הודעת שב"כ שנמסרה ביום שלישי בשבוע שעבר הייתה לקונית: "בתום פעילות מודיעינית ומבצעית של שירות הביטחון הכללי בשיתוף משטרת ישראל (כוחות ימ״מ) וצה"ל, נעצר עאסם ברגותי, המפגע אשר ביצע את פיגוע הירי בטרמפיאדה בגבעת־אסף". מאחורי הדיווח היבש הסתתרה פעילות חשאית ונחושה, שהשלימה את המצוד שנמשך כמעט חודש אחרי ברגותי, עד שנעצר בכפר אבו־שחיידם שליד רמאללה. המצוד כלל הפעלת יכולות מודיעיניות, מבצעיות וטכנולוגיות, לצד מעצר עשרות פעילי וסייעני חמאס בבנימין. המחבל נעצר לבסוף בבית אחד מסייעניו, תוך שהוא עוסק בהכנות לפיגועים נוספים שהיו אמורים לצאת לפועל בימים הקרובים. בבית גילו הכוחות רובה קלצ'ניקוב, תחמושת רבה ואמצעים לראיית לילה.
פעולות הטרור שברגותי השתתף בהם, לצד פיגועים נוספים, הכניסו את גזרת איו"ש למתיחות ביטחונית. חמאס מתאמץ להוביל לתסיסה בשטח, במקביל לעסקת הפסקת האש עם ישראל בעזה.
האמירות הברורות של ראשי הארגון, כי לצד שמירת השקט בעזה יש להגביר את המאבק בישראל בתחומי הרשות הפלסטינית, התבטאה בפעילותה של חוליית טרור שהצליחה לבצע את זממה ולהרוג תינוק ושני חיילים בשתי פעולות שונות, בעפרה ובגבעת־אסף. החוליה, שחלק מחבריה חופשיים עדיין, מקבלת מעטפת תמיכה מחמולת ברגותי המקומית, שהפכה את הכפר כּוֹבּאר וכפרים נוספים במרחב הסובב את רמאללה לקן צרעות של טרור.
מול הניסיונות הבלתי פוסקים של הארגון העזתי להוציא לפועל פיגועים, כוחות הביטחון פועלים מדי לילה. כ־250 חוליות עצמאיות נחשפו בשנה האחרונה, רובן היו מזוהות עם חמאס. הארגון מנסה לתרגם את העלייה בכוחו הפוליטי גם לפעילות טרור: לפי נתוני צה"ל, יותר מ־30 אירועי ירי נרשמו ביהודה ושומרון בשנה האחרונה, לצד 17 מקרי דקירה וכ־890 בקבוקי תבערה שהשליכו פלסטינים לעבר ישראלים.
תשעה אזרחים ושבעה מאנשי כוחות הביטחון נהרגו במהלך שנת 2018 מפעילות טרור. עם זאת, בצה"ל מדברים על "ירידה משמעותית" באירועים בשנה האחרונה, ועל כישלונו של חמאס לייצר אהדה ציבורית שמתבטאת ביציאת המונים למאבק נגד ישראל.
כוחות הביטחון מתרכזים בשני מישורים, ובהם נקצרו הצלחות לא מבוטלות במהלך השנה החולפת: החרמת כספי טרור, ואמצעי לחימה. יותר מ־400 כלי נשק החרימו כוחות הביטחון במהלך 2018, וגם תזרים המזומנים של חוליות הטרור נפגע קשות בעקבות החרמת יותר משני מיליון שקלים שחמאס ביקש לנצל להפקת פיגועים. הצלחת הפעילות נבחנת על פי "מדד המחירים לצרכן הנשק" ברחוב הפלסטיני. בשנה החולפת, המדד הזה זינק: מחירו של תת־מקלע קרלו עלה מ־4,500 שקלים בשנת 2016, עד לכעשרת אלפים שקלים כיום. מחירו של M16 הוכפל מ־40 אלף שקלים ב־2016, ל־80 אלף שקלים ויותר השנה.
