בין מחאה לתקווה: גבאי הרעיד את מחנה השמאל

זה התחיל בהודעה תמימה לכאורה שנשלחה לעיתונאים בקבוצת הוואטסאפ של המחנה הציוני ז"ל, ביום שני בערב: "ישיבת סיעת המחנה הציוני תתקיים מחר (ג') בשעה 10:30 בחדר הסיעה, תחילת הישיבה תהיה פתוחה לתקשורת". רוב הכתבים התעלמו מההזמנה, והעריכו כי מדובר בעוד הצהרה צפויה מראש בסגנון "זה או אני או ביבי", שגבאי מבקש להשמיע ביומה האחרון של הכנסת העשרים. כתבים אחדים בחרו לפנות למסיבת עיתונאים של יאיר לפיד שנערכה במקביל, אחרים נשארו בבית. קומץ עיתונאים (פחות מחמישה) ואני בתוכם נכנסנו לחדר אדישים, מתוך מחשבה ש"מה כבר יכול להיות מעניין אחרי דרמת הפיצול של בנט ושקד מהבית היהודי".

איש מאיתנו לא יכול היה לנחש מה מתכנן יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי לשותפתו ציפי לבני, יו"ר מפלגת התנועה. כשהיא יושבת לידו, בפריים נטול חברי כנסת אחרים, נעמד גבאי והחל להקריא מדף. זה היה מעשה חריג כשלעצמו, מכיוון שבחודשים האחרונים נהג גבאי לקרוא את דבריו במסיבות עיתונאים מתוך טלפרומפטר שניצב מולו. למפרע התברר כי נהג כך כדי למנוע מלבני לקרוא את דבריו לפני שיאמר אותם בעצמו. רק קומץ יועצים עודכן בכוונותיו של גבאי. חברי הכנסת ומזכ"ל המפלגה ערן חרמוני נותרו בערפל.

וכך, מול עיתונאים ספורים וכמה ח"כים מנומנמים, הקריא גבאי את נאומו מכמה דפים מהודקים. לאחר שתיאר את קורותיו הפוליטיות בשנים האחרונות ואת תולדות השותפות עם לבני, אמר: "קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפרגון הדדי. אבל הציבור חכם. הוא רואה שזה לא מצב הדברים, והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחויב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת, ולכן אני שוב בוחר בציבור".

בשלב הזה לבני כבר עזבה את הטלפון שבידה והישירה מבט חתום למצלמות, מוכנה לבאות. "ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחויבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם, ואשאר תמיד בצד שלו", סיים גבאי את נאומו ועזב את החדר. לבני ההלומה ניגשה לפודיום, הודיעה כי לא תגיב עכשיו ועזבה אף היא. חברי הכנסת לא החליפו מילה. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי הבין כבר שזה הכיוון, אך הבעת פניהם של נחמן שי, לאה פדידה, עמיר פרץ וחרמוני לא הותירה מקום לספק: הם היו בהלם.

"מה שחִרפן אותו (את גבאי, שא"כ) היה שנכנסנו למערכת הבחירות ברגל ימין, וציפי חירבה הכול", טען באוזנינו מקורב של גבאי. "ביום שבו הכנסת התפרקה, אבי אמר במסיבת עיתונאים 'הבחירות הן ביני לבין ביבי'. הציפייה הייתה שהיא תהדהד את המסר הזה, ותקרא לשותפים לחבור אלינו. במקום זה, כששאלו אותה על אבי בראיונות היא נעה בכיסא בחוסר נוחות ואפילו קראה לו 'לאפסן את האגו'".

זוהי נקודת השבר שמציינים כל אנשיו של גבאי במפלגה – האמירות של השותפה הבכירה על "אפסון האגו" במקום להתייצב מאחוריו, והאולטימטום שהציבה לו במסיבת עיתונאים כדי לקבל את תפקיד יו"ר האופוזיציה. "במה זה שונה?" תהו. "אבי עשה החלטה מאוד קרה, אחרי שהבין שזה מה שהיא הולכת לעשות לו בכל הבחירות הקרובות. היא רצתה שהוא יפסיד במערכת הבחירות הזו, כדי שהיא תנהיג את המפלגה בפעם הבאה".

בימים שחלפו מאז שערף את ראשה של לבני בשידור חי, ספג גבאי ביקורת נוקבת על האופן שבו נהג. אחד מחברי הכנסת המקורבים אליו הודה כי "הדרך הזו נבחרה בגלל הפגיעה האישית שחש ממנה. הוא הרגיש שהיא דורכת עליו ומנסה להקטין אותו. אבל עכשיו אני מאמין שהוא מבין שטעה, מהתגובות שקיבל. הוא יכול היה לצאת מלך העולם בלי הזובור הפומבי הזה. האינטרס הפוליטי שלו היה להימנע ממראות כאלה".

