בישיבת קבינט לפני יותר משנה, שבעקבותיה הוסרו גלאי המתכות משערי הכניסה של מוסלמים להר הבית, הוחלט על הצבת "מצלמות חכמות" במבואות ההר בתוך חצי שנה לכל היותר. מומחי אבטחה שהוזמנו בידי המדינה לייעץ לה מהי הדרך הנכונה להגן על ההר הסבירו עד כמה גלאי מתכות הם אמצעי מיושן ומיותר, ויש להמיר אותם במאבטחים מיומנים וביכולות לאיתור מפגעים. הוסבר שכפיצוי על הסרת המגנומטרים יוצבו בשערים אמצעי בידוק ביטחוני המבוססים על "טכנולוגיות מתקדמות". הובטח שהמצלמות החדשות, בעלות מאה מיליון שקלים, יהיו מסוגלות לזהות אדם שנושא עליו נשק או מטען חבלה, ויצוידו במערכות משוכללות לזיהוי פנים.
אז הובטח. גלאי המתכות הוסרו מיד, כזכור, אולם האמצעים החלופיים המובטחים טרם הותקנו, ומותר לנחש שלא יותקנו גם בעתיד. מחבל יחיד, אחמד מוחמד מחאמיד מאום אל־פחם (31), יצא ביום שישי שעבר מהר הבית דרך שער המשגיח, ומיד ניסה לדקור שוטר. הוא הוכיח בכך שגם שנה אחרי רצח שני השוטרים בהר, עדיין אפשר להיכנס למקום הקדוש חמוש בסכין. שום "אמצעי מיוחד" לא מנע זאת. נוסף לסכין, אפשר להסיק, הוא היה מסוגל להחדיר לשטח ההר גם רובה, אקדח או עשרים ק"ג של חומר נפץ. אולי גם להשתמש בכל אלו כלפי עולי ההר היהודים, חלילה.
וזה חשוב מאוד. שם למעלה, במרומי השלטון, מנסים להטעות את הציבור הישראלי. לא נוח להם שידעו שההר חשוף בדיוק כפי שהיה ערב הפיגוע בקיץ שעבר, ושמאימת אנשי ראאד סלאח נמנעת ישראל מלהתקין בו אמצעי בידוק מכל סוג שהוא. לכן מוכרים להמונים סיפור על מצלמות קסם, ומטשטשים הכול בכסות הביטחונית הרגילה, מכשירת כל המחדלים. שם למעלה יודעים שאיש בתקשורת לא יבדוק ולא ישאל שאלות קשות מדי, ומתברר שזה נכון אפילו אחרי שהמחבל הארור החריב את מיצג ההונאה המתוחכם שהופעל נגד הקהל הישראלי בידי מנהיגותו.
לפני פחות מחודשיים נדונה בבג"ץ עתירתם של עו"ד איתמר בן־גביר ואחרים, שדרשו להסיר את גלאי המתכות גם משער הלל־המוגרבים, שדרכו נכנסים יהודים לשטח ההר, ממש כפי שהוסרו משערי הכניסה של המוסלמים למתחם המקודש. המדינה התנגדה מכול וכול, ובדיון במעמד צד אחד – הצד של המדינה – הסבירו נציגיה לשופטים מדוע פשוט בלתי אפשרי להסיר את אלו משער הכניסה היחיד שמיועד לכל מי שאינו מוסלמי.
הנשיאה אסתר חיות סיכמה זאת בתחילת הדיון הגלוי בעניין, ואמרה: "מבחינה טכנית אי אפשר להפעיל את אותם האמצעים (החלופיים לגלאים, שמופעלים בשמונת שערי ההר שערבים נכנסים דרכם למתחם. א"ס) בשער המוגרבים. הן בשל הנסיבות והן בשל כמות האנשים", ערפלה.
עו"ד בן־גביר התעקש: "אנו אומרים: מה שעושים לערבים – אפשר לעשות ליהודים". אולם חיות הוסיפה לאמץ את גרסת המדינה: "אמרתי לאדוני שטכנית זה לא ניתן". בן־גביר ניסה לשכנע את חיות שנציגי המדינה אינם אומרים לה את האמת, אבל חיות דחתה את דבריו בביטול: "בכל הכבוד, אין לנו שום יסוד להניח שמטעים אותנו. חזקה על אנשי המקצוע ועל אנשי המשטרה שהם מציגים את האמת. אנו חיים מפי אנשי המשטרה. אוי לנו אם נצא מתוך הנחה שמטעים אותנו".
עותר נוסף, ד"ר מיכאל בן־ארי, לעג בדיון לטיעוני הרשויות: "אני לא משפטן, אני איש פשוט, אך לוגיקה אני יודע. אם יש דבר (אמצעים חלופיים לגלאים. א"ס) כל כך מופלא שאיש לא רואה את המופלא הזה, המופלא הזה יכול לפעול גם בשער המוגרבים".
חיות: "זו בדיוק השאלה שביררנו וקיבלנו הסברים מפורשים, הבהרות שהדבר לא ניתן".
ובכן, כעת כבר ברור שבשערי הכניסה לערבים לא הוצבו כל אמצעים חלופיים. כמו בגדי המלך החדשים, גם "האמצעים החדשים" אינם קיימים במציאות. למעשה אלו אותם אמצעים ישנים שבהם נהוג לשכך מדורי דורות את חמתו של הקוזק, הפריץ או הסולטן הזועם – אימוץ ללא סייג של מכלול הדרישות שהציבו הגורמים הפורעים והתקפלות ללא תנאי בפניהם. מצערת מאוד הידיעה שכדי להסתיר את העובדה הפשוטה והמביכה הזו, הממשלה וראשה הונו את כל מי שאפשר – כולל את הציבור הרחב, כולל את בית המשפט.
לאחר הפיגוע הודיעה המשטרה שתבדוק את התנהלות השוטר המותקף, שנראה בסרטון כשהוא מתעסק במכשירו הסלולרי במקום לאבטח כנדרש. אופייני כל כך למשטרה ולרשויות כאן בכלל לטפול את כל האשמה על השי"ן־גימ"ל ולרחוץ בניקיון כפיהן. הנהגת המדינה הזניחה את ההר ומסיחה את דעתה ואת דעתנו מהסכנה הנוראה בשעריו לא פחות מהשוטר האומלל. היא עסוקה כמותו באלף עניינים אחרים, שונים ומשונים, אבל הוא זה שיוקרב כדי לכפר על חולאיה שלה, כמו תמיד.
