שנים שילדי הגן שרים על שלומית שבונה סוכה, אבל בכלל לא בטוח שהיא אכן עשתה זאת. לא רבים יודעים שמדובר באדם אמיתי: שלומית מהשיר היא שלומית זהבי, ילדה תל־אביבית שהוריה היו שכנים של נעמי שמר, ולימים נעשתה אמנית רב־תחומית. בשנת 1971 כתבה שמר את השיר כמחווה לשכנתה הצעירה, כנראה גם כמשחק על הביטוי "סוכת שלום". מאז גדלו דורות של ילדים על התקווה שיום אחד תגיע גם אליהם שלומית, תניח סכך, תתלה קישוטים ולכולם יהיה מקום.
לקראת החג יצאנו אפוא לחפש את השלומיות של ימינו: נשים שעובדות במקצועות הבנייה, השיפוצים והתחזוקה, תחומים שעדיין מזוהים בעיקר עם גברים. באתר מידרג, שמדרג ומקבץ בעלי ובעלות מקצוע במגוון תחומים, עוד אין קטגוריה של "בונות סוכה". אבל מצאנו שם שלוש נשים שעובדות מדי יום עם מקדחות, ברגים, צבע ושפכטל. שאלנו אותן איך נראית העבודה בסביבה גברית, אילו יתרונות יש דווקא לאשת מקצוע, והאם שלומית הייתה סנונית ראשונה של נשים בונות או רק גיבורה של שיר.
לא רק הסוכה, אלא גם קירות הבית זקוקים לפעמים לאשת מקצוע מנוסה. כזאת היא נטאלי בן־דוד (30) מאשקלון, שעוסקת זה ארבע שנים בצביעת בתים, בעיקר מבפנים. את עבודתה הראשונה כצבעית היא התחילה בסיוד בית הוריה. "כשהיינו ילדים עברנו המון דירות. לפעמים הזמנו צבע ולפעמים צבענו בעצמנו. באחת הפעמים, כשכבר הייתי בוגרת יותר, ביקשתי מאבא שלי להשאיר לי את צביעת הדירה שעזבנו. נהניתי מאוד, אז אמרתי לו שאצבע גם את הדירה שנעבור אליה, וכך היה. הבנתי שזה משהו שאני רואה את עצמי עושה ונהנית ממנו בכל יום, אז למה לא?"
הדרך לעצמאות לא הייתה מהירה. בן־דוד מתארת תהליך ממושך שכלל הוצאת רישיון והתלמדות אצל צבעית אחרת. "פתחתי עמוד פייסבוק לעסק, ואז גיליתי אותה וביקשתי להצטרף אליה. אחרי שנתיים של עבודה משותפת התחלתי לקבל עבודות פרטיות, יצאתי מהחממה והתחלתי לעבוד בעיקר בעסק שלי. בתחילת הדרך עזר לי מאוד להתנסות בצורה המקצועית ביותר וללמוד מהטעויות. זה בונוס ענק למצוא מישהו שמאפשר לך לטעות אצלו. כך לומדים בשטח איך לעבוד נכון".
נטאלי בן־דוד | צילום: לירון מולדובן
לדבריה, אין הבדל ניכר בין מספר הגברים והנשים שמזמינים אותה, אבל הלקוחות מזהים יתרון מסוים בעבודתה. "אלה יכולות להיות נשים ויכולים להיות גם גברים. אומרים לי שהם רוצים להביא מישהי שאפשר לסמוך עליה, שתשים לב לפרטים הקטנים ושתשאיר את הבית נקי. ההתנהלות בבית כשנכנסת בעלת מקצוע היא בדרך כלל אחרת. כשמכניסים אדם הביתה חשוב איזו אנרגיה הוא מביא איתו, ואני מרגישה שלנשים יש בדרך כלל אנרגיה נעימה יותר. לנשים קשה יותר לחיות עם ריחות צבע ועם כמויות גדולות של אבק, והן מחפשות עבודה מדויקת יותר. את זה אני יכולה לתת".
"אני רואה בזה הבעה עצמית באמצעות דיוק", היא מוסיפה. "זו מעין תרפיה דרך העבודה. צריך ידיים מדויקות והרבה סבלנות. יש בזה אמנות גם אם זו לא יצירה. אני ממליצה על המקצוע למי שאוהבת לעבוד בידיים. אין כמו התחושה שאת משתמשת בידיים כדי לשנות משהו".
אילו תגובות את מקבלת כשאת מגיעה לראשונה לבית שבו תעבדי?
