הדברים שנראו משם: כך סיקרו עיתוני ארה"ב את הקמת המדינה

דגל חדש נחשף אמש ברחוב השגרירויות בוושינגטון – מגן דוד", כך נפתחה הידיעה בעמוד 2 בוושינגטון פוסט ב־15 במאי 1948. ממעל התנוססה הכותרת "היהודים הניפו כאן את דגל דוד, בהכרזה על מדינה חדשה". לצד מפה המציגה את ארץ ישראל מדן עד עקבה (בלי רמת הגולן, אבל גם בלי לחלק בין ירושלים וכפר־עציון לתל־אביב, יפו וחיפה) ואת צבאות ערב הפולשים אליה, הידיעה הבלתי חתומה דיווחה על המתרחש בוושינגטון הבירה, לא רחוק ממערכת העיתון.

"ב־06:01 בערב, בזמן שמדינת ישראל החדשה הוכרזה בפלשתינה, כ־300 מיהודי וושינגטון ערכו הנפת דגל חגיגית בלשכה המקומית של הסוכנות היהודית, בשדרת מסצ'וסטס 2210. אורן זינדר בן השמונה, יליד פלשתינה המתגורר בפארק־פיירפקס שבווירג'יניה, הניף את הדגל הכחול והלבן על רקע קריאות 'מזל טוב!' ושירת ההמנון היהודי וההמנון האמריקני. 'מעולם לא חשבתי שאזכה לראות את היום הזה', אמר ד"ר הארי פרוג'קטור בן ה־63 מרחוב ויזי 3649, ציוני שנאבק זה 50 שנה, לדבריו, להקמתה של מדינה יהודית.

"הבניין בשדרת מסצ'וסטס הוא הלשכה האמריקנית הרשמית של הסוכנות היהודית לפלשתינה, זרוע החוץ של הממשלה החדשה. מדינת ישראל החדשה הוכרזה בתל־אביב אתמול, כשהבריטים סיימו את 25 שנות המנדט שלהם בארץ הקודש. ישראל מתקיימת באזור שהוגדר בהחלטת האו"ם ב־29 בנובמבר. אליהו אפשטיין, מנהל הלשכה בוושינגטון – שצפוי כעת להפוך לנציג ישראל בארצות הברית – הכריז במהלך הטקס: 'מטרתה של מדינת ישראל היא להיות חברה דמוקרטית, שוחרת שלום ושומרת חוק במשפחת העמים'. הרב צמח גרין מקהילת 'אוהב שלום' ברחוב I 500 נשא ברכה למדינה החדשה ול'שגרירות' שלה בארה"ב, וכינה את תחייתה מחדש של ישראל 'נס שנולד בייסורים ובהקרבה עצמית'".

בעמוד הראשון, בהפניה לתיאור האירועים בצירות ישראל החדשה בוושינגטון, הציג העיתון את תמונת החוגגים מול הבניין: כמה מאות אנשים מביטים מעלה, אל הדגל הכחול־לבן. "כשפורסמו החדשות שהנשיא טרומן הכיר זה עתה דה־פקטו בממשלת ישראל, גברים, נשים וילדים התגודדו בתוך הבניין ומולו, הריעו וחיבקו זה את זה. נערים ונערות של 'הבונים', ארגון הנוער העובד הציוני, רקדו את ההורה של פלשתינה וזימרו שירי עם על המדשאה. בין האורחים בטקס היו חברי הקונגרס סול בלום, עמנואל סלר ויעקב ג'אביץ.

"עם זאת, בשורות היהודים בוושינגטון היו מי שהגיבו להכרזת המדינה החדשה בלי כל שמחה. המועצה האמריקנית ליהדות הכריזה על 'עצמאותה והתבדלותה המוחלטת' מישראל. 'אנו מאשרים שוב את אמונתנו שבעולם מודרני, עם אינו יכול להיות גם דת אוניברסלית וגם אומה'".

העיתון הביא תגובות נוספות מפי דמויות מובילות ביהדות וושינגטון: הרב נורמן גרסטנפלד מהקהילה העברית הביע תמיכה בהקמת המדינה ואמר שרק כך יובטח קיומו של מקלט לעם היהודי. הוא גם חזה שמהצעד הזה "יכול לצמוח שלום בעולם הערבי". ג'וזף צ'רנר, סוחר מכוניות ונשיא סניף וושינגטון של ההסתדרות הציונית של אמריקה, אמר ש"חיכינו לזה 2,000 שנה". הרב שלמה ה' מץ מקהילת "עדת ישראל" בעיר התלהב גם הוא: "זהו הנס הגדול ביותר בכל הדורות. המשמעות היא שחרור המזרח התיכון משלטון הפיאודליזם, הבורות והדיכוי". פרנק גולדמן, נשיא ארגון "בני ברית", כתב לנשיא טרומן ש"ישראל היא פרי אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של שיתוף הפעולה בין האומות המאוחדות", והשווה בין המדינה החדשה לאמריקה עצמה: "כמו 13 המושבות, ישראל יוצאת חזקה יותר וטהורה יותר בגלל הקרבת החיים והדם".

