הבית // דירה מונגשת, "לא כי אנחנו צריכים אלא כי בעדי נגב יצרו דירות שמתאימות לאנשים עם מוגבלויות". לכן הסלון מרווח מאוד עם ספות רחבות ופינת אוכל גדולה. יש שלושה חדרי שינה – אחד להורים, אחד לילדים, ועוד חדר שמשמש כרגע כמחסן אבל יהפוך בקרוב לחדר אורחים. "אנחנו אוהבים לארח". המרפסת פונה למרכז מתחם המגורים, ומולה דירות בנות השירות הלאומי, כך שיש הרבה אקשן לילדים.
הבוקר // הם קמים סביב שש בבוקר, ויושבים לאכול ולשתות (שוקו ועוגייה או קורנפלקס לילדים, כוס קפה להורים). "אנחנו משתדלים מאוד להקפיד שבבוקר תהיה אווירה נחמדה כדי שיהיה ספתח טוב". כשהילדים מתארגנים לגן אביה מתפלל ומארגן לו ולתהילה אוכל לעבודה. הם יוצאים סביב שבע וחצי בשתי מכוניות – כל אחד לוקח ילד אחר לפעוטון או לגן.
עשבים // אביה הוא מפתח בחברת הקוסמטיקה "עשבי קדם" מהר חברון, שעוסקת בהכנת מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים מצמחי מדבר יהודה. הוא עבד שם ארבע שנים – התחיל בתפקידי ייצור, עבר להיות מנהל הייצור, ועכשיו הוא בתפקיד פיתוח בזמן שהוא לומד לתואר ראשון במדעי הרוח והחברה במכללת אשקלון. "עיקר העבודה היא לשדרג מוצרים צמחיים קיימים ולפתח מוצרים חדשים, בדגש על איכות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות".
גן // תהילה – שסיימה לימודי עיצוב פנים באוגוסט – היא גננת במעון יום שיקומי לילדים אוטיסטים. הוא הוקם רק השנה בכפר השיקומי עדי נגב, והיא השתתפה בהקמתו. "אני הגננת והאחראית על התחום החינוכי־פדגוגי. זה גיל מיוחד ומרתק, ואני מתחברת אליו מאוד. בגלל המעבר לכפר ומכיוון שאביה עדיין לומד, החלטתי שמשרות של עיצוב פנים פחות מתאימות ולכן חזרתי לחינוך".
המסלול שלו // אביה הוא הבכור משבעה ילדים, ממשפחה מהמושב כרמל בהר חברון. אחרי שלמד בעתניאל בתיכון והתנדב בקו לחיים הוא עבר ללמוד בישיבת שדרות, התגייס כהסדרניק, ואחרי שבוע בצה"ל חתם ויתור. "הבנתי שהמסלול לא מתאים לי ויצאתי לגיבוש ליח"ט גולני". הוא שירת שלוש שנים בעורב גולני, פלוגת נ"ט, והיה בתפקיד פיקודי בצוות.
המסלול שלה // תהילה היא חמישית משישה ילדים, ממשפחה משכונת גילה בירושלים. היא למדה בתיכון "צביה" בעיר, והתנדבה בעמותת עלה ובקו לחיים. לאחר הלימודים שירתה שנתיים בשירות לאומי: שנה אחת בתיכון לנוער עם פיגור קל בפתח־תקווה, ושנה שנייה ב"עדי ירושלים". אחרי השירות למדה באפרתה חינוך מיוחד ואמנות, ובסוף הלימודים החליטה לשנות כיוון: היא למדה לימודי תעודה בעיצוב פנים.
"חשוב לנו שהילדים יחוו את הקהילה המשלבת ושלא יפחדו מהשונה. תמיד רציתי שהילדים שלי יכילו שוני"
ההיכרות // הם הכירו בשנות התיכון כששניהם התנדבו בעמותת קו לחיים – תהילה במחוז ירושלים ואביה במחוז דרום. כאשר הם נפגשו לראשונה תהילה הציעה לאביה להתנדב גם בעלה ירושלים, ואביה קיבל את ההזמנה והגיע לשבתות עם עוד מתנדבים (תהילה המשיכה להתנדב שם במסגרת השירות הלאומי, אחרי שהשם שונה ל"עדי"). הם התחילו לצאת, ואחרי ארבע שנים וחצי, כשאביה היה באמצע השירות הצבאי, הם התחתנו. בתחילה גרו בכרמל. כשאביה השתחרר, תהילה כבר הייתה באמצע ההיריון עם דגן.
הכפר // הם החליטו לעבור מכרמל אל הכפר השיקומי כי הם חיפשו גיוון: הכפר מיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדרך כלל מעל גיל 21, אבל הוא חרת על דגלו שילוב של האוכלוסייה המיוחדת באוכלוסייה הרגילה, ולכן הקימו בו קהילות משלבות. אביה: "אנחנו קשורים לעדי נגב וירושלים, אז כשנפתחה האפשרות מיד קפצנו עליה".
הקהילה // תהילה: "זו קהילה לכל דבר. הילדים נהנים לגור פה, יש המון צמחייה, יש פינת חי, ובכלל זה מקום מאוד פסטורלי". בתור סטודנט, אביה גם מתנדב בכפר ("כרגע בנגריה, אחת לשבוע"): בקהילה שלהם תומך ארגון הסטודנטים "תוצרת הארץ", והחברות בקהילה קשורה גם בהתנדבות.
הילדים // נועם לומדת בקריית החינוך מרחבים, מעבר לכביש 241, ודגן לומד בגן ביישוב פדויים, מול אופקים. "חשוב לנו שהילדים יחוו את הקהילה המשלבת ושלא יפחדו מהשונה. תמיד רציתי שהילדים שלי יכילו שוני מגיל צעיר, שייחשפו לאנשים עם מוגבלויות ויכירו אותם ויכבדו אותם. הם לא מבינים במאה אחוז מה אנחנו עושים כאן – אין עדיין הרבה ילדים בקהילה, אז מבחינה חברתית זה עדיין משהו שמתפתח. הם שואלים שאלות על התושבים האחרים בכפר, ואנחנו עונים. הם אוהבים לקפוץ עם כיסאות גלגלים של החברים האחרים כאן. אנחנו מרגישים שזו בחירה נכונה לנו ולהם".
אירוח // תהילה: "אנחנו משפחה שאוהבת לארח. אנחנו משתדלים ליצור הרבה מפגשים משפחתיים אצלנו, וגם להזמין לשבתות חברים וחברות. כולם מאוד שמחים להגיע לכאן, לאווירה אחרת". אביה: "זה לא יישוב רגיל. אין פה תא דואר, בית כנסת או תחנת אוטובוס, והחוויה קצת שונה ומעניינת. אחת המטרות שלנו היא לארח אצלנו כמה שיותר בני משפחה, חברים, קרובים כדי שיטעמו ולו לשבת אחת את עולם השילוב, עד עכשיו כל האורחים ביקשו שנזמין אותם שוב. זה ממש גן עדן".
בישול // הם אוהבים לבשל ארוחות משותפות טובות לשניהם, לזמן איכות, לפעמים עם עוד זוג. אביה: "לפעמים אנחנו מכינים ארוחה על טהרת הירקות – אנטיפסטי, סלטים עם גבינות. תהילה אלופה בפיצה, וכשהיא מכינה כולם מריחים את הריח ומוזמנים לבוא".
טיול // תהילה: "אנחנו אוהבים לצאת לחוף או לעשות פיקניקים ביערות ירושלים, באזור עין כרם. אנחנו גם מחוברים מאוד למדבר יהודה, שאביה עוסק בו בעבודה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
