את יום הזכרון הראשון שלה כמשפחה שכולה מציינת היום משפחתו של סרן במיל' אלון ספראי באנדרטה של חטיבת "הזקן" (8) בנמל התעופה בן־גוריון. ספראי, קצין שריון בגדוד 89, נפל בחודש אוקטובר בקרב בדרום לבנון.
בתור סטודנט לרפואה בטכניון היה ספראי זכאי לפטור ממילואים – ובכל זאת התעקש להמשיך לשרת, נלחם ולא שב. מאז נפילתו פועלת משפחתו להנצחתו באמצעות היוזמות להצלת חיים: מתרומות למד"א ועד שיפוץ בית כנסת שבנוי בחלקו מאסבסט מסוכן.
אלון הותיר אחריו את הוריו מנחם ושרון, שני אחים ואחות. גיסתו רוחמה תדבר בטקס כנציגת המשפחות. "הוא היה אדם שמאוד נעים היה להיות בחברתו", מספרת רוחמה, "הוא כיבד את האנשים סביבו, והיו לו חן וחינניות. הוא היה מאוד מצחיק וחד, תמיד שלף תשובות מהר. כשפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר אלון היה בעיצומו של טרק בנפאל, אבל לא חשב פעמיים וחזר מיד לארץ. ביום ראשון בצהריים הוא כבר היה פה".
הוא תמיד התעניין ברפואה?
"כן, כבר בתיכון סיים קורסים בביוטכנולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ובגיל 14 התחיל להתנדב במד"א. גם לאחר סיום לימודי התיכון ובמהלך לימודיו בישיבה הוא המשיך לתרום מזמנו למד"א כחובש. הוא אהב את ההתנדבות הזאת, והיה חוזר הביתה בהתלהבות. אני זוכרת שחזר פעם ממשמרת שבה היה בלידה, ואמר: 'וואו, איזה דבר מגעיל ומדהים זה היה'.
"בהמשך הוא התלבט מה ללמוד, וכשהחליט על רפואה – הוא היה שם במאה אחוז. זה היה ייעוד שהוא הציב לעצמו, שהוא בוחר להיות רופא, והולך להציל חיים של אנשים. הוא סיים שלוש שנים בלימודי הרפואה.
"בזמן המלחמה, בגלל המילואים, המרצים הרשו לו להגיש עבודות במקום לעבור מבחנים. המרצה בדק את העבודה האחרונה שלו ביום שישי בבוקר, ומיד אחר כך הודיעו לו שהוא נהרג. בגלל שסיים את כל העבודות, הוא גם היה זכאי לתואר בוגר. עכשיו היה אמור להתחיל את הסבבים במחלקות בבתי החולים, שלב שהוא חיכה לו מאוד".
בתום השבעה החליטו בני המשפחה לקיים את שאיפותיו של אלון לזכרו, ולהציל חיים. הם גייסו כסף במימון המונים ורכשו אמבולנס ואופנוע טיפול נמרץ למד"א: האמבולנס עדיין לא התחיל לפעול, אבל האופנוע כבר מסתובב ברחובות ירושלים ומציל חיים. "מרגש להנכיח את אלון ולדעת שיש אנשים ברחובות ירושלים שחיים בזכותו", אומרת רוחמה.
יוזמת הנצחה נוספת לזכר אלון היא שיפוץ בית הכנסת "פאר ישראל" בקטמון, שהוריו מתפללים בו. את הכסף מגייסת הקהילה באתר מימון ההמונים jgive. "זהו בית כנסת מהוותיקים בשכונת קטמון הישנה בירושלים", מספר פרופ' מאיר ברזיס, אחד היוזמים, "חלק מהמבנה עשוי אסבסט שכדאי להסיר, שכן במקרה של פיצוץ או שרפה פיזור סיבי אסבסט עלול להפוך לאסון כפי שקרה בבית כנסת בלוד במהומות לפני כמה שנים. אלון רצה להקדיש את חייו לבריאות הציבור, ומסר את חייו על אהבת עם ישראל. הנצחתו ב'מקדש מעט' של בית הכנסת תחבר דאגה לבריאות הציבור לתיקון מקום ראוי לתפילה ואהבת ישראל. כל כך הרבה שכול ואובדן חוותה מדינתנו מאז 7 באוקטובר, וההנצחה הזאת היא תיקון לנפש והדגמת המענה היהודי לאובדן".
