תמונותיו של הראי"ה קוק מוכרות לרבים, אך לאחרונה התגלו בידי צוות חוקרים של המרכז התיעודי בבית הרב קוק תצלומים לא מוכרים של הרב. התמונה הראשונה 1 צולמה בכפר חסידים בידי ד"ר אדוורד אלקן, רופא יהודי שקבע את מושבו שנים אחדות בכפר, ומצויה באתר האינטרנט "ביתמונה". על פי השוואה בין תמונה זו לתמונה דומה ממסע המושבות של חודש אייר שנת תרפ"ז (1927),שצולמה בעפולה ונדפסה בעבר, וגם בה מופיע הרב כשכובע רבני רגיל לראשו ולא כובע הפרווה האופייני, ניתן להעריך במידה רבה של ודאות כי התמונה שלפנינו צולמה באותו פרק.
במסע מושבות זה, שכלל למעלה מארבעים נקודות יישוב וארך כשבועיים, השתתפו גם הרבנים אבא יעקב הכהן בורוכוב מחבר שו"ת "חבל יעקב" ומרבני המזרחי (הוא כנראה העומד בגבו למצלמה), מאיר בר־אילן (ברלין) נשיא המזרחי העולמי – התנועה שארגנה את המסע, וישראל רבינוביץ־תאומים (יש"ר), חתנו ושמשו של הראי"ה, ממייסדי המושבה "בית וגן", לימים העיר בת־ים. אפשר לשער שהרכב בימין התמונה הוביל את הרבנים בדרכם ממקום למקום.
זו אחת התמונות היחידות של הראי"ה בנוף לא־אורבני, על רקע אדמתה של ארץ ישראל– הר הכרמל במקרה הזה.
ביקור בניו יורק
בתמונה נוספת 2 נראה הראי"ה מגיע לניו יורק ב־י"ג באדר ב' בשנת תרפ"ד (1924). חלק מהתמונה פורסם באיכות נמוכה ובחוסר בספרו של אפרים צורף, חיי הרב קוק, תש"ז, עמ' 107, ואנו מפרסמים אותה כעת באיכות גבוהה מתוך הפרסום המקורי – עיתון תמונות שוויצרי בשם Schweizer Illustrierte Tseitung, שמצאנו בעיזבונו של הרב ד"ר מרקוס כהן, מקורבו של הרב משווייץ. ארכיון זה נתרם לאחרונה לבית הרב קוק בידי בנו הרב ד"ר גבי כהן, באמצעות ידידו הרב ארי יצחק שבט, מנהל המרכז התיעודי בבית הרב.
הרב מלווה משמאל בנדיב הארי פישל (עם כובע צילינדר וזקן צרפתי לבן), מי שמימן מפעלים רבים, ביניהם הקמת בית הרב וישיבת מרכז הרב בירושלים. בין הראי"ה ופישל צועד מאחור הרב משה זבולון (רמ"ז) מרגליות, מחשובי רבני ניו־יורק (עם זקן לבן). יושם לב לפתקים הלבנים על דשי המעיל של חלק מהנוכחים, כנראה אישורי כניסה למתחם הפנימי שבנמל, לטקס קבלת הפנים או בדומה לכך.
משלחת גיוס הכספים הרבנית לצפון אמריקה כללה את הראי"ה, הרב אברהם דובער כהנא־שפירא מקובנה והרב משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה (ולימים, חברון). הגעתם לניו יורק הייתה מאורע מרשים בתולדות יהדות העיר והמדינה. בנוסף לתרומות שנאספו, האיץ הביקור את מגמת הצעירים מאמריקה לנסוע וללמוד בישיבות בארץ ובאירופה. וכך מתואר האירוע בעיתונות אותם הימים:
בשעה השביעית יצאו מהעיר [ניו יורק] אל החוף מאות אוטומובילים מקושטים בדגלים אמריקניים ועברים… קרוב לארבע מאות איש, מסלתה ושמנה של היהדות האמריקנית, גדולי הרבנים, עשירים ועסקנים מפורסמים… 'בטרי־פארק' היה מלא על כל גדותיו אלפי אנשים ואוטומובילים… אלפי יהודים נדחקו כדי לתת שלום לאורח… במשך כל היום לא נפסקה התנועה במלון מאלפי הבאים לתת שלום להרב קוק. כל ארץ־הישראליים שבאו נשקו את ידי הרב קוק כמנהג המזרח ("המזרחי", כ"ח בניסן תרפ"ד).