"מי ששוכר אותי יודע שהוא מזמין צבעית, ולכן מבחינתו זה טבעי. אנשים שנמצאים בסביבה מתלהבים לפעמים: 'מה, עובדת אצלכם צבעית? איזו מגניבה'. זה בדרך כלל משמח אנשים שפשוט לא ידעו שיש דבר כזה".
בן־דוד גדלה בעולם החרדי, ולדבריה דווקא הרקע הזה הרחיב את גבולות הדמיון המקצועי שלה. "אם הייתי נולדת בעולם החילוני הכללי, אולי לא הייתי חושבת לעסוק בזה, כי המקצוע אינו נתפס כאפשרות ריאלית לנשים. דווקא בעולם שבו גדלתי, לעבוד כצבעית נראה לי 'וואו'. כשבגרתי הבנתי שאני יכולה להגשים חלומות, שאולי בחברה אחרת אפילו לא הייתי מעלה בדעתי לחלום. משום שלא היה לי מסלול אחד מוגדר לעבודה כאישה, נפתחו בפניי אופקים".
הטיפים של נטאלי:
- אל תצבעו את הקיר מיד אחרי השפכטל. מרחו תחילה חומר מקשר ורק אחר כך צבע. כשאוטמים חורים בקיר, אל תניחו שכבה עבה של שפכטל שעלולה ליצור בליטה. התחילו בכמות קטנה, הוסיפו לפי הצורך, ולבסוף שייפו ולבסוף ודאו שהמשטח חלק.
- התחילו את הצביעה במברשת בפינות, ואחר כך עברו עליהן ברולר קטן, ברוחב ארבעה אינץ', כדי לטשטש את סימני המברשת. בלעדיו הצביעה בפינות ועל הקיר לא תיראה אחידה
מגיל צעיר נהגה עינת בן־ציוני (42), תיקונאית (הנדיוומן) מכפר־סבא, להצטרף לעבודה במוסך של אביה. "תמיד אהבתי לעבוד עם הידיים. במוסך נחשפתי לעולם שבו מבינים איך מוצר עובד, ומתוך כך גם איך לתקן אותו", היא נזכרת. "בסוף חבר טוב, שהוא גם קבלן ומהנדס, זיהה בי פוטנציאל. הוא ביקש שאעבוד איתו באתרי שיפוצים, וכך למדתי את התחום באופן מעשי".
ההכשרה לעבודה כתיקונאית מבוססת במידה רבה על צפייה והתנסות, ואינה מחייבת מסלול אקדמי. כך היה גם אצל בן־ציוני. "מתוך סקרנות אישית, פרויקטים שעשיתי בבית והניסיון שצברתי במשך השנים, העמקתי את הידע בלמידה עצמית, בצפייה באנשי מקצוע ותיקים ובעבודה מעשית. רק אחרי שכבר עבדתי בשטח השלמתי לימודי קבלנות שיפוצים במכללה".
מה השפיע יותר על איכות העבודה שלך כיום, הלימודים במכללה או הניסיון בשטח?
"בסופו של דבר אין תחליף לניסיון המעשי שצוברים תוך כדי תנועה והתמודדות עם תקלות אמיתיות".
בניגוד למקצועות רבים בתחומי התחזוקה והבנייה, לעבודת התיקונאית אין הגדרה אחת. בן־ציוני מתארת את תפקידה כך: "להיות הכתובת לכל מה שדורש תיקון, התקנה או חידוש". העוסקים בתחום בוחרים אילו עבודות לקבל ומאילו להימנע. בן־ציוני מציעה מגוון רחב של שירותים. "אני יכולה להתחיל את הבוקר בתיקוני שפכטל וצבע, להמשיך בתיקון ארון קיר, להרכיב רהיטים ואפילו לפתוח סתימה בכיור. היום שלי דינמי ומלא תנועה".
לאילו עבודות מזמינים אותך בעיקר?
"העבודות הנפוצות ביותר הן תליית מדפים ומסכי טלוויזיה, החלפה ותיקון של ברזים וכלים סניטריים קלים, התקנת אביזרי אמבטיה, הרכבת רהיטים ותיקוני צבע וטיח".
עינת בן־ציוני | צילום: באדיבות המצולמת
בן־ציוני מספרת כי בתחילת הדרך נתקלה בלא מעט גבות מורמות. "היו הרבה שאלות על הניסיון שלי. אנשים פותחים את הדלת ורואים אישה עם ארגז כלים ומברגה, ולפעמים אפשר לקרוא במבט שלהם: 'אה, אוקיי, בואי נראה מה את שווה'. אבל המבט משתנה ברגע שאני מתחילה לעבוד. השאלות נעלמות ומתחלפות בהערכה".
