מנביעות נמסר:
"במים שלנו הגשמים יורדים על הרי נפתלי, וסופגים מגנזיום וסידן. הרכב המינרלים מצוין על תווית הבקבוק"
במסיבת עיתונאים שזכתה לתפוצה נגיפית ברשת בשבוע שעבר, כוכב הכדורגל הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו דחק אל מחוץ לפריים שני בקבוקי קוקה קולה שהונחו לפניו והכריז שהמים עדיפים על המשקה הקל האהוב. שרת התחבורה מרב מיכאלי כנראה למדה את הלקח, וצולמה יושבת בלשכת ראש הממשלה נפתלי בנט כשלרגליה בקבוק פלסטיק גדול – ליטר וחצי – של מים מינרליים. כשהקיץ החם נותן את אותותיו, אנחנו צריכים לשתות הרבה – ושווה לבדוק האם באמת טוב לשתות מים מינרליים, האם יש הבדלים בין מותגי המים – ובכלל, בין המים שמוזרמים אל הברזים שלנו בצינורות ובין המים שנשאבים ממעיינות, מבוקבקים בפלסטיק ומוצעים לנו במחיר מפולפל – וכמה זה עולה לנו.
רכשתי שני בקבוקי מים מינרליים של יצרניות ישראליות שונות, והגשתי לחבר'ה במשרד שלוש כוסות מים – שתיים מהבקבוק ואחת מהברז – וביקשתי מהם לספר: האם הם טעמו הבדלים בין כוס לכוס? מתברר שלא ממש: רונית חשבה שבכוס מי הברז היו מים מינרליים, ולעומתה שחר טען שכל כוסות המים זהות מבחינתו.
משווקי המים המינרליים לא בהכרח מתעקשים על הבדלים בטעם. במוקד השירות של מי עין גדי, המשווקת גם את מותג מי עדן, ענו לי לקונית שבהחלט יש הבדל בין טעמי המותגים שלהם, כי הם מגיעים ממעיינות אחרים. בחברת טמפו, המשווקת את מותג סן בנדטו, לא ששו להשיב לשאלות כלל. מנביעות מסרו ש"הרכב המינרלים וטעמם של המים המינרליים הטבעיים נקבע לפי המיקום הגיאוגרפי שבו יורדים מי הגשמים. במים שנביעות משווקת מדובר בגשמים שיורדים על הרי נפתלי, וסופגים מגנזיום וסידן. הרכב המינרלים קבוע ומצוין על תווית הבקבוק".
המומחים, אגב, לא תומכים בפרסומות הטוענות שמים מינרליים הופכים אותנו לצעירים יותר. "מי ברז טובים לא פחות ממים מינרליים, שהמוניטין שיצאו להם לא תמיד עומדים בביקורת – כפי שהתברר בבדיקה מעמיקה שנערכה בארצות הברית", כך כתב ד"ר שמואל גדעון במאמר משנת 2009 באתר קופת החולים כללית. פרופ' חגי לוין, לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, רופא בהדסה עין־כרם וחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר שהמים המינרליים אינם יותר בריאים ולדעתו גם לא יותר טעימים, "אבל זה עניין של טעם אישי. המים המינרליים כן מזיקים לסביבה, בזה אין צל של ספק".
במה זה בא לידי ביטוי?
"המים המבוקבקים נלקחים מהטבע, לעיתים תוך כדי גרימת נזק לאתרים חשובים. הם משונעים במשאיות שגורמות לזיהום אוויר, וכל בקבוק פלסטיק של ליטר וחצי מכיל מספיק נפט לנסיעה של כמה קילומטרים במכונית. גם אי אפשר למחזר אותם כמו שצריך. בכל מקרה, הכינוי 'מים מינרליים' הוא מכובס. במים יש תכולה של מינרלים, והיא יכולה להיות שונה בין המים שבברז ובין המים שבבקבוקים, אך במכלול איכות המים מהברז מצוינת, והם זולים פי אלף בערך".
אז למה השתרשה אצלנו המחשבה שהמים המינרליים בריאים יותר?
"כי יש מאמץ מכוון של רשתות השיווק למכור את המים האלה. תמיד צחקנו שיום אחד ימכרו לנו אוויר מארץ הקודש ואנשים ישלמו עליו; מי שקונה מים מבקבוקים הוא פראייר. זה רק מוכיח שהפרסום משפיע עלינו".
אז כמה כסף אנחנו משלמים על בקבוקי מים מארץ הקודש? שישיית בקבוקי ליטר וחצי של מי עין גדי עולה 11.50 שקלים בשופרסל, ברמי לוי 11 שקלים, וביינות ביתן 10.90 שקלים. על שישיית בקבוקים זהה של נביעות תשלמו 10.90 שקלים בכל הרשתות. שישיית מי עדן יקרה יותר: בשופרסל תשלמו 11.90 שקלים, ברמי לוי 11.60 שקלים, וביינות ביתן 11.50 שקלים. בחברת מי עין גדי, המשווקת כאמור גם את מי עדן, מסבירים שאין מחיר מומלץ לצרכן, וש"במי עין גדי ובמי עדן מוכרים את המים המינרליים במחיר שרואים לנכון". פערים גדולים אפשר לראות במים המיובאים: שישיית "סן בנדטו" תעלה 10 שקלים ברמי לוי, 12.90 ביינות ביתן ו־15.90 בשופרסל.
הפערים הגדולים מופיעים לפעמים בין בקבוקים שונים. ביינות ביתן, למשל, תשלמו 2.90 שקלים על בקבוק של ליטר של מי עדן, אבל אם תבחרו בבקבוק עם מה שמכונה "פקק ספורט", תידרשו להוסיף שקל נוסף ולשלם 3.90 שקלים. במועצה לצרכנות העירו כבר בשנת 2017 על הפערים במחירים: לדבריהם, שקל לפה או שקל לשם נראים כמו פערים קטנים, אבל מכיוון שהמחיר נמוך מלכתחילה, הפער למעשה עומד על עשרות אחוזים. "חשוב לזכור", הם כתבו באתר: "אין הבדל מהותי בעלויות הייצור של האריזות, ולכן פער של מאות אחוזים במחיר הוא רווח נקי של הרשתות". במועצה המליצו לא לקנות בקבוק יחיד אלא שישייה, כי מבחינה כמותית זה תמיד ישתלם – כמובן, רק אם החלטתם כבר לשלם מחיר גבוה פי אלף מהמחיר שתשלמו על מים מהברז, שהם כנראה טובים לא פחות.
