הבית // דירת ארבעה חדרים שכורה, 120 מ"ר, בקומה השנייה בבניין "בוטיק" קטן בן שלוש קומות בשכונת הגגות הירוקים. אביה: "יש לי חדר ארונות, אחרי חמש שנים בדירות סטודנטים קטנות בטכניון. זה שדרוג רציני". בחוץ יש מרפסת חביבה שהצילה אותם בזמן הבידודים, עם נוף לסניף של גולדה.
בוקר טוב // הם מתעוררים בין חמש לשבע, תלוי בילדים. לפעמים הזמן מוקדש להתפנקות במיטה של אבא ואמא, לפעמים לפליימוביל ולפעמים לביסקוויט או חטיף שוגי מסבא וסבתא ("אין לנו הרבה ממתקים בבית כדי שלא נצטרך להתמודד איתם. רק מה שאנחנו מקבלים מסבא וסבתא"). אביה לוקחת את יותם למעון בשבע וממשיכה לעבודה. רזי לוקח את ישי לגן יער בשבע וחצי וחוזר לעבוד מהבית.
גן יער // "זה גן מושלם. היום עובר בעיקר ביער, המפגשים מתקיימים בין העצים, והילדים חוקרים את הטבע בלמידה חווייתית, יומיים בשבוע. גן יער מתאים למאה אחוז מהילדים, אבל לא למאה אחוז מההורים – ככה אמרה הגננת של ישי, והיא אכן צדקה. הגן מרחיב את הידע של הילדים, מגרה את הסקרנות ומלמד אותם הרבה על הטבע ועל הסביבה. זה גורם לו לשאול שאלות של ילד מפותח מאוד".
אחים // הילדים מאוד צמודים זה לזה. "הם לא נפרדים, והקורונה רק הגבירה את זה".
אימות // רזי עובד בחברת השבבים המתקדמים קוואלקום בחיפה, אבל מאז הקורונה הוא בעיקר עובד מהבית. "אני עוסק בווריפיקציה – אני מאמת שהרכיב שאנחנו אחראים עליו יתנהג כמו שמצפים ממנו גם במצבי קיצון. מאז הקורונה אנחנו די נהנים לעבוד מהבית. אני מגיע למשרד פעם או פעמיים בשבוע כדי לבלות קצת זמן איכות עם האנשים".
חינוך // אביה מחנכת באולפנת אמי"ת בחיפה. "אני מובילת תורת חיים, זה בעצם התפקיד שלי – להביא את התורה לחיים של התלמידות שלנו, להפוך אותה לרלוונטית בחיים שלהן. זה בא לידי ביטוי בפעילויות ערב בבתים של חברי הצוות סביב לימוד התורה, ובחברותות של לימודי בוקר באולפנה".
וגם // אביה לומדת לתואר שני בתנ"ך, בשילוב הנחיית קבוצות ואימון.
אתא // אביה היא בת זקונים – היא האחות הקטנה לשישה אחים גדולים, ויש לה 19 אחיינים. אבא שלה בן 73, ועובד עד היום ברפאל ("הוא יצא לפנסיה, אבל חזר לעבודה בתור עובד קבלן"). היא גדלה בקריית־אתא, למדה באולפנת כפר־פינס, שירתה שירות לאומי בירושלים (בווריאטי בשנה הראשונה, ובאולפנית בחדרה בשנה השנייה. שם היא הכירה את אח של רזי).
חדרה // רזי הוא בן שלישי מארבעה. הוא גדל בחדרה, למד בישיבת כפר־הרא"ה ואז בישיבה הגבוהה עטרת כוהנים ("תקופה של הרבה לימודים ורצינות"), ושירת בחטיבת השריון. בימים אלו סיים לימודי הנדסת חשמל בטכניון. אביה לוקחת קרדיט: "התואר הזה של שנינו. זו הייתה התגייסות של כל הבית. כשהיו מבחנים לקחתי את הילדים ויצאתי מהבית כדי שיהיה לו שקט. מטרת־העל הייתה שהוא יסיים את התואר הזה בטוב, כדי שיוכל להשתלב בעבודה טובה".
