למה יש עלייה משמעותית בסכומי הפיצויים עקב רשלנות רפואית בהריון?

נתון מעניין נוסף הוא שכמעט 60% מתביעות הרשלנות הרפואית הן בתחומי ההריון והגניקולוגיה. בהקשר זה כדאי לדעת שמערכת המשפט מכירה כיום בסוגים רבים יותר של רשלנות, ודוגמה טובה לכך היא הולדה בעוולה – מקרים שבהם להורים לא היה מידע מלא לגבי מצבו העדכני של העובר, ובפרט לגבי מומים. בתיקי רשלנות רפואית בהריון וגניקולוגיה בתי המשפט נוטים לפסוק לטובת ההורים ברוב המקרים, והפיצוי עומד בממוצע על כ-1.5 מיליון ש”ח.

איך מבחינים בין טעות לבין רשלנות?

הבאת ילד לעולם היא תהליך רגיש שכרוכות בו ציפיות גבוהות ולכן כל טעות של רופא במהלך הריון, וכמובן גם בלידה, עלולה להוביל לעוגמת נפש קשה מאוד אצל ההורים. בנוסף, תינוק בעל מומים מולדים קשים מצריך משאבים רבים כדי לטפל בו לאורך השנים, ולכן לא מפתיע לגלות את הגידול במספר התביעות וגם לא את העלייה בסכומי הפיצויים שפוסקים בתי המשפט.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שלא כל טעות היא רשלנות. למעשה, מידת החומרה של תוצאות הטיפול הרפואי כלל לא משפיעות על ההחלטה של בית המשפט אם לקבל את התביעה או לדחות אותה (אבל כן משפיעות על גובה הפיצוי, אם תביעת הרשלנות הרפואית מתקבלת).

על-מנת להבחין בין טעות לבין רשלנות מתבצע “מבחן הרופא הסביר” – אם רופא סביר היה נוהג אחרת מהרופא שנגדו מוגשת התביעה, המסקנה המתבקשת היא שאכן הייתה רשלנות ולא טעות בלתי נמנעת. על-מנת להוכיח שהרופא הספציפי לא עומד במבחן הרופא הסביר, נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום. הבאת חוות דעת זו היא אחת הפעולות הראשונות של עו”ד מומחה לרשלנות רפואית.

הולדה בעוולה או פגיעה באוטונומיה

ישנם שני סוגים של רשלנות שמובילים ל”הולדה בעוולה”, מצב שבו כאמור נמנעת מההורים היכולת לקבל החלטה מושכלת אם לקיים הריון כשלעובר יש מומים משמעותיים. סוג אחד של מקרים הוא כשהרופא שמלווה את ההריון לא ממליץ על הבדיקות המקיפות והמעמיקות ביותר, ועל כן לא מאובחן מום מולד. סוג שני של רשלנות הוא אבחון לא נכון של בדיקות שבוצעו ועל כן פספוס המומים.

על-מנת שתביעה בגין הולדה בעוולה תתקבל נדרשת קודם כל הוכחת רשלנות, כאמור על סמך מבחן הרופא הסביר, וכמו כן הוכחה של קשר סיבתי בין אותה רשלנות לבין החלטת ההורים להמשיך את ההריון. במקרים שבהם ההריון לא היה מופסק בכל מקרה, למשל על רקע אמונה דתית, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על בסיס פגיעה באוטונומיה.

עוד כדאי לדעת שתביעה בגין “הולדה בעוולה” או “פגיעה באוטונומיה” ניתן להגיש רק עד שהילד מגיע לגיל 7. לאחר מכן עלול לחול עליה כלל ההתיישנות. בכל מקרה חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין עם ניסיון רב בתחום והצלחות מוכחות כגון עו”ד סאמי אבו ורדה פלי”ם 5, חיפה.

כיצד נקבע גובה הפיצוי בתיקי רשלנות רפואית בהריון?

הפיצוי הניתן בגין רשלנות רפואית בהריון שהובילה להולדה בעוולה כולל כיסוי מלא של כל ההוצאות של גידול הילד, גם לאחר שהוא כבר בוגר, וכיסוי כל צרכיו האפשריים לאורך החיים. בהתאם מדובר בסכומים גבוהים מאוד שעשויים להגיע למיליוני שקלים.

מרכיב נוסף שנלקח בחשבון הוא הפסדי השתכרות פוטנציאליים של ההורים עקב הזמן הרב שהם נדרשים להקדיש לטיפול בילד בעל מומים מולדים משמעותיים. כמו כן עשוי בית המשפט לפסוק בתיקי רשלנות רפואית פיצויים גם על סמך נזק לא ממוני. נזק לא ממוני מוגדר ככל הסבל והכאב שחווים התובעים עקב תוצאות הרשלנות. המודעות הרבה יותר בשנים האחרונות להשפעות העצומות של הפן הרגשי על איכות החיים מובילה לכך שגם בסעיף זה סכומי הפיצויים גבוהים יותר מבעבר.