"לא רק מתווה הגז"

ביום שלישי בערב הלכה סיעת המחנה הציוני לעולמה באופן רשמי. ועדת הכנסת אישרה את מחיקת השם שנוצר בבחירות 2015, ואת חזרתן של שתי המפלגות הקודמות – העבודה והתנועה. את החיבור חולל בזמנו יו"ר העבודה הקודם יצחק הרצוג, והוא אכן יצר מכפיל כוח משמעותי והביא את המפלגה להישג מרשים של 24 מנדטים, שאמנם לא הספיק כדי להגיע לראשות הממשלה. כאשר עזב הרצוג את המפלגה הוא הוריש את לבני לגבאי, אך לא את הכימיה ושיתוף הפעולה ששררו ביניהם.

יחסיהם של השניים הידרדרו במהירות. לבני לא היססה למתוח על גבאי ביקורת, ו"ירתה בנגמ"ש" ללא הרף. אפס פרגון, הרבה מאוד עוינות וחשדנות. לשני הצדדים היה ברור שפיצוץ הוא עניין של זמן. בסביבתו של גבאי מותחים על לבני ביקורת גם על כך שמאחורי הקלעים, ולמרות נאומיה על "חשיבות החיבורים", היא התקשתה לאפשר לגבאי להציע את המקום השני במפלגה לגנרלים מחוזרים, ולזוז בעצמה למקום השלישי.

במפלגתה של לבני, מעיד יו"ר סיעת המחנה הציוני לשעבר ח"כ יואל חסון, חשו בימים האחרונים ריחוק מגבאי. אחת מנקודות המחלוקת הבולטות לדבריו הייתה על הקמפיין: מדיני־ביטחוני מול חברתי. חסון קורא לו "העתק חיוור של כולנו". אחד מאנשיה של לבני אומר כי "בחדרי חדרים היו המון ויכוחים, אבל שמרנו אותם בפנים. ייתה מתוכננת ליום שלישי פגישה על הקמפיין, ולכולם היה ברור שהיא תהיה קשה. היו בינינו פערים עמוקים מאוד. אנחנו חשבנו שזו מפלגת שלטון שצריכה לדבר על הנושאים המהותיים, ולא  כל הזמן על מתווה הגז".

בלשכתו של גבאי מספרים כי אחרי שחברי הכנסת התאוששו מההלם, הם נכנסו אליו צוהלים ושמחים. עם השריונים ללבני ועם הסקרים הצופים למפלגה תשעה מנדטים בלבד, מספר המקומות שעליהם נדרשו חברי הכנסת להתמודד עמד על פחות מחמישה. כעת נפתחה אפשרות למאבק אמיתי על מקום ברשימה. "אבי קיבל רוח גבית אדירה מחברי הכנסת של המפלגה, שקיבלו שישה מקומות בחזרה. רק כבל נעלב שלא עדכנו אותו לפני כן", אמרו בסביבת גבאי. בידי מפלגת העבודה סקרים המעידים שלבני לא מביאה עמה שום ערך אלקטורלי עבורם, שכן הגרעין הקשה של מצביעיהם נשען ממילא על עשרה מנדטים. אז אם החיבור לא עובד וגם לא מביא מנדטים, למה לסבול יחד?

מיד לאחר מסיבת העיתונאים העביר גבאי מסר לבני גנץ כי הצעד שעשה פותח פתח לחיבור אפשרי ביניהם. אם מסיבת העיתונאים השבוע הייתה מכת חשמל למפלגה הגוססת, כעת יידרש גבאי לצעדים משלימים שיחזירו אותה לחיים יציבים. עליו למצוא גנרל או חיבור אחר שיעניקו למפלגה צינור חמצן עד הבחירות. אך כאשר כל המפלגות מתמרכזות, העבודה נשארת לבדה בשמאל עם מרצ. "רק 40 אחוזים מהציבור מגדירים את עצמם שמאל", אמרה אחת מחברות הכנסת במפלגה, "אי אפשר להתעלם מזה".

רק הקדים את המאוחר

עוד לפני הצעד שלו מול לבני, מפלגת העבודה רוחשת ביקורת על גבאי. נוכח ההידרדרות המתמדת בסקרים, קבוצה חזקה של חברי כנסת שוקלת את צעדיה זה כמה שבועות. "גבאי נבחר מייאוש, לא מתוך תקווה", אומר לנו אחד מהם. "הוא היה ברירת מחדל מול מנהיגים שלא הוכיחו את עצמם. הייתה לו שנה וחצי להצליח, אבל מאז שנבחר הוא רק צונח וצונח. גם עכשיו, מחוסר ברירה, נמשיך לתת לו גב".

