מחקר חדש של ד"ר אלון מרגלית ממכללת תל חי מגלה כי הבנייה הקדומה ביותר במבצר נמרוד (קלעת נמרוד-מהגדולים באגן הים התיכון, י"ק) החלה כבר בתקופה ההלניסטית, ולא בתקופה האיובית, כפי שסברו עד כה החוקרים והארכיאולוגים. על פי המחקר, שמעורר ויכוח סוער בין הארכיאולוגים ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Heritage Science, תזוזות וזעזועים שגרמו רעידות אדמה היסטוריות במבצר נמרוד (קלעת נמרוד) בגולן, מעידות כי המבצר נבנה כבר בתקופה ההלניסטית (332-167 לפני הספירה) ולא האיובית (1260-1099 אחרי הספירה), כפי שסברו הארכיאולוגים עד כה.
מבצר נמרוד הוא מבצר אסטרטגי, מהגדולים באגן הים התיכון, הממוקם בשיפולי החרמון, מעל למעיינות הבניאס. המבצר שולט על הדרך העתיקה מצור לדמשק (אחד הנתיבים המרכזיים של דרך הים, י"ק) ועל העיר החשובה בניאס. מאז ראשית המאה התשע עשרה, מתווכחים היסטוריונים, גיאוגרפים וארכיאולוגיים על זיהויו של המבצר ועל זהות בוניו. בעוד שחוקרים בני המאה התשע עשרה, כמו רובינסון (מגלה קשת רובינסון בירושלים) ווילסון טענו שהמבצר נוסד בעת העתיקה, טען פול דשמפ, שחקר את המבצר בשנות השלושים של המאה העשרים, כי מדובר במבצר צלבני, בדומה למבצרים רבים הפזורים במזרח התיכון.
בשנות השבעים הציג פרופסור רוני אלנבלום, מהאוניברסיטה העברית, תאוריה חדשה, שעל פיה נבנה המבצר רק לאחר תום הכיבוש הצלבני בארץ ישראל על ידי השליטים המקומיים האיוביים. התיאוריה האיובית מתבססת על כתובות ערביות שנמצאו במבצר נמרוד המפארות את השליטים המקומיים כבנאים של המבצר. תיאוריה זו התקבעה במחקר ומוצגת בכל מקום כעובדה היסטורית.
במחקר החדש, שערך ד"ר אלון מרגלית מהמכללה האקדמית תל-חי, אופיינו ארבע תצורות בנייה שונות במבצר נמרוד: "מסיבית", "צלבנית", "איובית" ו"ממלוכית", ועל פי הפגיעה בהן ברעידות אדמה חזקות שפקדו את האזור ניתן היה להעריך את גילן. הבנייה המסיבית מצויה רק בצדו הצפון-מערבי של המבצר ומתאפיינת בשימוש באבני גזית ענקיות שמשקלן, בין 5 ל-40 טון. על פי מרגלית, לתצורה המסיבית מאפיינים של בנייה הלניסטית. דוגמאות לבנייה מעין זו ניתן לראות בירושלים ומסביב לים האגאי. תצורת בנייה זו המתבססת על אבנים שסותתו, כל אחת בנפרד, כך שיתאימו במדויק לאבנים הצמודות אליהן כמו פאזל, מהווה את תצורת הבנייה העמידה ביותר לנזקי רעידות האדמה.
למרות זאת, ניכר כי תצורה זו ספגה את הנזק הכבד ביותר – כלומר היא נפגעה על ידי רעידות אדמה רבות ביותר ולכן היא הקדומה ביותר במבצר. מעל לתצורה המסיבית נבנתה התצורה הצלבנית, המאפיינת את רובו של המבצר ומבוססת על שימוש באבני גזית בינוניות ואחידות מבחינת עיצובן. תצורה זו נפגעה גם היא על ידי רעידות אדמה. לעומת תצורות מוקדמות אלו, התצורות האיובית והממלוכית בחלקו העליון של המבצר לא נפגעו כלל מרעידות האדמה. זאת, למרות שתצורות אלו מתאפיינות בבניה מתוחכמת ועדינה, כמו למשל "במגדל היפה" שהוא דוגמה נפלאה להישגי הארכיטקטורה המוסלמית.
מן הממצאים הללו ניתן היה להסיק שמבצר נמרוד נפגע במשך קיומו משתי רעידות אדמה עוצמתיות. הראשונה, זו של שנת 749 לספירה, פגעה בתצורה המסיבית (שרק היא הייתה קיימת בזמן הרעידה, י"ק). השנייה, זו של שנת 1209, לספירה פגעה בתצורה הצלבנית. הבנייה האיובית והממלוכית לא נפגעה, כיוון שלא הייתה קיימת בזמן הרעידה השנייה. לכן, מסיק ד"ר מרגלית כי לא ניתן לייחס לאיוביים את הקמת המבצר, אלא כי הוא הוקם בתקופה ההלניסטית/ביזנטית, ושימש את הצלבנים ושופץ על ידי האיוביים.
