פי צה"ל.
"לשכות הגיוס ניצלו את הפתח הקטן שהעניק בג"ץ לטובת חקירות שבהן הם יכולים לעשות ככל העולה רוחם", אומר הרב עמיטל בראלי, מנכ"ל חותם. "בג"ץ דיבר על מקרה ברור ומובהק של מצהירה שלמעשה הייתה חילונית לגמרי, חיללה שבת וכיוצא בזה. היום אנחנו נמצאים בנחשול של חקירות וביטולי פטור לבנות שהן באופן ברור ומפורש דתיות".
בצה"ל טוענים כי פחות מ־5 אחוזים מהצהרות הדת מבוטלות: מתוך 17,457 בנות שהצהירו שהן דתיות ב־2018, כ־800 מצהירות זומנו לבירור ורק 550 הצהרות דת בוטלו לאחר הבירור. "אין לנו דתומטר, אבל יש לנו שאלון בסיסי מאוד ויש גם אינדיקציות מהרשתות החברתיות. אם מישהי שמצהירה על דתיותה מעלה תמונה שלה ברשת ממסיבה בלאס־וגאס בשבת, היא אינה דתייה", אומר המקור בצבא. "הטענה שצה"ל לוחץ לגייס בנות דתיות ולכן מבטל את הצהרות הדת אינה נכונה. הבנות שנפסלה להן ההצהרה אינן דתיות, ולכן הטענות על קמפיין לגיוס דתיות אינן אמת".