על הדרך שבה נפטר מלבני אומר חבר הכנסת: "אבי מתנהל כמו בעולם העסקי. בעולם הפוליטי יש מחר, והוא פיטר את ציפי מול מצלמה. מצד שני אי אפשר להגיד שהיא לא נהגה באופן דומה בעבר, למשל למופז בקדימה. כשהוא רצה להציג תוכנית מדינית בישיבת סיעה, היא השפילה אותו ואמרה לו 'נפלא' על כל משפט".

במפלגה שוררת תמימות דעים כי גבאי בסך הכול הקדים את לבני בשבוע־שבועיים, ושהיא הייתה נפרדת בעצמה מהמפלגה במוקדם או במאוחר, אך הם חוששים מהנזק. ללבני יש להערכתם כוח במחנה השמאל, שכן היא מצוידת במה שמכנים שם "אינסטינקט שלטוני": היא הייתה שרה בכירה וחברת קבינט והשתתפה בניהול מלחמות, מה שאי אפשר לומר על רוב חברי המחנה הציוני. בעבודה יש סבורים כי העניין הזה גורם פעם אחר פעם להרחקתם מהשלטון.

הרוב המכריע של חברי הכנסת בחרו להתראיין בעילום שם, מעטים הגיבו בפומבי למהלך. אחת מהם היא אשת סודו של גבאי וכעת גם מחליפתה של לבני בתפקיד יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ. היא הייתה היחידה במפלגה שידעה על כוונותיו של גבאי, אבל כמו סמוטריץ במקרה של הבית היהודי, לא ידעה את המועד המדויק.

"מדובר בצעד דרמטי, אמיץ ומנהיגותי של אבי גבאי", אמרה יחימוביץ לאחר מעשה. "אף שלבני אדם ראוי, ההסכם בינה ובין גבאי לא עבד, ואף להפך. הוא הפחית את האמון של הציבור במפלגה, והיה ברור כי לבני אינה משלימה עם הנהגתו של גבאי".

מנגד, ח"כ יואל חסון מהתנועה אמר כי "מהיום הראשון גבאי לא קיבל את עקרון השותפות, שהביאה 24 מנדטים. התוצאות בסקרים היום הם תוצאה ישירה של הנהגת היחיד של גבאי. מתוך מצוקה שלו בתחום הוא הפך את המחנה הציוני למפלגת נישה, ודחק את הדגל המדיני־ביטחוני. ‏ניהול מדינה הוא עסק רציני למדינאים".

היו מי שתיארו את הפרידה המתוקשרת כצעד "שוביניסטי" של גבאי. לבני עצמה תמכה בפרשנות הזו כשדיברה על תגובות עידוד רבות שקיבלה,"בעיקר מנשים". בסביבתו של גבאי לא התרגשו מהביקורת ואמרו כי "לבני מייצרת התקרבנות, אבל הוא עשה צעד מנהיגותי ונחרץ. היא עשתה לו לא פחות מזה כל השבועות האחרונים. היא הייתה פתח לצרות, והיה צריך לחתוך את זה".

אגב, מי שהאזין היטב לנאומו של גבאי הבין שמבחינתו ההקשר איננו מגדרי, אלא אולי עדתי ומעמדי. בתוך דבריו בעניין השותפות עם לבני הוא בחר לתאר את עצמו כ"ילד מעברות" ולדבר על צריפי האזבסט שבהם גדל, כאשר מסביב בניינים חדשים עם משפחות משכילות ומבוססות. "כבר מגיל קטן בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים. לא לתת כוח למי שאומר לי שאין לי סיכוי", הצהיר. הרמז היה ברור.

כך יצאו לדרכם ביום שלישי שישה חברי מפלגת התנועה עם תקציב מימון הבחירות שלהם, כפי שנקבע בהסכם הלא חתום של המפלגה. בשבוע הבא תידרש מפלגת העבודה לאשר את השריונים שדרש גבאי ואת מבנה הרשימה לפריימריז הקרובים. לא ברור מה גודל המחאה שתקום נגדו במעמד הזה, עכשיו כשלבני בחוץ.

"עכשיו אבי צריך ללכד את החבר'ה", אמר השבוע ח"כ איציק שמולי. "חזרנו לבסיס וזה מייצר נוחות מסוימת, אבל עכשיו צריך חיבור. צריך לשאול את גנץ אם הוא בא כדי להחליף את נתניהו, או לקבל אצלו תפקיד. לקחת את המנדטים מאלו שרוצים להחליף את נתניהו ולהיכנס לממשלה זו הונאה. גנץ יצטרך לקבל החלטה בקרוב". המילים האחרונות מסכמות את תקוות השמאל כולו בימים אלה.