"מחפשים רק את החומרות, בבחינת 'כל חמירא וחמירא'", אמר היום (א') הרב שלמה דייכובסקי, מי שהיה מנהל בתי הדין הרבניים וחבר בית הדין הגדול. הבוקר יצא דייכובסקי במתקפה חריפה על מדיניות הגיור הנהוגה בבתי הדין וקבל על גישתה המחמירה כלפי מתגיירים.
הרב דייכובסקי נאם בירושלים, בכינוס רבנים עולמי של המערך לשירותים רוחניים בתפוצות המשויך להסתדרות הציונית העולמית. הכנס עסק במשפט העברי ושילובו במערכת המשפט בישראל, והוא ציטט שם את דבריו של מי שכינה "גדול הדור הקודם", הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, שמחה נגד הרבנים שיצאו נגד גיורם של אישה וילדיה שאביהם יהודי במילים חריפות, באמרו "אין אני מוצא לנכון שירעישו על זה רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות, כי בעיני עמי הארץ זהו כחילול השם, שאינם מניחים הנשים להתגייר, ובפרט הילדים שבאמת על פי דין אפשר לגיירם".
"הדור הנוכחי מחפש רק כיצד להחמיר", קבל הרב דייכובסקי והעלה כתימוכין נוספים לדבריו גם את גישתו של מי שכונה פוסק הדור, הרב שלמה זלמן אוירבך. "הרב קצף פעם על שני בחורים שהלכו לצד אביהם שנשא משא כבד של ספרים בשבת, ונמנעו מלעזור לו, רק משום שלא קבלו את העירוב שהיה נהוג בשכונת שערי חסד בירושלים. הוא נזף בהם ואמר שבעוד שמצוות כיבוד אב היא מהתורה, אי קבלת העירוב היא רק 'חומרא'. השניים נרעשו מדבריו", סיפר הרב דייכובסקי.
עוד סיפר כי הרב פסק לתלמידו הרב שילה רפאל (בנו של השר המנוח יצחק רפאל) כי עליו לאכול בבית הוריו בשנת השמיטה, אף שהוא נמנע מלאכול פירות וירקות מהיתר המכירה לגוי, שכן מצוות כיבוד הורים חשובה יותר מהתורה ודוחקת הצידה את שמירת השמיטה שבימינו הנה רק מגזרת רבנן.
הרב דייכובסקי, שכידוע, סירב בזמנו להיעתר לבקשת נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אמר כי "הצעירים היום מחפשים רק את החומרות ואינם זוכרים את מאמר חז"ל: 'לא חרבה ירושלים אלא משום שהעמידו את דבריהם על דין תורה'".
יו"ר וועדת החוקה ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שהופיע אף הוא בכינוס, אמר כי אף אם יהיו לבית היהודי 61 מנדטים, קלונו יתגלה ברבים שכן, לדבריו, "אין אנו מוכנים להנהיג את המדינה לפי דיני המשפט העברי, שכן במשפט זה אין כל התייחסות לדין הפלילי ואף לא לדיני מדינה". לדבריו, פוסקי ההלכה לאורך כל הדורות נמנעו מלעסוק בשני תחומים אלה והותירו חלל ריק. סלומיאנסקי קרא למכונים העוסקים במשפט העברי לפתח את הדין הפלילי ואת דיני המדינה כמשימה ראשונה במעלה.
