
מה היא סכיזופרניה?
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית הפוגעת בחשיבה, בתפיסה, ברגש ובהתנהגות של האדם המתמודד עמה. ההפרעה מתפרצת לרוב בגיל ההתבגרות או בתקופת הבגרות הצעירה, ופוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה בעולם, בשכיחות זהה אצל נשים וגברים.
באופן כללי בסכיזופרניה ישנן תקופות של התקפים, הכוללים פסיכוזה פעילה, לצד תקופות של שגרה בהן התפקוד של האדם לרוב פגוע אך הוא אינו פסיכוטי. בתוך כך, הסימפטומים נחלקים באופן מסורתי לשתי קטגוריות עיקריות – תסמינים חיוביים ושליליים, אם כי בשנים האחרונות מקובל להזכיר גם קטגוריה שלישית של תסמינים קוגניטיביים. כדי לקבל אבחנה רשמית של סכיזופרניה, שניים או יותר מכלל התסמינים שיפורטו בהמשך צריכים להופיע לתקופה של חודש או יותר, כאשר אחד משלושת התסמינים החיוביים הראשונים חייב להיות נוכח.
תסמינים חיוביים
על אף שמם המבלבל, תסמינים חיוביים אינם מצביעים על תופעה שמשמעותה חיובית, אלא מתייחסים להתנהגויות שלא נצפות אצל אנשים בריאים. כלומר, אלו תסמינים המצטרפים להתנהגותו של האדם, מעבר להתנהגות הנורמטיבית (+), וכוללים מאפיינים פסיכוטיים כמו אובדן קשר עם המציאות. מאפיינים אלו כוללים:
- מחשבות שווא (דלוזיות) – אמונות כוזבות שאין להן ביסוס במציאות. דלוזיות נפוצות הן למשל דלוזיות רדיפה (“השכן עוקב אחריי”), דלוזיות ייחוס (“הרדיו מדבר איתי”) ודלוזיות שליטה (“השכן יכול לשלוט בהתנהגות שלי באמצעות גלים מגנטיים”).
- הזיות (הלוצינציות) – חוויות חושיות שנתפסות בעיני המאובחן כאמיתיות אך לא מתרחשות במציאות, כמו למשל שמיעת קולות, ראייה של אנשים וחפצים שאינם קיימים או תחושה של אצבעות הנוגעות בגוף.
- חשיבה ודיבור לא מאורגנים – הפרעה בחשיבה ובדיבור יכולה להתבטא בהשמטה של מילים, יצירת מילים חדשות או חוסר קוהרנטיות בשיחה.
- הפרעות תנועה או קטטוניה – הפרעות בתנועה עשויות להופיע כתנועות גוף חדות וקיצוניות או חזרתיות. כמו כן הפרעה בתנועה עשויה להתבטא בקטטנויה, מצב בו אדם אינו זז ואינו מגיב לאחרים.
-

צילום Depositphotos
תסמינים שליליים
בדומה לתסמינים החיוביים (+), תסמינים שליליים (-) קשורים להיעדרן של התנהגויות נורמטיביות, וכוללים:
- השטחה רגשית – פגיעה ביכולת לחוש הנאה, אדישות ותגובות רגשיות שלא תואמות את הסיטואציה (כמו צחוק בתגובה לסיטואציה עצובה).
- נסיגה חברתית – חוסר עניין באחרים, הימנעות מקשר עין, ירידה באיכות הכישורים והקשרים החברתיים.
- ירידה ביכולת ליזום ולקיים פעילויות מתוכננות
- ירידה בדיבור (גם כאשר נדרשת תקשורת עם הסביבה)
תסמינים קוגניטיביים
ליקויים קוגניטיביים הם מאוד נפוצים אצל אנשים עם סכיזופרניה, אך לעיתים קשה להבחין בהם והם מתגלים רק כאשר נערכות בדיקות נוספות. מאפיינים אלו כוללים:
- פגיעה בתפקודים ניהוליים (היכולת להבין מידע ולהשתמש בו לצורך קבלת החלטות)
- הפרעות בריכוז וקושי במיקוד תשומת הלב
- הפרעות בזיכרון עבודה (קושי ביכולת לארגן ולשלוף מידע מיד לאחר למידתו)
- ירידה בקצב עיבוד המידע
כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?
עקב הסימפטומים הנרחבים והכרוניים המתוארים לעיל, קל להבין כי סכיזופרניה גובה מחיר עצום הן מן המתמודדים והן מבני משפחותיהם. אנשים רבים עם סכיזופרניה מתקשים לשמור על עבודה, לחיות חיים עצמאיים וגם נמצאים בסיכון גבוה להתאבדות. מסיבה זו, ישנה חשיבות רבה בקבלת ליווי ותמיכה רגשית אשר יקלו על המצוקה הרגשית הנלווית למצב ויתמכו בחיי היום-יום.
