זה נשמע אולי מובן מאליו, אולם המציאות מראה שרבים שנמצאים בקבוצת הסיכון או אפילו סובלים מהמחלות מבלי שהם מודעים לכך, אינם ניגשים לאבחון במועד המתאים – ובכך מסכנים את הראייה שלהם.
כלי האבחון העיקריים כיום לבריאות העיניים
אבחון מחלות עיניים מתחיל בחלק גדול מהמקרים מבחינה של התסמינים שמופיעים אצל אדם מסוים, לרבות ירידה משמעותית בראייה, פגיעה בחדות הראייה, צמצום שדה הראייה, הופעת כתמים כהים ועוד. תסמינים דוגמת אלו אינם צצים יש מאין ונוטים להחמיר עם הזמן.
בעיה נוספת היא שיש מחלות שאינן כוללות תסמינים עד שלבים מאוחרים מאוד שלהן, כאשר הדוגמה המובהקת היא גלאוקומה המכונה כתוצאה מכך “הגנב השקט של הראייה”. גם כאשר מופיעים תסמינים, ייתכן שיהיה קשה לייחס אותם למחלה ספציפית אם לא מבצעים בדיקה מקיפה. החדשות המעודדות הן שכיום מוצעים כלי אבחון מתקדמים מאוד לאבחון מחלות עיניים ופגיעה בראייה, ביניהם:
- בדיקת OCT – הדמיה אופטית בלתי פולשנית של פנים העין, המתבססת על גלי אור. הבדיקה מאפשרת להבחין בשינויים במבנה הרשתית ובעצב הראייה, ובכך לאתר מחלות דוגמת בצקת בעין, ניוון רשתית, רטיניטיס פיגמנטוזה, רטינופתיה סוכרתית ועוד.
- בדיקת שדה הראייה (Visual Field Test), הבוחנת את תקינות עצב הראייה. תוצאות הבדיקה עלולות להעיד בין השאר על גלאוקומה או מחלות נוירולוגיות הפוגעות בשדה הראייה, דוגמת שבץ מוחי או טרשת נפוצה.
- בדיקת לחץ תוך עיני – נעשית בעזרת מכשירים ייעודיים, בראשם טונומטר, ועשויה להצביע על רמות בלתי תקינות של לחץ תוך עיני. לחץ תוך עיני גבוה עלול לבטא פגיעה בשדה הראייה שעשויה לבוא לידי ביטוי גם בפגיעה בעצב הראייה ולהעיד על מחלות שונות, בראשן גלאוקומה. גם כאשר הלחץ אינו גורם לפגיעה בראייה בשלב הנוכחי, הוא נחשב גורם סיכון הדורש מעקב תקופתי.
- צילום קרקעית העין (FA) – הבדיקה מתחילה בהזרקת חומר ניגוד לווריד המטופל, שמגיע לחלקי הגוף השונים ולכלי הדם ברשתית, ונמשכת עם צילום של קרקעית העין במטרה לאתר פגמים ברשתית או באספקת הדם אליה. בחלק מהמקרים נעשים במקביל צילומי השלמה (ICG) באמצעותם ניתן לאבחן מחלות ברשתית או בדמית, השכבה שמאחורי הרשתית.
מי צריך להיבדק? ומתי?
כפי שאפשר להסיק מהסקירה הדי כללית של אמצעי אבחון שהובאה כאן, לא מדובר בבדיקות שגרתיות הנעשות באופן שוטף בקהילה. האחריות לבדיקה היא לרוב על המטופלים, והיא הופכת לחובה של ממש כאשר הם משתייכים לאוכלוסיות הסיכון למחלות עיניים: בין אם עקב התסמינים (כאשר קיימים) ובין אם כתוצאה מגורמים אחרים דוגמת גיל, היסטוריה משפחתית, מחלות סיסטמיות אחרות שעלולות לפגוע בראייה ועוד.
ההמלצה הברורה היא לא לזנוח את בריאות העיניים, אלא לגשת לאבחון מקיף אצל מומחה לתחום. את הבדיקה התקופתית מומלץ לבצע מסביבות גיל ארבעים, בו חלק מהמחלות שהוזכרו מעלה נוטות להתפתח ולהחמיר, בתדירות של אחת לשנה לפחות. חשוב לשים לב היטב לכל תסמין שקשור לראייה ולא להמתין עד שתהיה פגיעה משמעותית, אותה עלול להיות קשה עד בלתי אפשרי לתקן.
