כארבעים עובדי תוכנית שיקום לנוער הגבעות ביו"ש, שהחלה לפעול מתוקף החלטת ממשלה לאחר אירועי דומא, פוטרו מתפקידיהם ביום האחרון של 2018 בכל המועצות ביו"ש, בשל אי חידוש התקציב למיזם. התוכנית החיונית פעלה בארבעה מעגלים – גבעות, חוות, גבעות צומחות ("דור שני" בגבעות) ומסגרות לימוד ובהן "פרי הארץ", "נחליאל", "כוכב השחר" ועוד. בין מטרותיה: העמקת הזיקה למדינה, הכנה לשירות בצה"ל, קורסים מקצועיים ועוד.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–ערוץ של הרש"פ משדר לערביי ישראל סרטון תעמולה של איימן עודה
–לחלץ את העגלה: בציונות הדתית מתקשים להגיע לאיחוד המיוחל
–פעיל בכיר למען זכויות ערביי ישראל יתמודד בחד"ש: אלחם בכיבוש מהכנסת
המועצות והעובדים ניסו להפעיל לחצים לאחר שהתבשרו על סגירת המיזם, אך לא הצליחו לשנות את רוע הגזרה. "צלחנו את השנה הראשונה, שהיא הקשה ביותר", אומר גורם חינוכי שעובד עם נערי הגבעות. "גייסנו כארבעים עובדים מכל המועצות, הקמנו מטה, מערך הכשרה והנחיה פרטנית מעובדים סוציאליים לכל עובד בתוכנית, גייסנו אשת מקצוע שליוותה הורים ועוד. ועכשיו עוצרים את התוכנית. נוער הגבעות נותר בלי מענה".
לדבריו, משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל מוציאים הון עתק על התמודדות עם נוער הגבעות – כ־380 מיליון שקלים על כ־240 נערים. במפלג מחוז ש"י יש 120 תקנים במחלקת הפשיעה הלאומנית, שכל תפקידם לטפל רק בנוער הגבעות. מנגד, עלות התוכנית החינוכית לטיפול בנוער הגבעות היא 6 מיליוני שקלים בשנה. "התקציב לתוכנית הגיע מתקציבים קואליציוניים והובטח לשנה אחת, אבל בדרך כלל ממשיכים. התוכנית הזאת הייתה הצלחה מסחררת, אז למה לעצור?
"שום מועצה לא הייתה מגייסת עובדים לו הייתה חושבת שהמיזם לשנה אחת. מתברר שנוער הגבעות לא מעניין את משרד החינוך, ומעדיפים להוציא 380 מיליון שקל ולא להעניק הכוונה לנוער בסיכון. מעדיפים לכבות את השרפה בבנזין ולא בבקבוק מים. זה כאב לב ענקי. אפשר לומר אפילו שזה פשע לאומי שלא מטפלים בנוער הזה".
במשרד החינוך אמרו לנו כי תוכניות היל"ה, "כנפי רוח" ו"הרועה העברי" ימשיכו לפעול, אבל הגורם החינוכי ששוחח עמנו אומר כי אף אחת מהן אינה מצליחה להעניק טיפול משמעותי וסיוע לצעירי הגבעות.
"במקום לטפל בנוער הגבעות בכלים חינוכיים וטיפוליים, משלחים בהם את אגרוף השב"כ", אומר ח"כ בצלאל סמוטריץ', שחיבר דו"ח מקיף בנושא נוער הגבעות והיה בין הדוחפים למיזם החינוכי. "נוער בסיכון תמיד מורד במסגרות ורואה את העולם בשחור־לבן. הניסיון מלמד שההתמודדות מול השב"כ רק מחריפה את הניכור ומגבירה את התופעות השליליות. מדובר בתוכנית שהייתה הצלחה, וזה פספוס אדיר".
לדברי ענת כהן, מנהלת מחלקת החינוך ביישוב היהודי בחברון, כל הילדים ביישוב הם במובן מסוים "נערי גבעות", משום שהם נמצאים בחיכוך מתמיד עם האוכלוסייה הערבית. "לאורך השנים הבנו שכדי להתמודד עם המצב ולמנוע חיכוכים חייבים לתת פעילות אטרקטיבית, שבחלקה תרפויטית כדי להעניק חוסן לילדים. בעקבות התקציב שקיבלנו דרך התוכנית, גם לעובד מקצועי שמקבל הדרכה וגם לפעילות, הייתה לנו שנה אחרת. הרגשנו בפועל את היכולת לעשות יותר, וראינו את התוצאות. אנחנו מתוסכלים ועצובים מכך שהתוכנית נגדעה באיבה".
רפאל מוריס (23), נער גבעות לשעבר, מדריך שטח בתוכנית, אומר שהוא העובד היחיד במיזם שלא פוטר. "המועצה ממשיכה להעסיק אותי באופן פרטי, כי מבינים את החשיבות הגדולה של הפעילות שלנו. כרגע עוד לא ברור מאיפה יושג התקציב. זה אבסורד ששום גורם לא מתייחס לחבר'ה האלו, שיש בהם המון יכולות. אפשר להסכים אידאולוגית, או לא להסכים, אבל לרובם המוחלט יש מסירות נפש. הם צריכים יחס שהוא לא רק שלילי, ומה שהמשטרה עושה לא עובד. ללכת ראש בראש איתם לא יוביל לשום מקום טוב. כמו שנוער בסיכון דורש יחס מיוחד, גם הם דורשים יחס שונה. יש משבר אמון בינם ובין מוסדות המדינה, אבל אנחנו מאמנים שזה דבר שאפשר לתקן וצריך לתקן, בעזרת הכוונה וליווי של מבוגר מיטיב.
"שמענו המון תגובות מנערים שהצטערו על ההחלטה הזו. סוף־סוף המדינה התחילה להתייחס אליהם בחיוב, לעודד אותם ולעזור להם – לא בכוונה להוציא אותם מהגבעות, אלא לחזק את היכולות שלהם בעזרת תוכנית לימודים, קורסים מקצועיים ותוכנית פרטנית. עכשיו מה הם אומרים לי? 'אנחנו היינו כאן לפני הפרויקט ונהיה אחריו'. ההחלטה הזאת היא יותר מכה למדינה מלהם".
גורמים המעורים בנושא אומרים שמשרד החינוך טרם העביר בקשה לחדש את התוכנית לשנה נוספת. במשרד החינוך מסרו בתגובה: "התוכנית פעלה מתוקף החלטת ממשלה, ובתקצוב ממשלתי, עד סוף דצמבר 2018. אם תחליט הממשלה להמשיך לתקצב את התוכנית, אנו ערוכים לכך. אנו ממשיכים להפעיל לטובת אוכלוסיית נערי הגבעות שלוש תוכניות מובילות: תוכנית היל"ה למתן חינוך והשכלה, תוכנית כנפי רוח למניעת נשירה, ותוכנית הרועה העברי לאיתור נערי גבעות ולשילובם במערכת החינוך. לאור זאת מקצה המשרד מדי שנה באופן שוטף מעל ל־12 מיליוני שקלים".