"יותר מזה", היא מוסיפה, "יש יתרון בלהיות אישה בתחום. זה יוצר בידול: אנשים זוכרים אותך בקלות כי את בולטת בשטח. יש גם ערך מוסף בתשומת הלב לפרטים הקטנים, בסבלנות ובניקיון בסיום העבודה, דברים שלקוחות מעידים שלפעמים קשה למצוא. לקוחות רבים, בעיקר נשים, מרגישים נינוחים ובטוחים יותר להכניס אשת מקצוע הביתה".
יש יותר נשים שמזמינות אותך?
"כן, רוב הלקוחות שלי הן נשים. חלקן חיות לבד ומעדיפות מישהי שירגישו איתה בנוח בביתן הפרטי. אצל אחרות בן הזוג פחות מתחבר לתחום או פשוט אינו פנוי. אבל גם לא מעט גברים פונים אליי".
לדבריה, בשנים האחרונות חל שינוי ממשי ביחס לנשים שבוחרות במקצועות כאלה, ובעיקר בגישתן של נשים ששוקלות להיכנס לתחום. "המצב משתנה לטובה. רואים את זה בענף הפרטי, ורואים את השינוי גם בצבא. יותר ויותר נשים נכנסות לתחומי הבנייה, השיפוצים והתחזוקה".
מה תאמרי לאישה צעירה ששוקלת להיכנס לתחום?
"אם יש לה תשוקה לעבודה בידיים, לפתרון בעיות ולעשייה פיזית, חד־משמעית כן. זה מקצוע מאתגר ומתגמל מאוד, שמעניק עצמאות כלכלית ותחושת מסוגלות אדירה. השוק פתוח וצמא לאנשי מקצוע טובים, מכל מגדר. בבית לימדו אותי שאין מגדר לעבודה, ושנשים וגברים יכולים לעשות הכול".
תחילת הדרך שונה אצל אישה לעומת גבר?
"אולי בהתחלה צריך להוכיח את עצמך קצת יותר ולשבור סטיגמות ישנות, אבל בסופו של דבר כלי העבודה אינם יודעים לקרוא מגדר. מה שקובע בשטח אלה המקצועיות, האיכות והיחס ללקוח. בכל תחום שפניתי אליו בעבר הייתי צריכה להוכיח את עצמי כדי להתקבל".
ולסיום, אם הייתי מבקש ממך להיכנס לנעליה של שלומית האגדית ולבנות סוכה, היית מסכימה?
"ברור שכן", מחייכת בן־ציוני. "זה בתעריף הרגיל של התקנה, כמו כל עבודה אחרת. להוציא לך חשבונית?" בינתיים ויתרתי.
הטיפים של עינת:
- לפני שקודחים חור בקיר, השתמשו בפלס. גם פלס דיגיטלי מהטלפון יכול לעזור. העין האנושית מטעה לפעמים, וחבל לקדוח פעמיים באותו קיר בגלל סטייה של סנטימטר.
- ברגים רופפים, ידיות נופלות ודלתות חורקות דורשים בדרך כלל רק מברג מתאים וקצת סבלנות. כשמדובר בחשמל או בצנרת מורכבת שמחייבת שבירת קירות, הזמינו איש מקצוע כדי שלא לגרום נזק גדול יותר.
לפעמים גם צביעה מוקפדת ותיקונים קלים אינה מצליחה להסתיר את מה שמתרחש מאחורי הקיר. לא מדובר במשל על יחסים משפחתיים, אלא בבעיה ממשית: עובש. הוא מתחיל בכמה כתמים שחורים, מתפשט, משנה צבעים, ולבסוף אינו מותיר ברירה אלא להזמין טיפול מקצועי.
עבור שוכרי דירות ובעלי בתים רבים, הטיפול במפגע הבריאותי הזה הוא מלאכה שנואה. בעיני הגר לוי (41) מנס־ציונה, לעומת זאת, עובש הוא אחד הדברים המרתקים בעולם. לכן בחרה בקריירה של משקמת עובש מקצועית. "אנשים לא מבינים שעובש הוא קודם כול חלק מהמערכת האקולוגית שלנו", היא מסבירה. "תפקידו בטבע הוא לפרק גזעים, גרעינים וכל חומר מת ולהחזיר את המינרלים לאדמה. כשהוא חודר לבית הוא נעשה הרסני. אם לא מאתרים אותו ומטפלים בו במהירות, הוא מתפשט, מידבק כמו כל פטרייה אחרת וגורם נזק".
