למה חשוב להיעזר בשירותי עורך דין מול הביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי הוא אחד המוסדות החשובים ביותר בארץ. בשנת 2021 הוא גבה מהציבור למעלה מ-55 מיליארד ש”ח, וסך הכנסותיו עמד על כ-100 מיליארד. במקביל הוא גם שילם לציבור גמלאות בהיקף של כ-95 מיליארד ש”ח. כמיליון ישראלים וישראליות מקבלים קצבת זקנה, למעלה מרבע מיליון נעזרים בקצבת סיעוד, ועוד קצבה נפוצה היא נכות – גם מספרם של מקבלי גמלת נכות כבר חצה את רף הרבע מיליון.

חשוב להדגיש מיד: רמת השירות של נשות ואנשי הביטוח הלאומי במגמת שיפור קבועה. המוסד מודע היטב לתפקיד הקריטי שלו בעזרה לאוכלוסיות נזקקות ומחויב למטרה זו. יחד עם זאת הבירוקרטיה מייצרת גם מכשולים רבים, ולכן ישנם לא מעט מצבים שבהם מומלץ להסתייע בשירותי עורך דין בעל ניסיון בתחום ספציפי זה.

הכרה במחלת מקצוע

מצב אחד שבו עשויה להידרש עזרה של עורך דין מיומן הוא מחלת מקצוע. הכוונה היא למחלה שנגרמת כתוצאה מסביבת העבודה. בהקשר זה ישנו מושג שחשוב להכיר: מיקרוטראומה. תקנות הביטוח הלאומי אמנם מפרטות שורת מחלות שעלולות להיגרם כתוצאה מחשיפה למפגעים שונים במהלך יום העבודה, אבל הרשימה הזו כמעט ולא התעדכנה מאז קום המדינה. לעומת זאת, ישנן פסיקות של בתי משפט שמכירות גם במחלות ופגיעות שלא מופיעות ברשימה הנ”ל. ביניהן: פריצת דיסק (למשל אצל נהג שהישיבה הממושכת גרמה לעומס יתר על הדיסקים בעמוד השדרה), פגיעה כתוצאה מעמידה במשך שעות רבות (למשל אצל אחים ואחיות, שעלולים לסבול מדליות, שחיקה בסחוסים, דורבן ועוד), תסמונת התעלה הקרפלית (פגיעה בשורש כף היד שנפוצה אצל קלדניות), ועוד.

העובדה שמדובר במחלות שלא מופיעות בתקנות גורמת לכך שההכרה בהן אינה אוטומטית. בנוסף, גם כשמדובר במחלה תעסוקתית שכן מפורטת בתקנות הביטוח הלאומי, עדיין נדרשת הוכחה מובהקת לקשר סיבתי ישיר בין סביבת העבודה לבין הפגיעה. גם לאחר ההכרה במחלת המקצוע עלולים להיות חילוקי דעות לגבי היקף הנזק – עורך דין שכבר עבר תהליכים דומים עם עובדות ועובדים אחרים ששילמו מחיר יקר על הפגיעה המתמשכת והמצטברת בכל יום עבודה מבטיח (ומקיים) את מיצוי הזכויות.

קבלת גמלת סיעוד

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1954, כחלק מהמחויבות של המדינה לסייע למי שזקוק לעזרה. אנשים מבוגרים שלא יכולים להתנהל באופן עצמאי מכל סיבה שהיא הם באופן טבעי אחד מקהלי היעד העיקריים של המוסד, והתמיכה באה לידי ביטוי בקצבה חודשית ו/או שירותי סיעוד (מימון מטפלת בבית האדם הסיעודי, מימון ביקור במרכז יום, לחצן מצוקה, שירותי כביסה ומוצרי ספיגה).

כדאי לדעת שמבחינת הביטוח הלאומי ישנן 6 דרגות סיעוד. גובה הקצבה והיקף התמיכה משתנים מדרגה לדרגה. אם קביעת דרגת הסיעוד לא הולמת את מצבו של האדם, מומלץ לפנות לעו”ד מומחה לביטוח לאומי.