בניגוד לעבר, בפיגועים שבוצעו בתקופה האחרונה הצליחו המחבלים להימלט מזירת הפיגוע. הם נהנים ממעטפת תומכת, המקשה על עבודת המודיעין של שב"כ וצה"ל. ברשת החברתית נפתח קמפיין נגד מצלמות אבטחה, כדי לעודד את המקומיים להשמיד ראיות שיכולות להצביע על פעילי טרור. רעולי פנים משחיתים מצלמות ומזהירים תושבים לא לסייע לישראל. שיתוף הפעולה המקומי סייע לאשרף נעאלווה, שרצח בברקן את זיו חג'בי וקים לבנגרונד־יחזקאל, להתחבא במשך יותר מחודשיים. גם בפיגועים האחרונים, בעפרה ובגבעת־אסף, סייעו גורמים מקומיים למחבלים להימלט.
משפחת ברגותי, שעימה נמנה המחבל מהפיגוע בגבעת־אסף, הוציאה מקרבה לא מעט רוצחים. בשורות הבאות נרחיב על הבולטים שבהם.
עדיין לא ידוע אם החוליה שאחראית לפיגועים בעפרה ובגבעת־אסף קיבלה הנחיות ברורות מהדרג המדיני של חמאס, אבל ברור שהתארגנות הטרור המקומית צבועה כולה בצבע הירוק של הארגון. הכפר כובאר, המונה כ־5,000 תושבים, הוא מאורת נחשים של מחבלים בעבר ובהווה. חמולת ברגותי המתגוררת בו שקועה עד צוואר בטרור, הן מטעם ארגון פת"ח והן מטעם חמאס.
מרואן ברגותי: מחבל מגיל 15
אחד מבכירי החמולה שכלואים בישראל הוא מרואן ברגותי, ששימש מנהיג גדודי חללי אל־אקצה, הזרוע הצבאית של פת"ח. הוא נעצר במבצע חומת מגן ב־2002, ונידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים ועוד 40 שנות מאסר על מעשי הטרור שיזם וביצע.
השנה ימלאו לברגותי שישים שנה, רבות מהן בילה בכלא הישראלי. כבר בגיל 15 החל את פעילותו בפת"ח, ולאחר שלוש שנים נעצר לראשונה בידי כוחות הביטחון. בכלא הישראלי למד עברית, וכשהשתחרר החל ללמוד באוניברסיטת ביר־זית. הוא הפך לנשיא התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה, שידועה כאחת הספקיות העיקריות של מחבלים בגזרה.
בשנת 1987, תקופת האינתיפאדה הראשונה, סומן ברגותי כאחד ממנהיגיה. בעקבות זאת נעצר וגורש לירדן, ושהה בה שבע שנים. במסגרת הסכמי אוסלו הותרה חזרתו, ובשנת 1996 נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית. בשנת 2000 הנהיג את כוחות התנזים, ותחת הנהגתו נרצחו עשרות יהודים בפיגועי ירי והתאבדות.
עבדאללה ברגותי: מהנדס תופת
עבדאללה ברגותי, אחד מרבי־המרצחים הפלסטינים, שימש מפקד הזרוע הצבאית של חמאס באיו"ש. הוא נולד בכוויית ב־1972, וב־1999 התיישב באזור רמאללה.
את הכשרתו כמהנדס לייצור חומרי נפץ וחומרי חבלה ניצל למען הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א־דין אל־קסאם. ברגותי אחראי לפיגועים רבים – במסעדת סבארו, בקפה מומנט בירושלים, באוניברסיטה העברית ועוד, שבהם נרצחו 66 בני אדם ונפצעו 500. בשנת 2003 נעצר ברגותי, נשפט ונידון ל־67 מאסרי עולם.
עומר ברגותי: הפך את עורו
עומר ברגותי נולד בכפר כובאר בשנת 1952. הוא היה פעיל פת"ח, וכבר בצעירותו ביצע פעילות טרור נגד ישראל. בשנת 1978, יחד עם אחיו נאאל ברגותי ועם בן דודו פחרי ברגותי, הם רצחו את נהג האוטובוס מרדכי יקואל. השלושה נידונו למאסר עולם.
עומר זכה לשחרור מוקדם בעסקת ג'יבריל בשנת 1985. בכלא הפך את עורו הפוליטי והיה לבכיר בארגון חמאס. גם לאחר שחרורו המשיך לשמור על קשריו עם פעילי ארגון הטרור. את בתי הכלא הישראליים ראה מבפנים שוב ושוב, וריצה 26 שנות מאסר במצטבר.