גם אהבתה של לוי למקצוע צמחה מתוך קשר משפחתי, אלא שהיא באה משושלת של אנשי איטום. "זה התחיל מסבא רבא שלי", היא מספרת. "הוא לימד את ילדיו, סבא שלי המשיך את המסורת ולימד את אבא שלי, ואני ואחיי למדנו ממנו. לאבי יש חברת ביצוע שעוסקת בשיקום מבנים, ושם התחלתי לעבוד. בילדותי ניקיתי את המשרד, ובהמשך הייתי מזכירה, מנהלת שטח, מנהלת פרויקטים ומה לא".
את האישה הראשונה בשושלת שעבדה בתחום?
"לא. גם דודה שלי עסקה בזה במשך שנים. היא עבדה עם כל אחיה, גלשה בסנפלינג וביצעה עבודות איטום מבפנים ומבחוץ. היא הייתה ממש מודל לחיקוי עבורנו".
אחת ההתמחויות של החברה המשפחתית היא שיקום נזקי מים, וכך הגיעה לוי להתמקד בעובש, תוצר לוואי שכיח של נזקים כאלה. מקרה אחד הכריע את הכף. "הגעתי לטפל בבית של זוג קשישים, עולים עריריים מאנגליה. היה שם עובש חמור, והגבר כבר נעזר בבלון חמצן מפני שהתקשה לנשום. הסברתי להם שבמהלך הטיפול יצטרכו לעזוב את הדירה. הם התחילו לבכות ואמרו שאין להם לאן ללכת, ושיש בבית חפצים יקרי ערך מתקופת השואה שהם אינם רוצים להשאיר ללא השגחה. אמרתי להם שאמצא פתרון".
הגר לוי | צילום: אריק סולטן
"הלכתי לחקור", היא ממשיכה בלהט. "רציתי למצוא חלופה שתאפשר לי לטפל בבית בלי לפנות אותם, מפני שהטיפולים המקובלים בארץ נעשים בדרך כלל בחומרים שאינם בריאים לנשימה. גיליתי עולם שמשלב את כל התחביבים שלי. העמקתי בנושא והבנתי עד כמה אנשים בארץ אינם מודעים לסכנה שבעובש. רואים כתם על הקיר, אולי הריח מפריע, אבל לא מבינים שזו סכנה בריאותית של ממש. כיום מגיעים אליי אנשים שסובלים מהשלכות חמורות של עובש. החלטתי לעזוב את תחום האיטום ולהקדיש את עצמי רק לכך".
כדי לעסוק בתחום נדרשת גם הכשרה עיונית?
"כן, כמובן. אני אדם חקרן, והיה לי חשוב לרכוש גם הסמכה רשמית. למדתי את העובש מן הצד הביולוגי, ולאחר מכן השלמתי לימודים בארצות הברית. שם חייבים רישיון כדי לעסוק בתחום, ונדרשים לעבור מבחנים רציניים. השתתפתי בקורסים, קיבלתי תעודות והוצאתי רישיון, שמסייע מאוד גם בעבודה מול חברות ביטוח".
מה אנשים לא מבינים מספיק על הטיפול בעובש?
"עובש הוא פטרייה. ככל שהוא מתפשט, הוא משחרר נבגים לאוויר ומזהם את האוויר בבית. מעטים בארץ מתמחים בעובש עצמו, ורבים מאנשי האיטום אינם מכירים את התחום לעומק. לפעמים הם פועלים בדרך שלדעתם נכונה, אבל אינם מנקים את העובש כראוי, והוא ממשיך להתפשט עד שהנזק נעשה גדול ומשמעותי. אליי מגיעים בדרך כלל אנשים שאני התחנה האחרונה שלהם, אחרי שכבר ניסו הכול. תחום נזקי המים רחב מאוד, אבל מעטים יודעים לטפל בעובש עצמו".
כאשר לוי מגיעה אל לקוחות שכבר כמהים לפתרון, מי שאינם מכירים אותה מופתעים לפעמים לגלות שהיא אשת המקצוע שתבצע את העבודה. "לא מעט פעמים שמעתי: 'אה, חשבתי שאת רק המתאמת ושמישהו אחר יבוא לטפל'. נשים בדרך כלל מפרגנות מאוד. הן חמות, מחבקות ומדגישות שנעים להן שאני מטפלת בבעיה. הן סומכות עליי שאהיה יסודית ואמינה, וגם נוח להן שאישה נמצאת איתן בבית בזמן הטיפול. גברים, גם כשהם יודעים מראש שאני מגיעה, נוטים יותר לחשוש ולהטיל ספק. אני עשרים שנה בתחום האיטום, ובתחילת הדרך זה היה מורגש הרבה יותר. גם היום, אולי משום שאני עוסקת בתחום נישתי מאוד, אני עדיין שומעת שאלות כמו 'זה העסק של בעלך?'"
