מארכיון המדינה נמסר:
"אנו פונים אל משרדי הממשלה ולוקחים מהם מסמכים, שנחשפים בהדרגתיות. יש משרדים שלא ייפו את כוחנו לחשוף את המסמכים"
פתיחת שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלחה אותי לחפש חומר היסטורי על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, לצורך כתבה. ביקשתי למצוא מסמכים שקשורים לחקירות ראשי ממשלה קודמים – מיצחק רבין, שאשתו לאה הועמדה לדין בגלל החזקת חשבון דולרים בניגוד לחוק הפיקוח על המטבע, ועד הפרשיות השונות שהביאו את אהוד אולמרט אל ספסל הנאשמים. הנחתי שלמידע כזה אפשר יהיה להגיע דרך אתר ארכיון המדינה, אך כאן נחלתי כישלון מפואר.
התוצאות שהשגתי בניסיונות החיפוש היו דלות למדי. הופניתי למסמכים על משפט דמיאניוק, או לכותרות סתומות דוגמת "היועץ המשפטי לממשלה – שוטף". אכזבתי מהתוצאות הבלתי רלוונטיות התעצמה כאשר גיליתי שגם בתיק של דמיאניוק וגם במסמכי ה"שוטף" אי אפשר לעיין ברשת מיד, אלא יש למלא טופס הזמנה, ומי יודע מתי יישלחו אליי.
הנחתי בצד את היומרות העיתונאיות, וניסיתי לחפש באתר את תעודת "יקיר העיר" של סבי המנוח. גם אותה לא מצאתי. גם לא רשומות הנוגעות לשירותו באצ"ל ובבריגדה היהודית. עיינתי בחוק הארכיונים: שם נקבע במפורש כי על כל מוסד ממוסדות המדינה והרשויות המקומיות מוטלת חובה להפקיד בארכיון המדינה "חומר ארכיוני" – כל מסמך כתוב, מוקלט או מצולם שברשותו. הפער בין ההוראה הזו לבין המציאות העצים עוד יותר את התסכול.
בעמוד הבית של אתר הארכיון מצאתי מעין הסבר־התנצלות: "אתר ארכיון המדינה נפגע ומאז עובר תהליכי שדרוג ועדכון", כך נכתב שם. "בנינו אתר מאובטח יותר, עם מנוע חיפוש מהיר יותר, ותיקנו מספר רב של תקלות. במהלך השדרוג התגלו תקלות ובעיות חדשות. אנו מודעים לתקלות אלו ועמלים על תיקונן".
הנחתי בצד את היומרות העיתונאיות, וניסיתי לחפש באתר את תעודת "יקיר העיר" של סבי המנוח. גם אותה לא מצאתי. גם לא רשומות הנוגעות לשירותו באצ"ל ובבריגדה
כשפניתי לארכיון המדינה ושאלתי מדוע לא מונגשים לעיון הציבור חומרים שצריכים להיות פתוחים על פי חוק הארכיונים, נאמר לי ש"יש לבדוק מול משרדי הממשלה, שזוהי חובתם לפרסם על פי חוק". אני רק אחד ומשרדי הממשלה הם עשרות, כתבתי לארכיון קושיה נוספת. אתם אלה שמרכזים את החומר ועובדים מול משרדי הממשלה – מה אתם עושים כדי שהמסמכים השונים יהיו גלויים לאזרח מן השורה? "אנו פונים אל משרדי הממשלה ולוקחים מהם מסמכים, והם נחשפים בהדרגתיות", הייתה התשובה. "לצד משרדים שייפו את כוחנו לחשוף את המסמכים, יש משרדים שלא עושים זאת, ואתה מוזמן לפנות אליהם ולברר מדוע החומר לא נחשף".
"הארכיון הוא מקור מידע מרתק, אבל 99 אחוזים מהאוכלוסייה לא יודעים את זה, וחבל", אומר לי ד"ר יעקב לזוביק, מי שכיהן כגנז המדינה בשנים 2011־2018. "בארכיון יש חומר שעשוי לעניין כל אזרח ישראלי, מנתונים על הרחוב שהוא גר בו ועד מידע לגבי ההחלטות הנכונות או השגויות שהתקבלו בממשלה ושהשפיעו על כולנו".
מדוע לא פותחים לעיון הציבור חומרים רבים שאמורים להיות נגישים לפי החוק?
"החוק הישראלי הוא ייחודי, בכך שהוא מחייב בדיקה של החומרים לפני פתיחתם לציבור הרחב. ברוב מדינות העולם החומר הארכיוני ממתין במחסנים במשך הזמן שנקצב בחוק, ואז נפתח לעין כול. בישראל, כשמסתיימת התקופה שנקצבה, החומר צריך לעבור לבדיקה".
מי בודק אותו ומאשר את הנגשתו לציבור?
"הגוף המפקיד הוא זה שאמור לבדוק את החומר, אבל רוב המשרדים האצילו את סמכות הבדיקה לארכיון המדינה. בפועל, זו משימה בלתי אפשרית: בגלל חוסר בכוח אדם, משך הזמן הנדרש לבדיקת המסמכים שבארכיון הוא 3,000 שנים. לצד זאת, גופים כמו משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים לא האצילו את הסמכויות לארכיון. כך נוצר קונפליקט, כי הגוף ששומר על החומר לא רוצה לערוך את הבדיקה, וזה מאפשר לו פשוט לא לפתוח את המסמכים לציבור".
זה יכול להסביר למה לא מצאתי חומר שקשור למוסד היועץ המשפטי לממשלה. אגב, מה קרה לאתר של הארכיון? באילו נסיבות הוא נפגע?
"באוגוסט 2020 האתר הופל על ידי פרצן תוניסאי, והיה מושבת לחודש־חודשיים. ממה שאני מתרשם, עדיין לא הצליחו להחזיר לאתר את היכולות שלו מהתקופה שלפני הפריצה".
הגנז לשעבר מחפש בעצמו מדי פעם חומרים באתר הארכיון?
"אני מוביל מחקר על תולדות מפעל ההתנחלויות מאז 1967. שמתי לב לכך שיש המון ספרות אקדמית, סוציולוגית, משפטית וגיאוגרפית לגבי ההתנחלויות, אבל אין כמעט מחקר היסטורי בנושא. הסיבה לכך היא שמוסדות המדינה וצה"ל מעולם לא פתחו את הארכיונים הרלוונטיים. אני וקבוצה של אנשים מרכזים חומרים ומנסים לערוך מחקר כזה".
בתור מי שמכיר את ארכיון המדינה מקרוב, מהו האתגר הגדול ביותר של המוסד הזה?
"יש שני אתגרים. הראשון הוא לייצר שיטה מסודרת לשמירת התיעוד הדיגיטלי מכל רשויות הממשלה, כי היום כבר אין תיעוד על גבי נייר. הרושם שלי הוא שהארכיון מצא את הדרך לעשות זאת. האתגר הנוסף הוא לפתוח את החומרים שלא נפתחו עדיין".
