יום השואה תשפ"ה: זיכרון בסלון עם יוסי הרשקוביץ

יוסי הרשקוביץ בן למשפחה דתית אורתודוכסית ברומניה, בספטמבר 1940 האזור בו גר סופח להונגריה. במרץ 1944 הגרמנים כבשו את הונגריה ותוך שבועות ספורים הוקם הגטו אליו הלכו הוא ומשפחתו. לאחר שהות בגטו, הנאצים ריכזו את היהודים בבית הכנסת ומשם הם העבירו אותם לאושוויץ-בירקנאו. שם, אמו ושלושת אחיו הקטנים נשלחו להשמדה והוא, אחיו ואביו נפרדו מהם לחלק אחר של המחנה. הרשקוביץ עבר משם למחנה מאוטהאוזן ולמחנה גוזן עד לשחרור המחנה בידי בעלות הברית.

Video: באדיבות זיכרון בסלון

יוסף הרשקוביץ' נולד לאביו יעקב הרשקוביץ' ואימו בינה חיה למשפחת שניצלר. המשפחה מנתה חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת אחת. יוסף היה הגדול מבין אחיו. מצד אביו לא שרד איש, ומצד אמו שרדו שלוש אחיות ושלושה אחים. לפני פרוץ המלחמה, למשפחה הייתה מסעדה בסיגאט. כאשר פרצה המלחמה יוסף היה בן שמונה עשרה. אודות המלחמה שמעו ברדיו ובעיתונים וידע כי השנאה הולכת וגואה כלפי היהודים. באותה העת החלו פוגרומים, מעשי שנאה ואנטישמיות רבים כלפי היהודים אשר התגוררו באזור אך היהודים עוד הצליחו להסתדר בתוך הקהילה היהודית במקום.

יוסי מספר, שאם היו עולים על רכבות לדוגמא, היו זורקים אותם משם. משום כך, לא ידעו בני הקהילה האם המצב טוב יותר ברומניה עצמה. ״כשחשבתי על עצמי יוצא מזה, חשבתי רק על ארץ ישראל. אתם, הדור הצעיר לא יודעים מה זה כשאין מדינה. כשיצאנו בבוקר מהבית ולא ידענו אם נחזור״, סיפר יוסף.

במרץ 1944 היהודים עברו לגטאות. אחרי הסלקציה נשארו יוסי, אחיו אשר ישעיה ואביו. כל השאר, שלא עברו את הסלקציה הובלו מיד לתאי הגזים, שם מצאו את מותם. לאחר שבועיים שהיו בבירקנאו, עברו לאושוויץ יוסף, אחיו ואביו. אוכל כמעט ולא היה, בבוקר נתנו מים פושרים, בצהריים מרק ובערב רבע כיכר לחם עם מרגרינה. מי שניסה לגנוב עוד אוכל, היו תולים אותו באותו הרגע.

בהמשך הופרד יוסי מאחיו ואביו. את יוסי שלחו לאינטרכשוויטה שהיה אחד מהשלוחות של אושוויץ, שם שהה ממאי 1944 עד לינואר 1945. בשנת 1947 עלה יוסף ארצה והחל לעבוד כיהלומן. הוא החל את דרכו כמלטש במפעל והחל אט אט להתפתח משם, עד שפתח משרד בבורסת היהלומים הישראלית. ליוסף שלוש בנות, 10 נכדים ו-6 נינים. השנה, יוסף עתיד לחגוג את יום הולדתו ה-98.

זיכרון בסלון היא מסורת ישראלית חדשה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. היוזמה מעבירה את שרביט הזיכרון מהטקסים הממלכתיים והעצרות ההמוניות – למפגשים אישיים, משמעותיים ומרגשים שמתקיימים מדי שנה באלפי סלונים במקביל.

עדויות נוספות שניתן לשמוע:

• שורד השואה אביגדור נוימן מספר את סיפורו
• שורדת השואה איירן ששר מספרת את סיפורה