ועדה רפואית

התייצבות בפני ועדה רפואית היא חלק בלתי נפרד מתהליך מימוש הזכות לקבלת גמלת נכות (קצבה או מענק חד פעמי). על-פי החוק, כל אדם שמזומן לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי רשאי להגיע בלוויית עורך דין. למעשה, עורך הדין שמגיע עם האדם מוסמך לענות על כל שאלה תועלה בוועדה בשם האדם, וכמובן להציג גם את כל המסמכים הרלוונטיים. שירות עורך דין לקראת ועדה רפואית כולל גם את איסוף המסמכים הנ”ל, ובמידת הצורך פנייה לרופאים מומחים על-מנת שיספקו חוות דעת בנוגע למצבו הרפואי העדכני של האדם. למי שנקבעו אחוזי נכות נמוכים מאלה המגיעים לו (או שלא נקבעו כלל) ניתנת הזכות לערער על ההחלטה. במצב כזה מתחדד הצורך באיש מקצוע מיומן שיגיש את הערעור (תוך 60 יום ממועד קבלת התשובה מהוועדה). לערעור מפורט ומנומק היטב שנכתב ע”י עורך דין בקיא יש סיכוי גבוה בהרבה להתקבל בהשוואה לערעור שמוגש מבלי להסתמך על ידע וניסיון רלוונטיים.

שכר הטרחה של עורך דין לענייני ביטוח לאומי

כדאי לדעת שהחוק מגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין שמטפלים בכל הסוגיות השונות מול המוסד לביטוח לאומי. התשלום לעורך דין כולל שני רכיבים: דמי פתיחת תיק ושכר טרחה בהתאם לקצבה שנקבעת. אם לא נקבעת קצבה, התשלום לעורך הדין יכלול רק את דמי פתיחת התיק – שמוגבלים על-פי חוק ל-800 ש”ח.

שכר הטרחה משתנה בהתאם לסוג הקצבה המבוקשת והיקף השירות. כך למשל עבור הגשת תביעה לנכות כללית שבעקבותיה נקבעים 20% נכות או יותר – שכר הטרחה המרבי יהיה 10.25% מהקצבה אם היא נמוכה מ-1,200 ש”ח או 11.25% אם היא גבוהה מהרף הנ”ל. עוד אופציה היא ויתור על דמי פתיחת תיק וגביית 12.25% מהקצבה. אם נקבעו 9 עד 19 אחוזי נכות, לא תשולם קצבה חודשית אלא מענק חד-פעמי, ושכר הטרחה יהיה 13% (או לחילופין 14% אבל ללא תשלום דמי פתיחת תיק).

אם הטיפול בתביעה כלל גם ייצוג בפני ועדה רפואית, שיעור שכר הטרחה המרבי מתוך הקצבה יהיה גבוה יותר: עד 12.75% לקצבה של עד 1,200 ש”ח, עד 13.75% לקצבה גבוהה יותר, ועד 15% כשלא משולם סכום כלשהו עבור פתיחת התיק.

החוק מתייחס גם לאופן פריסת התשלום לעורך הדין: עד 60% מהסכום שהביטוח הלאומי משלם רטרואקטיבית (כלומר מיד עם אישור התביעה), ועד 25% מהקצבה החודשית. אם למשל נקבעה לאדם קצבה חודשית של 1,800 ש”ח, ועל פי החישובים הנ”ל שכר הטרחה הכולל הוא 4,500 ש”ח – עורך הדין יקבל 450 ש”ח (25% מ-1,800) במשך 10 חודשים (כשהקצבה עצמה כמובן תמשיך להיות משולמת לאדם גם לאחר מכן).

על-מנת למקסם את סיכויי ההצלחה, חשוב מאוד לפנות אל עורך דין סאמי אבו ורדה בעל ניסיון רב בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי.