בחירות, רבותיי: ראש ממשלת הימין הצרה הודיע אתמול (ב') על סיום דרכה לקראת סוף ארבע שנות קיום ומחר ייחתם התהליך באופן סופי עם פיזורה של הכנסת ה-20, לאחר אישור החוק לפיזור הכנסת בשלוש קריאות. לכהונה הארוכה הזו הייתה תנובה רחבה בצורת מאות חוקים חדשים, אך מה נבחרי הציבור הבטיחו לעשות ולא קיימו? להלן הרשימה, גזרו ושמרו:
פסקת ההתגברות
הפסקה שנועדה להבטיח כי חוקים שהכנסת חוקקה לא ימצאו את עצמם על רצפת העריכה של בג"ץ ביום למחרת ונולדה בעיקר כמענה לחקיקה בעניין המסתננים וגיוס החרדים. מה לא הבטיחו לנו בליכוד ובבית היהודי, שממשלות ייפלו אם לא תחוקק, שהיא תגיע בנוסחה רחבה, ואם לא רחבה צרה, ואם לא שתיהן אז לא פחות משינוי הדרגתי של יחסי בית המשפט והרשות המחוקקת. ספוילר: שום דבר לא קרה. הערכה מבוססת: הן בליכוד והן בבית היהודי יבטיחו בחודשים הקרובים שרק עם מפלגת X חזקה, יאוזנו יחסי הרשויות מחדש.
סטטוס: לא הגיעה לקריאה ראשונה.
הריסת בתי מחבלים/ גירוש משפחות מחבלים
החוקים שנולדו בעקבות גלי הטרור האחרונים, ונועדו להשיב את יכולת ההרתעה בצה"ל, נתקלו בשורת משפטנים שהסבירה שהם לא חוקיים/לא יעברו את בית הדין הבינ"ל בהאג. לא יעזור כמה ראש הממשלה אמר כי ההרתעה חשובה וייהרסו הבתים בתוך 48 שעות ולא יעזור כמה בנט הבהיר שישראל חייבת להחזיר לעצמה את העוצמה.
בפועל, חוק גירוש מחבלים עבר בטרומית ולאור הקדמת הבחירות ייאסף אל עמיו (כל חוק שלא עבר בקריאה ראשונה נדרש לכל הליך החקיקה מחדש בכנסת הבאה), הריסת בתי מחבלים כנראה תמשיך להיות הליך שבעיקר מתיש את צה"ל ושופטינו ולא ישמש הליך הרתעתי כפי ששב"כ גורס שהוא צריך להיות. הבחירות הבאות – לא ישנו את זה.
סטטוס: עבר בטרומית.
חוק היועצים המשפטים (היועמ"שים)
החוק שהביא לעולם ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד ונועד לאפשר בחירת יועץ משפטי במשרדי הממשלה במשרת אמון לצורך שיתוף פעולה מקצועי, התחבר בהמשך הדרך לחוק דומה שיצרה שרת המשפטים איילת שקד. לחוק הממשלתי של שקד אין את השיניים הנדרשות על מנת לתקן את המצב שנוצר במשרדי הממשלה, טען נגדה ח"כ אוחנה, והוא מהווה מעין כניעה לדרישותיו של היועמ"ש, טענו נגדה אחרים. בכל מקרה החוק נתקע בוועדת חוקה ולא התקדם במשך החודש האחרון עקב התנגדות ממפלגת "כולנו" אותה ייצג בעניין ח"כ רועי פולקמן. העברת החוק, שנתפש כפגיעה במשפטנים, הייתה עשויה לגרום נזק פוליטי ל"כולנו", ועל כן פולקמן חסם אותו, כאשר הוא טען שהבלימה נועדה להיטיב עם שלטון הימין. בבית היהודי ובליכוד כנראה חלקו על הדברים. עוד בשורה ימנית נקברה בטרם עת.
סטטוס: עבר קריאה ראשונה.
חוק התרבות והאמנות
החוק המתוקשר של שרת התרבות מירי רגב, שנועד לשלול תקציבים ממשלתיים ממוסדות תרבות החותרים תחת יסודות המדינה וערכיה, נקבר עוד לפני חג החנוכה באין תומכים שיכולים להעביר אותו. רגב נלחמה, יצרה משברים פנימיים ועשתה כל שביכולתה לדחוף את החוק שזכה לביקורת שלילית נרחבת אך לבסוף נבלם על ידי הליכוד שלא הצליח להביא את הרוב הנדרש. מדובר בחוק שקיים למעשה אך לא מיושם בשטח ובניסיון נוסף של ממשלת הימין לייצר עוד ועוד חוקים שייאלצו אותה בעצם למשול (חוק גירוש משפחות מחבלים הוא חוק דומה, חוק החטיבה להתיישבות גם כן, ועוד).
