"כל צד ניסה ללמוד את הריקוד של השני: מצד אחד אמהרית, ומצד שני ריקודים חסידיים"

הבית // כרגע הם גרים בשכירות בבית (100 מ"ר) של הקיבוץ: שלושה חדרים וחצי, סלון ומטבח קומפקטיים, חצר גדולה והרבה מרחב בחוץ. "בקרוב נבנה את ביתנו".

בוקר טוב // ברבע לשבע הם מעירים את הילדים. דרבבאו מלביש אותם ומסרק לפי הזמנה. יעלה מכינה אוכל ליום הלימודים. דרבבאו יוצא עם הגדולים לבתי הספר ולהסעות, ויעלה נשארת עם הקטנות. "אני יוצאת איתן מתי שאני רוצה ומכניסה אותן לגנים. בתחילת השנה הייתי מגיעה לגן אחרונה מכל ההורים, פשוט כי אני בבית ויש לי אפשרות לקחת את הזמן. כשהבנתי שעדיף להן להיכנס מוקדם, התחלתי לצאת קצת אחרי הגדולים, ועדיין הבוקר אצלי מתנהל ממש בנחת". ענבל לומדת בתיכון שקד ואלנתן לומד בבית הספר שדות, שניהם בשדה־אליהו. אמונה לומדת בבית הספר רמב"ם בבית שאן, ורעות והלל הקטנות – בגן בקיבוץ. אחרי פיזור הילדים דרבבאו נוסע לעבודה בעין־הנצי"ב. יעלה מארגנת את המשך הבוקר שלה לפי הצורך של העבודה באותו היום.

העבודה באותו היום // דרבבאו הוא חשמלאי שכיר בקיבוץ עין־הנצי"ב. יעלה: "יש לו ידיים טובות וכל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב". בימים אלו ממש נולד לו במקביל עסק פרטי של עבודות חשמל. "אני מתפעל את עבודות החשמל בבתים הפרטיים בקיבוץ ובמשק. אני אוהב את העבודה, מחויב אליה ועושה אותה באהבה גדולה, ובמקביל מפתח את העסק העצמאי שלי לבתים פרטיים ולמוסדות".

יעלה עובדת בחצי משרה ב"בית לחיים" עם נשים לקויות ראייה, ובמקביל מנהלת עסק של ליווי אנשים לאורח חיים בריא. "אני מלווה את הנשים בבית לחיים, אני אחראית שם על קשרי הקהילה, ואני גם מבשלת. אני לומדת מהנשים כל הזמן, ועובדת עם צוות מדהים שהוא כמו משפחה".

חוץ מזה היא זכיינית בחברת "ג'וס פלאס". "זה בעצם שיווק רשתי, ואני מלווה אנשים לאורח חיים בריא ולירידה במשקל. אני נותנת השראה לאורח חיים בריא, ומעצימה את עצמי ועוד הרבה נשים בתהליך של בריאות ואמונה בעצמנו. זו הגשמת חלומות ואני מרגישה שאני גדלה בעצמי מהעבודה הזו, עושה מה שבא לי ואיך שבא לי ויש לי המון תמיכה מהחברה שאני עובדת בה".

העלייה מהדרום // דרבבאו גדל באתיופיה, במשפחה ובה אבא ואמא, תשעה אחים ביולוגיים ועוד חמישה בני דודים שאומצו כאחים. הוא עלה לארץ ב־1999 אחרי הרבה תלאות. "נסענו במשאית תבואה לכיוון הגבול, והיינו צריכים להסתתר בתוכה, המון אנשים. הייתה הרבה צפיפות, היו שודדים בדרך וגם הרשויות עצרו אותנו הרבה כדי למנוע מאיתנו לעלות לארץ. מהמטוס הגענו ישר למרכז קליטה במבשרת־ציון ובהמשך עברנו לגור בראשון־לציון". הוא למד בכפר־הירוק, שירת במשמר הגבול, ואחרי שעבד בכמה עבודות למד חשמלאות והתחיל לעבוד בתחום.

