תוצאות הבחירות שנערכו בגרמניה ביום ראשון השבוע, ב־26 בספטמבר, טלטלו את המדינה. לראשונה זה 16 שנה אנגלה מרקל לא התמודדה בראשות איחוד המפלגות CDU ו־CSU (המפלגה הנוצרית־דמוקרטית והמפלגה הנוצרית־סוציאלית) – ויורשה בהנהגת המפלגה לא הצליח לנצח את היריבה העיקרית, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD). לא זו בלבד, אלא שגם לראשונה זה שנים, השלטון בגרמניה דורש ככל הנראה שיתוף פעולה בין שלוש מפלגות.
רק ממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות יכולה לאפשר הקמת קואליציה דו־מפלגתית, וכל האפשרויות האחרות דורשות שלוש מפלגות לפחות. לנו הישראלים זה לא נשמע דרמטי – אנחנו לא זוכרים מתי לאחרונה הקואליציה הורכבה רק משלוש מפלגות. אבל בגרמניה מצב כזה הוא חסר תקדים כמעט, ומעורר חשש משיתוק פוליטי. אלה לא בשורות טובות לאיחוד האירופי. לא סביר שאחת מהקואליציות תשנה מאוד את מדיניות החוץ הגרמנית, אבל הן כן יכולות להשפיע על המצב הכלכלי באיחוד האירופי.
מהן הקואליציות האפשריות שיקומו בעקבות הבחירות? בגלל צבעי המפלגות, חלק מהשמות יצירתיים למדי – וגם מאפשרים לזכור בקלות מי יכול ללכת עם מי, ומה המשמעות.
אדום־שחור: הקואליציה הגדולה
402 מושבים
קואליציית השלטון היוצאת בהנהגת מרקל הורכבה מהסוציאל־דמוקרטים והגוש הפוליטי של שתי המפלגות הנוצריות. הסוציאל־דמוקרטים היו המפלגה הקטנה יותר, אך הפעם הם זכו בבכורה. לכאורה אפשר פשוט להמשיך את הקואליציה הזו, תוך כדי חילופי השחקן הבכיר – הסוציאל־דמוקרטים במקום הנוצרים יעמדו בראש הממשלה. אבל "הקואליציה הגדולה" אינה מועדפת על הסוציאל־דמוקרטים. שותפותם עם הנוצרים עלולה לגרום למצביעיהם לברוח מהם למפלגות השמאל, והם ירצו להקים קואליציה שמאלית ככל האפשר.
קואליציית ג׳מייקה
406 מושבים
בהנחה שהקואליציה הגדולה לא תקרה, שתי המפלגות שיכולות להכריע את גורל ממשלת גרמניה הן הליברלים (FDP) והירוקים (GRÜNE), שכבר נפגשו השבוע כדי להקים "בלוק" שיתאם את הדרישות שיציבו יחד בפני המפלגות הגדולות. הממשלה הזאת יכולה לנטות לעבר השותף הטבעי של הליברלים – איחוד המפלגות הנוצריות. שלוש המפלגות, שצבעיהן מזכירים את דגל ג'מייקה, יוכלו להקים יחד קואליציה שמרנית תקציבית, למעט השקעה במיזמים ירוקים גדולים. מרקל ניסתה להקים קואליציה כזו ב־2017, אבל הליברלים סירבו לה ואילצו אותה לפנות לקואליציית אדום־שחור.
כל צבעי השמאל
363 מושבים
קואליציה אחת שנחשבה לאפשרית לפני הבחירות – הסוציאל־דמוקרטים, הירוקים ודי לינקה (Die Linke, "השמאל") – הפכה לבלתי מספקת לאחר שהתברר שמפלגת השמאל די לינקה נחלשה מאוד ואיבדה כמעט מחצית מכוחה. גם כך המפלגה המחזיקה בעמדות קיצוניות מדי – לדוגמה, היא תומכת בעזיבת נאט״ו ובתיאום ביטחוני עם רוסיה.
קואליציית הרמזור
416 מושבים
החלופה השנייה של גוש הירוקים־ליברלים היא ממשלה עם הסוציאל־דמוקרטים. השילוב נראה מוזר: שתי מפלגות השמאל תומכות בהתערבות ממשלתית בשוק וברגולציה, בעוד הליברלים מעוניינים בצמצום העול הממשלתי על הכלכלה. ובכל זאת, זה ייתכן. הסוציאל־דמוקרטים כבר היו בעבר בקואליציה עם הירוקים ועם הליברלים, ויש להם עמדות משותפות בתחומי ההשקעה בתשתיות וקידום ממשל דיגיטלי.