התגובות האלה עלולות להרתיע נשים ששוקלות להיכנס לתחום העובש או האיטום?
"אני מקווה מאוד שלא. אינני מאמינה שיש תחום ששייך רק לגברים. הסיווג המגדרי הזה כבר אינו מתאים לתקופתנו. אם משהו בוער בך, מעניין אותך ומעורר בך חדוות יצירה, אם את אוהבת את מה שאת עושה ומאמינה בבחירה שלך, קדימה, לכי על זה. לנשים יש יכולות מדהימות בכל תחום, ואם זה משהו שאנחנו אוהבות, אנחנו יכולות להיות טובות בו מאוד. יש גם יתרון בלהיות אישה בתחום כזה: השמועה עוברת במהירות, ולעיתים את מקצרת תהליכים שלגבר באותה רמה היו אורכים זמן רב יותר".
מי שמקבלת בעלי ובעלות מקצוע תחת קורת הגג של אתר "מידרג" היא עדן גלילי, מנהלת ענף במחלקה העסקית. גלילי מספרת שיש לקוחות שמעדיפות להזמין דווקא נשים. "במידרג, הלקוחות מדרגים לפי איכות, מחיר, עמידה בזמנים ויחס", היא מסבירה. "אף שכל בעל מקצוע עובר בדיקות קפדניות, אנחנו רואים לא מעט מקרים שבהם לקוחות נשים מעדיפות אשת מקצוע. הן מרגישות איתה בנוח יותר, סבורות שהתקשורת תהיה טובה יותר, ולפעמים פשוט רוצות לתמוך בנשים שעובדות בידיים. לקוחה אחת כתבה: 'אהבתי את זה שהיא אישה, וזה מאוד הרגיע אותי'. אחרת ציינה שבעלת המקצוע נתנה לה 'תחושה בטוחה'".
דווקא בקרב בעלי המקצוע נתקלת גלילי לעיתים בדעות קדומות. "אני מנהלת באתר כארבעים תחומים, תחומי ליבה כמו אינסטלציה, פיקוח בנייה, הדברה ומנעולנות, ומדברת עם מאות בעלי מקצוע בשבוע. לפעמים בעל מקצוע חדש שמצטרף לאתר מופתע לשמוע אותי וחושב שבגלל שאני אישה אני מבינה פחות. אבל כשנכנסים לשיחה אמיתית על העסק, הוא מגלה שאני מבינה היטב בתפעול ויודעת להראות כיצד אפשר לשפר את שביעות הרצון של הלקוחות".
יש מבחינתכם הבדל בעבודה עם נשים בין הענפים השונים?
"אני מנהלת נשים בתחומים רבים, מטיפוח ועד צביעה, ואין הבדל בדרך שבה אנחנו מתנהלים מול הענפים השונים. לא נהיה רכים או מקילים יותר בתחומים שמוגדרים 'צווארון ורוד', כמו קוסמטיקה, דולות או הדרכת הורים. כשבעלת עסק רוצה להתקבל למידרג, אנחנו אוספים חוות דעת מלקוחות קודמים ומבקשים רצף של 15 חשבוניות, כדי לוודא ששום חוות דעת אינה מוסתרת מאיתנו. המוקד מתקשר ללקוחות העבר ומבקש מהם לדרג. עסק שקיבל מלקוחותיו הקודמים ציון גבוה מתשע עובר ריאיון כניסה ועולה לאתר. בהמשך אנחנו מציעים לבעלי ולבעלות העסקים הדרכות לשיפור העסק, שולחנות עגולים והעשרה מקצועית לפי תחום, ומכינים אותם לתקופות השיא. כך למשל נערכות הדרכות לעוסקים בהובלות או במיזוג לפני הקיץ. להיות במידרג פירושו להשתייך לקבוצה של בעלי עסקים ברמה גבוהה. הלקוחות מצפים מהם להרבה, ובה בעת סומכים עליהם מאוד, בין שהם גברים ובין שהן נשים".
הטיפים של הגר:
- שמרו על בית נקי ומאוורר, הקפידו על ניקיון שוטף ואפשרו מעבר של אוויר נקי בחדרים.
- עובש אינו רק מפגע אסתטי אלא בראש ובראשונה בעיה בריאותית. אם אתם מריחים עובש, כנראה הוא נמצא בבית גם אם אינכם רואים אותו. טפלו בו בהקדם כדי למנוע את התפשטותו ואת הנזק שהוא עלול לגרום.
עוד כתבות בנושא