הירידה מהצפון // יעלה גדלה ברמת־מגשימים שברמת הגולן, אבל כשהייתה בסוף כיתה ט' עברה משפחתה למרכז הארץ והיום הוריה גרים באלעד. היא אומרת שהלב שלה תמיד נשאר בצפון. אחרי שסיימה את לימודי התיכון באולפנת צביה בירושלים ואת השירות הלאומי בחדרה, היא למדה מדעי ההתנהגות ועשתה הסבה לחינוך מיוחד. "גיליתי עם הזמן שאפשר לאהוב את מה שאת עושה וגם להרוויח מזה, ובמקביל לקבל את הזמן שלי בבית. אז אחרי הרבה שנים עזבתי את תחום החינוך, לקחתי חצי משרה בבית לחיים והתחלתי לעסוק בליווי לאורח חיים בריא".

ההיכרות // הם נפגשו בבני עקיבא לפני כמעט עשרים שנה. יעלה הייתה מדריכה ודרבבאו אח של חניכים. "הכרנו במסע פסח, שבמקרה דרבבאו יצא אליו. בעצם אנחנו ביחד מכיתה י', ואפשר לומר שדי גידלנו זה את זה. לא הכול היה ורוד מההתחלה, והיו לא מעט אתגרים בדרך. דרבבאו היה מסורתי וההורים שלי לא ממש תמכו בשידוך, אבל אנחנו ידענו שהדרך שלנו תהיה משותפת והיום הוא כמו בן נוסף והם אוהבים אותו ממש. אני לעומתו התקבלתי בזרועות פתוחות בקרב משפחתו".

חתונה // הם התחתנו בחתונה של קיבוץ גלויות: "מצד אחד אמהרית, ומצד שני ריקודים חסידיים. כל צד ניסה ללמוד את הריקוד של השני והיה מאוד מעניין לראות את זה. היו 650 איש בחתונה, גם כאלו שלא הוזמנו והגיעו. בעדה האתיופית חוגגים כמה ימים את החתונה, וזה אכן היה אירוע מתמשך שנפרס על פני כל סוף השבוע".

תרבויות // "זוגיות כמו שלנו פירושה להכיר וללמוד תרבויות אחרות ולדעת לקבל זה את זה. כל אחד לקח את מה שטוב מהצד שלו והביא אותו לבית המשותף שלנו – לאו דווקא את העדה או הצבע, אלא יותר מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. אנחנו מחוברים לשורשים, לוקחים את מה שטוב, וביחד בונים בית משותף ומגשימים חלומות ביחד. זה מה שאנחנו מנסים להעביר לילדים שלנו".

חיי קיבוץ // שניהם גדלו באווירה כפרית – יעלה במושב ברמת הגולן ודרבבאו בכפר באתיופיה – אז הם החליטו שככה הם רוצים לגדל את הילדים. הם עברו לקיבוץ לפני כמעט שלוש שנים, אחרי שגרו ברחובות במשך שש שנים, והיו חלק מהגרעין התורני שם. "פתאום הרגשנו מה זה רוגע. ההנאה הכי גדולה היא הטבע. הפריחות, המים, השקט. יש כאן קהילה טובה ותומכת ועזרה הדדית לרוב, אבל גם הרבה מאוד שקט".

המטבח // יעלה עוסקת בתזונה בריאה ובאורח חיים בריא, אז יש בבית מגוון מאכלים בריאים שגם הילדים למדו לאהוב; ומצד שני יש פינוקים, ולא מעט. "אנחנו אוכלים כאן קרפים, פיצה ומלאווח, ומצד שני יש קינואה, כוסמת, פירות וירקות. בשנת הקורונה התחלתי מעין קונדיטוריה בשביל הכיף והנשמה. המטבח הוא ממש תרפיה בשבילי".

גם המטבח האתיופי נכנס לבית כמובן: "דרבבאו יודע לבשל, והילדים מאושרים כשהוא לוקח את הפיקוד על האוכל. אני יודעת להכין את האוכל האתיופי אבל לא עושה את זה דרך קבע. ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין אינג'רה. זה לא תמיד צלח". בחג הסיגד לפני כשנתיים הם עשו חגיגה בערב תרבות – מאכלים, כלים ולבוש מסורתי – לכל חברי הקיבוץ.

להשתתפות במדור

dyokan@makorrishon.co.il