הרש"פ עצרה את עומר ברגותי בשל היותו איש חמאס. לפני כמה ימים שוחרר לאחר חקירה בעקבות מעורבות בניו סאלח ועאסם בפיגועים בעפרה ובגבעת־אסף.
סאלח ברגותי: רצח תינוק
סאלח ברגותי, יליד 1989, היה מעורב כאמור בפיגוע הירי בצומת עפרה שבו נרצח התינוק עמיעד ישראל, בנם של שירה ועמיחי איש־רן. ברגותי הצליח לחמוק מזירת הפיגוע, והמצוד אחריו הסתיים בזכות פעולה מודיעינית ומבצעית משותפת של שירות הביטחון הכללי, צה"ל, משטרת ישראל והימ"מ.
סאלח, יחד עם בן נוסף מחמולת הטרור שהיה שותף לפיגוע, ואעד ברגותי, ניסו להימלט במונית פלסטינית. כוחות הביטחון ירו לעבר המונית בכפר סורדא הסמוך לכובאר. מהירי נהרג סאלח, ואילו ואעד ברגותי נפצע, נלקח לטיפול ולאחר מכן נעצר.
משפחתו של סאלח טענה כי כוחות הביטחון הישראליים הרגו את בנם לאחר המעצר, והיא אף מנהלת הליכים משפטיים הכוללים פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי לתבוע את ישראל על רצח והפרת זכויות אדם.
עאסם ברגותי: נתפס לאחרונה
עאסם ברגותי, אחיו של סאלח, השתחרר לפני כתשעה חודשים מהכלא הישראלי לאחר שריצה עשר שנות מאסר על פעילות טרור. לפני כארבעה שבועות ביצע את פיגוע הירי בגבעת־אסף, שבו נרצחו החיילים יוסף כהן ויובל מור־יוסף. עאסם ירד מהרכב שבו הגיע לצומת, התקרב לכהן ולמור־יוסף שחיכו בתחנת הטרמפים, ירה בהם מטווח אפס וברח מהמקום.
המצוד אחר עאסם הסתיים השבוע לאחר מאמץ ממושך. כוחות הביטחון קיימו פעילות יומיומית כדי לאתר אותו, ורק השבוע בוצעה פעילות נוספת בכפר כובאר שבו מתגוררים המחבל ובני משפחתו. בניסיון להגיע למקום מחבואו נערכו מעצרים, חקירות בשטח והחרמת אמצעי תקשורת של מי שנחשדו בסיוע למחבל להסתתר.
על פי דיווח פלסטיני, שיימא א־רימאווי, אלמנת אחיו של המחבל, סאלח ברגותי, נחקרה במשך שעות ארוכות ומכשיר הטלפון שלה הוחרם. כוחות הביטחון הגיעו גם לאל־בירה, לבית אחיה העיתונאי עלאא א־רימאווי, והחרימו גם את אמצעי התקשורת שלו ואת מחשבו האישי. בהמשך עצרו כוחות הביטחון ארבעה אנשים נוספים מהכפר כובאר, בחשד כי הם מסייעים למחבל הנמלט.
בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות נראים דחפורים צבאיים סוגרים את הכניסה לכפר, וכוחות נוספים פושטים על בתי חשודים בשיתוף פעולה עם הנמלט.
כאמור, בלילה שבין שני לשלישי בשבוע החולף סגרו כוחות הביטחון על עאסם ברגותי ולכדו אותו בבית אחד מסייעניו בכפר אבו־שחיידם, לא הרחק מכפרו כובאר.
נאאל ברגותי: מטיף לחטיפות
נאאל ברגותי, דודנם של שני הרוצחים בעפרה ובגבעת־אסף, נחשב לוותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. הוא נולד בכפר כובאר ב־1957, ומנעוריו החל בפעילות טרור במסגרת פת"ח. כשהיה בן 19 השתתף ברצח נהג האוטובוס מרדכי יקואל. הכנופיה גם שרפה בית חרושת ותכננה לפוצץ בית קפה בירושלים. נאאל נידון למאסר עולם ועוד 18 שנים.
הוא נכנס לכלא כפעיל פת"ח, אך במהלך מאסרו הפך לאיש חמאס ומאוחר יותר גם לאחד ממנהיגי הארגון. מאחורי הסורגים חיזק את פעילי חמאס העצורים, ובשל חשיבותו כלל אותו הארגון ברשימת המשוחררים בעסקת שליט. נאאל היה לאחד מסמלי העסקה, שהעניקה זריקת עידוד משמעותית לארגון הטרור הפלסטיני.
