מיוטיוב בישראל נמסר בתגובה:
"חבילת הכלים של יוטיוב מעניקה ליוצרים שליטה על החומרים שלהם, והם יכולים לבחור מה לעשות אם זכויותיהם הופרו"
לפני כשבוע, בפעם הראשונה בתולדותיה, פרסמה יוטיוב דו"ח בנושא זכויות יוצרים. במחצית הראשונה של שנת 2021, כך מתברר, הוגשו לענקית הרשת למעלה מ־722 מיליון תביעות, 99 אחוזים מהן באמצעות מערכת האכיפה האוטומטית של יוטיוב, Content ID. רוב הנתבעים לא ערערו על התביעה, שגרמה באופן אוטומטי להסרת הסרטון שהעלו או להעברת כל ההכנסות ממנו לבעלי זכויות היוצרים. במקרים הנדירים מאוד שכן הוגש ערעור על ההחלטה, כ־60 אחוזים מהערעורים נמצאו מוצדקים, ומעלה הסרטון הצליח להשיב לעצמו את הבעלות על התוכן המצולם.
"חבילת הכלים של יוטיוב מעניקה לבעלי זכויות יוצרים שליטה על החומרים שלהם באמצעות התאמות של טכנולוגיית Content ID, המשמשת לגילוי תוכן שעלול להפר זכויות יוצרים", נמסר מיוטיוב. "החבילה כוללת טופס ציבורי להגנת זכויות יוצרים, הזמין לכל המשתמשים של יוטיוב, ומאפשר לדווח על הפרת זכויות. בנוסף, יוצרים שמעלים סרטונים ליוטיוב יכולים להשתמש בכלי Copyright Match Tool, המיועד ספציפית לצרכים שלהם".
לפי יוטיוב, בעלי זכויות היוצרים מספקים לחברה "קובצי עזר", המסייעים לה לזהות סרטונים שמכילים את היצירות שלהם. בעלי הזכויות "יכולים לבחור מראש מה הם רוצים לעשות כשסרטונים כאלה מתגלים – האם לחסום את הסרטון המפר, או ליצור רווח (מוניטיזציה) מהסרטון באמצעות הצגת מודעות, ובמקרים מסוימים לחלוק בהכנסות עם מעלה הסרטון. ניתנת להם גם אפשרות לעקוב אחר נתוני הצפייה".
יש גם סיבות אחרות להסרת סרטונים מהפלטפורמה: לפי המאגר המשפטי "נבו", בשנה האחרונה הוגשו לבתי המשפט בארץ כארבעים תביעות המבקשות להכריח את יוטיוב להסיר פרסום "פוגע ואסור באופן חד־משמעי", כשחלקן מתבססות על טענת "השקר הברור". לפי הפסיקה בארץ, כאשר מובאת בפני הרשת בקשת הסרה ובה ראיה לכך שתוכנו של פרסום מסוים הוא שקר ברור, מוטלת עליה החובה להסיר את הפרסום מיד.
אחד התובעים שניסו לאחרונה להישען על מבחן השקר הברור, היה הרב אמנון יצחק: לפני כשבוע הכריע השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון־לציון בדבר דרישתו של יצחק להורות לגוגל, לפייסבוק וליוטיוב להסיר סרטונים המציגים אותו לטענתו באופן פוגעני. בתחילה פנה הרב יצחק לרשתות עצמן, אך תשובתן הייתה "שהסרטונים אינם מפרים את הכללים שלהן… או מפרים את הדין הישראלי". בבית המשפט טענו הנתבעות כי הן "פלטפורמות ניטרליות", וכי "יוצרי הסרטונים אינם צד להליך והתביעה לא הוגשה נגדם".
השופט ארניה דחה את בקשת ההסרה, וקבע שהחומרים שהועלו אינם כושלים במבחן השקר הברור. "הסרטונים ערוכים באופן דרמטי והמכנה המשותף שלהם הוא, לכאורה, הצגתו של המבקש כמתחזה וכראש כת אלימה המנצל את חסידיו ושולט בהם שליטה מחשבתית עד כדי הפיכתם לעדר ללא מחשבה עצמאית", כתב השופט. "לפיכך, לכאורה, הם מוציאים דיבתם של המבקשים רעה. ואולם, כאמור, כדי שאלה יוסרו מהרשתות ללא צו שיפוטי, על המבקשים להוכיח שהם כוללים שקרים ברורים. המבקשים כלל אינם עומדים בנטל".
לתגובות: Bini365@gmail.com
