"אם ראשי ומפקדי הצבא יחד עם חברי הממשלה יקבעו שיש פיקוח נפש בדבר, שאם לא יוחזרו שטחים מארץ ישראל קיימת סכנת מלחמה מיידית מצד השכנים הערבים, ואם יוחזרו להם השטחים תורחק מעלינו סכנת המלחמה ויש סיכויים לשלום בר קיימא, נראה שלכל הדעות מותר להחזיר שטחים מארץ ישראל למען השגת מטרה זו, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש" – הרב עובדיה יוסף, אוגוסט 1979, אב תשל"ט.
פסק ההלכה המכונן הזה, שאפשר לסכם אותו במילים "פיקוח נפש דוחה שטחים", עבר שינויים וגלגולים רבים בהתאם לתמונת המצב הפוליטית והמדינית בישראל. חמש שנים לאחר שהשמיע את פסיקתו בכנס השנתי של מוסד הרב קוק בירושלים, הפך הרב עובדיה יוסף מהרב הראשי לישראל למנהיגה הרוחני של מפלגת מאזניים. מאז ולאורך עשורים ייחדה העיתונות הישראלית מיליוני מילים כדי לפצח את דמותו בכלל, ואת תפיסתו ההלכתית־מדינית בסוגיית החזרת השטחים בפרט.
מעבר לפסיקה ההלכתית עצמה – שהייתה מנוגדת אז ואף היום לעמדת הרוב המכריע של גדולי הרבנים, שאוסרים לוותר על שטחי ארץ ישראל בשל קדושתה – צריך לזכור שלושה רכיבים משמעותיים שנלוו אליה. הראשון הוא שהרב עובדיה בפסיקתו העניק את שרביט ההכרעה בסוגיית פיקוח נפש לגורמים המקצועיים: "אם ראשי ומפקדי הצבא יחד עם חברי הממשלה יקבעו שיש פיקוח נפש בדבר". השני הוא שבשנת 2003, בזמן אינתיפאדת אל־אקצה, הבחין הרב בין הנסיגה מסיני, שכללה גם פינוי יישובים, ובין החזרת שטחים מיהודה ושומרון שקדושת ארץ ישראל חלה עליהם. והשלישי הוא המתח הבלתי פוסק בין העיקרון ההלכתי המוביל של הרב עובדיה, "כוח דהיתרא עדיף", ובתוכו גם "פיקוח נפש דוחה שטחים", ובין הרוב המכריע של מצביעי מפלגת ש"ס, הנוטה ימינה.
עם שלושת העקרונות האלה הצליחה ש"ס להלך בין הטיפות, להקפיד להיות סמן שמאלי בממשלות ימין וסמן ימני בממשלות שמאל. כך למשל נמנעה המפלגה בהצבעה על הסכם אוסלו א', אך הצביעה נגד הסכם אוסלו ב', והביעה התנגדות נחרצת לתוכנית ההתנתקות בשנת 2005. יריבי ש"ס ראו בכך זיגזג פוליטי והיעדר עקביות אידיאולוגית, אולם בעיני תלמידי הרב עובדיה, פסק ההלכה היה עקבי ומעולם לא השתנה; עמדתו ההלכתית המעשית של הרב יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות הפוליטיות והמדיניות.
בריאיון ב"מבט שני" בערוץ הראשון, ערב ההצבעה בכנסת על תוכנית ההתנתקות ונוכח ההתנגדות של ש"ס לפינוי היישובים, שאלתי את הרב עובדיה אם פסק ההלכה שלו עדיין בתוקף. וכך השיב הרב: "לא חזרתי בי, אבל כל דבר בעיתו. צריך לדעת גבולות ולשקול מה צריך לוותר ומה לא. כאשר אמרתי 'פיקוח נפש דוחה שטחים' לא התכוונתי שניתן להם את כל הארץ, התכוונתי שצריך לעמוד במשא ומתן בתבונה כדי להרחיק סכנה, ובתוכנית ההתנתקות אני רואה סכנה של ממש".
כמי שסיקר את תנועת ש"ס מיום הקמתה כמעט, אני יכול להעיד שתפיסתו ההלכתית של הרב עובדיה הייתה מעשית ומתונה לאורך כל הדרך, גם אם הדבר לא תמיד בא לידי ביטוי כשהסוגיות הגיעו לכדי הצבעה בממשלה ובכנסת. במלאת עשור להסתלקותו של הרב, ועל רקע המצב המדיני־ביטחוני והיעדר מנהיג רוחני בעל שיעור קומה לתנועת ש"ס, נראה כי תפיסתו ההלכתית האומרת שמותר למסור שטחים תמורת שלום אמת, נותרה בגדר חזון אחרית הימים.
ניצן חן הוא ראש לשכת העיתונות הממשלתית. בשנות התשעים היה כתב, עורך ומגיש בקול ישראל ובערוץ הראשון. מתוך "אמרנו לכם" – 75 המשפטים שנאמרו מאז הקמת המדינה והפכו לנכס צאן ברזל