היכרות // חברה של אביה מהאולפנה, הדס, התחתנה עם עידו, חניך של רזי. הם תפרו את השידוך. הדס לא הרשתה לרזי להתלבט. אביה כבר הכירה את אחיו הקטן של רזי מהסניף בחדרה, והשם של אחיו עלה כמה פעמים בתור אופציה. הם נפגשו לדייט ראשון בקיסריה, ושם גם הייתה הצעת הנישואים, בסגירת מעגל, אחרי חודשיים וחצי.
דייטים // אביה: "שנינו הופתענו מהקצב, אבל כשזה זה, זה זה. יצאתי עם 22 בחורים לפני רזי, וכל אחד קיבל כינוי אחרי שיצאנו. רזי לא קיבל שום כינוי, כי הוא פשוט היה הדייט האחרון שלי. הוא לא היה גבר דוס קלאסי טיפוסי – הוא ידע לשלם בדייטים, ידע לשתף מה קורה איתו ובעיקר לדבר. הכול היה זורם וכיפי מההתחלה, בלי משחקים. הוא גם עמוד התווך במשפחה שלו, איש שיחה שיודע לתת עצה טובה, והאחים שלו תמיד מתקשרים להתייעץ איתו".
סבא וסבתא // ההורים של אביה מגיעים אליהם פעם או פעמיים בשבוע. "בכל שישי אבא שלי קופץ להביא קוסקוס שאמא שלי הטריפוליטאית מכינה. אין שישי בלי קוסקוס".
מעונות // במשך חמש שנים גרו במעונות הסטודנטים בטכניון. "זה היה כיף גדול, היו לנו הרבה חברים ונוצרה ממש קהילה. זה כמו יישוב צעיר, וקשה לעבור".
אש // באחד הלילות התעוררו לרעש מחריש אוזניים מכיוון המקרר. אביה: "הוא עלה באש וגרם לשרפה שכילתה את כל הדירה. פינינו את עצמנו לבית החולים, וכל התכולה נשרפה: הרהיטים, הבגדים, האלבום של החתונה. הטכניון, החברים והמשפחה עזרו לנו והתחלנו הכול מההתחלה. אבל הדבר הכי עצוב היה שכל ההיסטוריה שלנו באלבומי התמונות נמחקה". רזי: "היו לי לא מעט ספרים מתקופת הישיבה, שכתבתי בתוכם ולמדתי מהם, והכול נמחק, עלה בלהבות".
יקנעם // "בחרנו לעבור ליקנעם בקיץ, כי חיפשנו מקום קרוב להורים להתחיל בו את החיים, שתהיה בו קהילה חמה, חינוך אוהב ואזור נעים. יקנעם התאימה בול. גילינו עיר קטנה שהולכת וגדלה, מלאה בירוק שמרחיב את הלב, במרחק חמש דקות ממעיינות ומנחלים, ויותר מהכול אנשים חמים, מכניסי אורחים, שנתנו לנו תחושה נעימה מהרגע הראשון, התעניינו ועזרו ושלחו עוגה".
תחביבים // בשעות הפנאי שלה אביה אוהבת לתפור. "זה התחיל מזמן, כשלא מצאתי לעצמי בגדים, ולאחרונה התחלתי גם לרקום אבל יש לי פחות זמן בגלל הילדים. אני אוהבת אמנות". יש לה גם אהבה לספרי ביוגרפיה: "אני מאוד אוהבת לקרוא על אנשים, ועכשיו סיימתי לקרוא את הביוגרפיה של פידל קסטרו". בסוף ימי העבודה וכשהילדים ישנים, הם אוהבים לשבת ביחד ולראות משהו – "קופה ראשית, למשל".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
