האם אפשר להכריז על מותו של הקולנוע התיעודי?
מה נאמר בישיבות הסודיות של הנהלת הסוכנות? איך לאה צמל מסוגלת לישון בלילה אחרי שהגנה על מחבלים? מי מבני משפחתו של משה דיין העריץ אותו ומי שנא אותו? ומדוע המילה "דוקומנטרי" אמורה לגרום לנו להאמין לתשובות שניתנות לכל השאלות הללו? על רקע פרשת "מחוז ירושלים" והנשק השתול, יוצרים דוקומנטריים מדברים על ההתנגשות בין העובדות לאג'נדה האישית, ומודים: על המסך לא תמצאו את האמת, אלא לכל היותר אחת מכמה אמיתות

איור: שאטרסטוק