ביציאתו מן הכלא הכיר נאאל תודה לבכירי חמאס על התמיכה. לזרוע הצבאית, גדודי עז א־דין אל־קסאם, הוא הודה על חטיפת החייל הישראלי שהביאה לשחרורו, ושיבח את המחבלים שנהרגו במסגרת פעולת החטיפה.
בריאיון שהעניק לערוץ אל־חיוואר הודה נאאל ברגותי לבני הכפר כובאר, שאותו הגדיר כ"כפר שהביא כבוד לעם הפלסטיני וחיזק את מאבקו". כשמאחוריו מתנוסס דגל חמאס דיבר נאאל על האסירים הנוספים, והביע ציפייה לשחרורם. הוא קרא להנהגה הפלסטינית לנטוש את דרך המשא ומתן ולדבוק בחטיפת חיילים לצורך עסקאות חילופי אסירים נוספות. "על ההנהגה הפלסטינית לשחרר את האסירים במפתח הברזל, ולא באמצעות משא ומתן. המהלכים המדיניים שנמשכו יותר מעשרים שנה לא הביאו לשחרור שום אסיר, גם לא אסיר שמשתייך לתנועות המאמינות במהלכים מדיניים. העם הפלסטיני צריך לבחור באפשרויות האחרות, כמו זו שהביאה את העסקה הזו".
אחרי שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת ביר־זית הסמוכה לרמאללה. ביוני 2014, אחרי שהרצה באוניברסיטה על מאסרו, נעצר בשנית בידי ישראל בשל הפרת תנאי שחרורו. בית המשפט קבע כי ישלים את תקופת מאסרו שלא נקצבה בזמן.
אגב, עיתון אלאחבאר המזוהה עם חיזבאללה, בחר בנאאל לאיש השנה של 2018.
אמאן נפאע־ברגותי: מחבלת ומגישה
אשתו של נאאל. היא נישאה לו עם שחרורו, והפכה אותו למשוחרר עסקת שליט הראשון שהתחתן. דרכי הטרור אינן זרות לה. כמו בעלה, גם היא שהתה בכלא הישראלי אחרי שנידונה ל־3.5 שנות מאסר בגין תכנון פיגוע תופת ברחוב יפו בירושלים. אמאן הייתה סטודנטית כאשר גויסה לפיגוע, שבסופו של דבר לא התרחש. היא נכנסה כאמור לכלא, ולאחר שהפגינה אלימות נגד סוהרת נוספו לה שנתיים מאסר.
מאוחר יותר התכוונה לרצוח סוהרת ונידונה ל־15 שנים נוספות, אך בסופו של דבר שוחררה בהסכמי אוסלו בשנת 1997. לאחר שחרורה ניסתה לקבל ויזה אמריקנית, וכשלה. היא הגישה תוכנית בטלוויזיה הפלסטינית, וכך הכיר אותה נאאל ברגותי.
פחרי ברגותי: בנים ממשיכים
פחרי ברגותי, בן דודו של נאאל שהיה שותף לרצח מרדכי יקואל, התחרה עם דודנו על התואר המפוקפק "האסיר הוותיק ביותר בכלא הישראלי". גם הוא שוחרר בעסקת שליט ושב אל כפרו כובאר, שלרגל חזרת המחבל לבש חג. גם פחרי דיבר על הצורך לשחרר את האסירים הפלסטינים המוחזקים בידי ישראל בכל דרך.
בניו של פחרי לא סטו מדרך אביהם. עוד במהלך מאסרו ארוך השנים פגש פחרי את בנו האדי ברגותי בכלא אשקלון: הבן הורשע בשנת 2004 בפעילות טרור, ונידון למאסר של שלוש שנים וחצי.
בן נוסף, שאדי ברגותי, נמצא עדיין בכלא הישראלי לאחר שנגזרו עליו 27 שנות מאסר בגין השתתפות בפיגועים נגד ישראלים. "אתם המתקוממים נגד הכיבוש והאויב, אנחנו איתכם ומחזקים את מעשיכם", אמר בהודעה מוקלטת מהכלא, שהופצה בעבר ברשתות החברתיות. 