סטטוס: עבר בקריאה ראשונה.
חוק (נגד) קיצור עונשם של מחבלים
החוק נולד אצל שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, בעקבות ביקורת שנמתחה עליו כאשר הוחלט לקצר את עונשם של מחבלים מורשעים בשליש. למרות עבודה מאומת החוק נתקע בשבועות האחרונים בעיקר בשל מעבר ישראל ביתנו לאופוזיציה והרצון של הליכוד שלא להמשיך לאשר חוקים למפלגה שהובילה את הקואליציה לסף תהום.
סטטוס: אושר בקריאה שנייה ושלישית, יום לפני פיזור הכנסת.
חוק עונש מוות למחבלים
חוק נוסף מבית מדרשו של אביגדור ליברמן נתקע גם הוא ולא הצליח לסיים את דרכו בספר החוקים של מדינת ישראל. החוק נועד לאפשר לשופטים לקבוע עונש מוות למחבלים גם לא ברוב מוחלט, אך הצטייר כחוק "בחירות" נטו ולא בחוק שייושם בעתיד הקרוב או הרחוק.
הסיבה הרשמית גם כאן היא המעבר של ישראל ביתנו לאופוזיציה, אולם בפועל התנגדו להצעת החוק הזו השותפות הקואליציוניות לשעבר שראו בו חוק פופוליסטי ולא מעבר לכך. לא מדובר באבדה גדולה שכן בשב"כ מתנגדים לו וכן גם הוא לא צפוי לאלץ את בתי המשפט לפסוק בניגוד לדין הבינלאומי לפתע. ליברמן היחיד שיתאבל על החוק ואולי יצליח להחזיר אותו לחיים בכנסת הבאה.
סטטוס: עבר בקריאה טרומית.
חוק החטיבה להתיישבות
החוק מבית מדרשו של ח"כ בצלאל סמוטריץ', שנועד גם הוא פשוט לאלץ את הממשלה לבצע את החלטותיה ולהפעיל את החטיבה שבנה נתניהו, אושר רק אתמול בוועדה לקריאה ראשונה אך כעת ככל הנראה ייעצר שם. במשך חצי שנה לא הצליחה ממשלת הימין-ימין להוביל את היועמ"ש לתמוך בחקיקה ולכן היא עוכבה על ידי משרד המשפטים בתירוצים שונים. כאשר הבחירות הוקדמו – דבר שהיה צפוי לקרות בשלב כלשהו, כבר היה ברור כי החוק הזה לא יגיע לישורת האחרונה.
סטטוס: עבר בקריאה טרומית.
עד כה סקרנו חוקי ימין שנבלמו, אך לממשלה היו שני חוקים נוספים שתפסו את כותרות החודשים האחרונים ואף למעלה מכך: חוק גדעון סער וחוק הגיוס. ראש הממשלה דחף לחוקק את התיקון לחוק יסוד הממשלה כאשר חשד כי יריבו הפוליטי רוקח נגדו מזימה עם הנשיא, שתאפשר לאחרון להטיל עליו את הרכבת הממשלה במקום על יו"ר המפלגה הגדולה.
נתניהו גם הבטיח ראיות לקנוניה, שלא הוצגו נכון לכתיבת שורות אלו, ודחף לאשר את החוק במהירות לפני ההכרזה על בחירות. אתמול הוא כבר הכריז באופן מפתיע כי ייצא לדרך גם בלי תיקון הלקונה בחוק, בהבעת אמון מפתיעה בנשיא המדינה. וכך מחוק דגל של אמסלם והליכוד נשאר רק חוק עם שם של בכיר בליכוד שלא עבר בקריאה ראשונה.
חוק הגיוס, שעבר בקריאה ראשונה והיה למעשה הסיבה הרשמית לפירוק הממשלה, לא הצליח לצלוח את דרך הייסורים בשנה האחרונה. למרות שנוסח על ידי מערכת הביטחון, סבל מחשדנות רבה בקרב הציבור החרדי וכעת לקראת סוף דרכו גם אצל מי שיצר אותו (ליברמן) וגם אצל מי שהבטיח לקדם אותו בחירוף נפש (לפיד). הממשלה למעשה דחתה את ההכרעה לפתחה של הממשלה הבאה שתבחר לאחר הפסח בכפוף ללוח הזמנים המחודש של בג"ץ לכנסת.
