ההפרעה מאופיינת בחוסר יכולת של אדם להתמקד במשימה אחת למשך זמן ממושך. זה יכול להתאפיין גם בהיפראקטיביות ואימפולסיביות שמובילה לכך שאדם אינו מסוגל לשלוט בהתנהגותו.
זה יכול גם להוביל לרמות גבוהות של תסכול ולחץ כמו גם חוסר יכולת להתמודד עם משימות יומיומיות.
“מאחר והפרעת קשב וריכוז מאובחנת לעיתים קרובות בילדות, יש לה השפעה עצומה על התפתחותו וחינוכו של הילד – כך מספרת לנו שיר אלבז, יועצת ומלווה הורים במשך 90 ימים בתהליך ליווי ייחודי אותו היא מכנה “אמא קשובה”
לדבריה “כבר בגיל צעיר חשוב מאוד להבין באיזו פונקציית קשב מדובר במקרה שלנו ולקבל כלים נכונים איך להתמודד איתה בפועל”
שיר, כשאת אומרת פונקציית קשב, למה בדיוק את מתכוונת?
“פונקציית קשב היא הדרך שבה אנו מעבדים מידע. היא הדרך שבה המוח שלנו מסנן ובוחר את מה שאנחנו שמים לב אליו. השיטה מעריכה ארבע מערכות קשב שונות, אשר כל אחת מהן ממוקמת באזור ספציפי במוח.
ארבעת פונקציות הקשב הן: קשב סלקטיבי, קשב מתמשך, הכוונת קשב וניהול קשב.”
תני לנו דוגמא לאחת מהם ואיך זה בא לידי ביטוי בתפקוד היומיומי של הילד?
“אתן לך דוגמא לקשב סלקטיבי שזה למעשה היכולת שלנו להתמקד במשהו שאנחנו עושים תוך התעלמות מוחלטת מרעשי הרקע. את הילד שלנו זה יכול לפגוש לדוגמא בזמן שהוא עושה מבחן וברקע הוא שומע צעקות ממגרש הכדורגל שלא קשורות אליו בשום דרך או צורה אך מאוד מפריעות לו להתרכז במבחן”
וכאן בעצם נכנס לתמונה הריטלין נכון?
“ריטלין עוזר לילד בכך שהוא ממקד, מפחית את הקושי בקשב, ומאפשר חלון זמן אך איני מוסמכת להמליץ או לא להמליץ על ריטלין, תפקידי בכל המערך הזה הוא לתת להורים כלים כיצד להתמודד עם ילדים כאלו ולשפר להם את תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות.
אם ההורה רואה לנכון לשלוח את הילד לאבחון מקצועי הוא יוכל לעשות זאת ולהבין בדיוק איזו הפרעה יש לילד, לדוגמא הפרעה מסוג ADHD אינה דומה להפרעה מסוג ADD”
מה בעצם ההבדלים בין השניים?
“הפרעה מסוג ADHD כוללת היפראקטיביות, כלומר חוסר שליטה על ההתנהגות שלו, מה שאנחנו מכנים הרבה פעמים כ-‘יש לו קוצים’ בעוד שהפרעה מסוג ADD לא כוללת תסמינים של היפראקטיביות”
אז איך בעצם את כמדריכת הורים עוזרת לי להתמודד עם ילד כזה?
“למעשה קיומה של הפרעת הקשב עצמה היא לא הבעיה כאן, הבעיה מתחילה כאשר להורים בבית אין כלים להתמודד עם הילד שחווה ירידה מתמדת בדימוי העצמי שלו כמו לדוגמא במקרה שהזכרתי לפני רגע שהוא יושב במבחן ולא מצליח להתרכז ולענות על השאלות רק בגלל גירוי חיצוני ולבסוף נכשל במבחן.
כתוצאה מכך הילד גדל עם דימוי עצמי נמוך מאוד וזה משהו שאני בהחלט מסייעת לטפל בו במסגרת תהליך הליווי שלי”
תני לי כלי מסוים שאת כמדריכת הורים נותנת ללקוחות שלך שיש להם ילד עם הפרעת קשב וריכוז
“אתן לך כמה כלים כאלו:
קודם כל, תנו להם בכל פעם רק משימה אחת – אם תתנו יותר הם יתחילו להתבלבל וללכת לאיבוד. דבר נוסף, תכינו אותם מראש לקראת אירועים מסוימים שהולכים לקרות והכי הכי חשוב זה לשקף להם את התחושות שלהם, כלומר אם הילד מגיע אלי כועס כי אחותו לקחה לו את השלט ומבקש עזרה, עוד לפני שאני עוזרת לו אני קודם כל משקפת לו שאני רואה שהוא כועס כי הוא רוצה את השלט ורק אז ניגשת לטפל בזה בפועל. השיקוף הזה עוזר לילד להבין שאני רואה אותו ואת הקשיים שלו וזה מחזק לו את הביטחון העצמי”
ובתהליך הליווי שלך את בעצם מלווה הורים בזמן אמת ונותנת מענה לסיטואציות מורכבות שהם נתקלים בהם?
“בדיוק כך, כבר בתחילת התהליך אני נותנת להם את כל הכלים שיש לי ואני מסבירה להם איך הם באים לידי ביטוי ספציפית עם הילד שלהם, רק זה מביא לרוב לתוצאות מהירות כבר בשבועות הראשונים לתהליך. וככה במשך 90 יום אני ממש מלמדת אותם ומטמיעה יחד איתם דרך תקשורת חדשה עם הילדים שלהם ובכך מביאה אותם למצב שבו הם כלל לא יצטרכו אותי בהמשך הדרך ויוכלו להתמודד בעצמם עם כל אתגר שיבוא בעתיד.”
שיר אלבז תודה רבה לך על ראיון מרתק ומלמד, לטובת הקוראים שלנו שרוצים לבדוק התאמה לתוכנית הליווי שלך “אמא קשובה” – איך ניתן לעשות זאת?
“השלב הראשון הוא לקבוע איתי שיחת ייעוץ ללא עלות, בשיחה אני אשאל אותם מספר שאלות שיעזרו לי להבין אם וכיצד אוכל לעזור להם בחינוך הילדים.
במידה ואראה שזה אפשרי, אתן להם את כל הפרטים על התוכנית “אמא קשובה” ובמידה ואראה שזה פחות מתאים הם יצאו מהשיחה עם כלים פרקטיים שיוכלו ליישם כבר באותו היום – כך שבעצם כך או כך השיחה הזאת יכולה לשנות להם את החיים.”