ובינתיים בניו־יורק

לא רחוק מוושינגטון, הניו־יורק טיימס דיווח על החגיגות בעיר היהודית ביותר בעולם של אז. "כל הציונים כאן מברכים על המדינה היהודית", הכותרת הכריזה את המובן מאליו. "מנהיגים וחברים בארגונים ציוניים בירכו אתמול על ההכרזה על מדינה יהודית חדשה בפלשתינה. במהלך היום התקיימו חגיגות ספונטניות וצוהלות, לא רק במשרדים ציוניים אלא גם במרבית השכונות היהודיות בחמשת הרבעים בעיר.

"בשעות אחר הצהריים המאוחרות, במברק שיועד ל'ראש הממשלה המיועד של ישראל, תל־אביב, ישראל', אמר ראש העירייה ויליאם או'דוויר: 'אני מברך את הממשלה החופשית החדשה של ישראל. יהי רצון שעתיד זוהר יפצה אתכם על המאבק הארוך של העבר'.

"חיים שרתוק בן ה־14, בנו של משה שרתוק, שר החוץ המיועד של המדינה היהודית, בעומדו לצד אמו גברת צפורה שרתוק, הניף את הדגל האמריקני ואת הדגל הציוני מחלון משרדו של אביו, ששב לאחרונה לתל־אביב. הנער, לבוש סוודר לבן וסמליל המציין את חברותו בתנועת נוער בפלשתינה, חייך חיוך רחב. 'כל צעיר יהודי', אמר, 'ממתין בקוצר רוח לבנות את המדינה היהודית ולהגן עליה'. וכאשר שני הדגלים התנופפו ברוח הקלה, חיים גרינברג, חבר במחלקה האמריקנית של הסוכנות היהודית לפלשתינה, נשא תפילה קצרה. 'ברוך אתה ה', א־לוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'".

גם בכתבה בניו־יורק טיימס תיארו את השמחה בבניין מס' 41 ברחוב 42 מזרח במנהטן, סמוך לשדרת מדיסון: החוגגים רקדו את "ההורה, ריקוד עם מפלשתינה" ושרו את "התקווה, ההמנון הציוני". "חמש הקומות של משרדי הסוכנות היו גדושות בציונים בכירים ועובדים שבירכו זה את זה בששון… כוסות יין הורמו לחיי המדינה החדשה, וד"ר עמנואל נוימן, נשיא הארגון, הביע תקווה ש'העול הכבד שנטלה על עצמה הממשלה הזמנית של הרפובליקה הישראלית יוקל על ידי ההכרה המהירה של ממשלת ארצות הברית'".

בעיתון היידישאי של העיר, הפארווערטס (Forward), הופיעו בשני צידי העמוד הראשון ידיעות אינפורמטיביות יחסית על המתחולל בארה"ב ובמזרח התיכון: משמאל "אמעריקע איז ערשטע לאנד צו אנערקענען מלכות ישראל" – אמריקה היא המדינה הראשונה להכיר במדינת ישראל; ומימין "אראבער ליג אין קריג געגען די אידען; הגנה זיגט אין ירושלים" – הליגה הערבית לוחמת ביהודים, אך ההגנה מנצחת בירושלים.

ובכל זאת, היה ברור שהעיתון חוגג. הכותרת הראשית המפוארת בצבעה האדום הכריזה "אמעריקע אנערקענט נייע אידישע מלוכה 'ישראל'" ("אמריקה מכירה במדינה היהודית החדשה 'ישראל'"), ומתחת לתמונותיהם של דוד בן־גוריון ונשיא ארה"ב "הערי ס. טרומאן" הופיע תרגום מלא של הכרזת העצמאות, או "דעקלאראציע פון דער אידישער מלוכה". אתם מוזמנים לטעום מן ההתחלה: "ארץ ישראל איז געווען דער געבורט־ארט פון דעם אידישען פאלק, דא האט זיך אויסערבייט דער גייסטיגער, רעליגיעזער און נאציאנאלער אויבזעהן פון די אידען, דה האבען זיי געוואונען זייער אומאפהענגיגקייט און האבען געשאפען א קולטור פון נאציאנלער און אלוועלטליכער וויכיטיגקייט, דא האבען זיי געשאפען און געגעבען דער וועלט די תורה".