ישנם סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי שעשויים לעזור, כאשר השניים המרכזיים הינם טיפול פסיכודינמי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הטיפול הפסיכודינמי שם דגש על מערכת היחסים בין המטפל למטופל וכולל קבלת מידע על המחלה וכלים להתמודדות עם הסימפטומים הנלווים. טיפול CBT, לעומת זאת, כולל פרוטוקול תחום בזמן המתמקד בלמידה של דפוסי חשיבה והתנהגות מיטיבים. בעזרתו ניתן לווסת את עוצמת מחשבות השווא, ולהגביר את היוזמה אצל המטופל.
בנוסף, לצד הקושי להתנהל במציאות היום-יומית הנובע מן הסימפטומים השונים, למתמודדים עם סכיזופרניה ישנו במרבית המקרים קושי ניכר ביחסים בין-אישיים. הקושי מתחיל לרוב בגיל צעיר, עוד בטרם קבלת האבחנה, ומתבטא במספר מועט של קשרים חברתיים ומופנמות. כמו כן, הסימפטומים של סכיזופרניה, אשר מובילים להתנהגות חריגה, מקשים על האדם ליצור ולשמר מערכות יחסים ולכן תורמים לתחושת בדידות ולהחמרת הנסיגה החברתית. גם על נושאים אלו ניתן ומומלץ לעבוד בטיפול פסיכולוגי אשר במהותו כולל קשר משמעותי עם אדם אחר ובנייה של מערכת יחסים אינטימית.
לבסוף, רבים מהמתמודדים עם סכיזופרניה מתקשים להבין בצורה מלאה את מצבם ולעיתים הם אף לא מודעים לכך שישנה בעיה. לכן, טיפול פסיכולוגי יכול להציע תהליך שעוזר לעבד ולעכל טוב יותר את האבחנה ולהסביר אותה לסביבה.
דרכי טיפול נוספות
הטיפול בסכיזופרניה יכול וצריך על פי רוב לכלול שילוב של טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי וטיפול שיקומי. כלומר, לצד הטיפול הפסיכולוגי, התפיסה הרווחת כיום ממליצה על שילוב בין גישות וטיפול רב-מערכתי, אשר יסייע בהפחתה של חלק מתסמיני המחלה וניהול של חיים מספקים ומשמעותיים.
- טיפול תרופתי (פסיכיאטרי) – תרופות אנטי-פסיכוטיות הן חלק חשוב בהתמודדות עם הסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה, במיוחד עם ההזיות ומחשבות השווא. לרוב, הן מסייעות למטופל לתפקד בצורה יעילה ומותאמת יותר לסביבה אף על פי שאינן מרפאות סכיזופרניה ולא מונעות התקפים פסיכוטיים עתידיים. כמו כן, הן לרוב לא יעילות בהתמודדות עם התסמינים השליליים וכוללות תסמיני לוואי שונים.
- טיפול שיקומי – הטיפול השיקומי הוא ערוץ חשוב בהתמודדות עם סכיזופרניה וכולל תמיכה בתחומים שונים כמו תפקוד עצמאי ושמירה על היגיינה אישית, עבודה, מגורים ומסגרות חברתיות. בעלי סכיזופרניה זכאים ל”סל-שיקום” מטעם המדינה, המכיל שירותי בריאות שונים כמו דיור מוגן בקהילה ובהוסטלים, תעסוקה תומכת וכן מועדוני פנאי וחברה.
- אשפוז – אשפוז עשוי להיות נחוץ בשלב בו ישנה פסיכוזה פעילה, כאשר אדם מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, או כאשר הוא אינו מסוגל לטפל בעצמו. במסגרת האשפוז, לרוב האדם יקבל שילוב של מעקב פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי וליווי שיקומי.
- טיפול משפחתי – הטיפול המשפחתי חשוב הן מכיוון שתמיכתם של בני משפחה היא משמעותית ביותר לאדם שמתמודד עם סכיזופרניה והן מכיוון שהמחלה משפיעה על חיי המשפחה כולה. טיפול משפחתי יכול לעזור לבני המשפחה להבין טוב יותר את המקומות בהם הם עשויים לעזור, להתמודד עם הסימפטומים ולבסס דרכי תקשורת יעילות בין כל חברי המשפחה.
- אימון במיומנויות חברתיות – התערבות טיפולית שנועדה לעזור לקשיים בפן החברתי, תוך שיפור התקשורת והאינטראקציות החברתיות.
לסיום, אם חלק מהתסמינים שתיארנו כאן נשמעים לכם מוכרים, מעצמכם או מבן משפחה או חבר, חשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם. טיפול נפשי מתאים עשוי להוביל להקלה משמעותית אצל המתמודד ואצל סביבתו הקרובה. כמו כן, אם מישהו בסביבתכם מתמודד עם המחלה ואתם מרגישים קושי, אשמה, חרדה או חוסר אונים סביב הנושא, אל תהססו לפנות לטיפול גם עבור עצמכם. ניתן לקבל ייעוץ ו/או טיפול על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, וכן להיעזר בארגוני סיוע נפשי.
*** למידע נוסף אודות סכיזופרניה גלשו לאתר בטיפולנט המציע מגוון שירותים פסיכולוגים, ביניהם אינדקס אנשי מקצוע, מאגר מאמרים והרצאות, כתבות לקהל הרחב ולקסיקון מושגים.