באותו יום התוועד הרב קוק גם עם ג'ון פרנסיס היילן, ראש עיריית ניו יורק בשנים 1918־1925, בפגישה רשמית בבניין העירייה. השיחה בין השניים התנהלה באנגלית.
אבן פינה בעפולה
בתיעוד הבא – שתי תמונות מאירוע הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול בעפולה, תרפ"ח (1928), מתוך אלבום "עפולה שנים ראשונות" באתר האינטרנט "ביתמונה".
בראשונה 3 בשולחן המכובדים יושבים מימין לראי"ה הרב שמואל חיים לנדוי (שח"ל), ממנהיגי "המזרחי הצעיר" ו"הפועל המזרחי" ומראשי הוגי רעיון "תורה ועבודה", הניכר בזקנו השחור והארוך וכן בבגדיו הבהירים. משמאלו הרב מאיר בר אילן (ברלין, בעל זקן צרפתי), מראשי תנועת המזרחי שקידמה את הקמת בית הכנסת. הרב דוב הכהן קוק, אחיו של הראי"ה, שכיהן באותה שעה ברבנות העיר עפולה, שהה ככל הנראה בזמן האירוע במסע לגיוס כספים בארצות הברית. יצוין כי שח"ל נפטר במפתיע כעבור כחודש וחצי, ביום ט"ו כסלו תרפ"ח, ואם כן זו אחת מתמונותיו האחרונות.
כך מדווח בעיתון ירושלמי על האירוע:
השבוע הניחו אבן הפנה לשתי בתי כנסיות, – אחד בעפולה ואחד במרחביה, הנבנים בעזרתו ובסיועו של המרכז העולמי של המזרחי. בית הכנסת בעפולה נבנה מנדבת ה' [האדון שלום] לואיס בקמדין שבאמריקה, ובהשתדלותו של חבר הועד הראשי של המזרחי באמריקה הרב [נפתלי צבי יהודה] ריף מקמדין. בחגיגות אלה של הנחת אבן הפנה השתתפו נשיא הרבנות הראשית בא"י הרב קוק, חבר המרכז העולמי של המזרחי הרב מאיר ברלין וב"כ המושבות שבעמק. ("דואר היום", ל' ניסן תרפ"ח)
הרב נפתלי צבי יהודה ריף, רבה של קמדין, היה אחיו של הרב יצחק זונדל ריף הי"ד, בוגר ישיבת מרכז הרב שנספה עם בני משפחתו וקהילתו "זאגר ישן" בשואה. יו"ר בית הרב, הרב יוחנן פריד, מעיד כי הרצי"ה היה מספר מדי פעם לתלמידיו על דמותו של הרי"ז ריף כשעיניו מלאות דמעות.
בתמונה השנייה 4 נראה הרב נואם מעל גבי הבימה הגבוהה במהלך המעמד. משמאלו שלט החברה הבונה את בית הכנסת "עולים בונים בע"מ".
התמונה הבאה 5 היא מחנוכת בית הכנסת הגדול בעפולה, תרצ"ג (1933). תמונה זו נדפסה במהדורה הראשונה של חוברתו של משה קרונה, הרב מאיר בר אילן, תשי"ד, שעותקיה נדירים וספורים.
בית הכנסת של עפולה נחנך כנראה לקראת הימים הנוראים של שנת תרצ"ד. מימין לראי"ה יושב הרב מאיר בר־אילן (ברלין, בעל הזקן הצרפתי), מראשי תנועת "המזרחי" שנטלה חלק כאמור במימון הבנייה. משמאלו הרב נחום הלוי לוין (תר"ל־תרצ"ו), רבה של עפולה באותה עת, שטרח רבות למען השלמת פרויקט הקמת בית הכנסת. היושב משמאל לרב לוין טרם זוהה.
אירוע לכבוד התורם
התיעוד האחרון 6 לקוח מאירוע שהתרחש בעפולה תרפ"ו (1926) לכבוד ביקורו של שלמה ויינשטיין, מי שהיה נשיא "קהיליית ציון", החברה שרכשה את האדמות שעליהן הוקמה עפולה. התמונה לקוחה גם היא מתוך אלבום "עפולה שנים ראשונות" באתר האינטרנט "ביתמונה", ובה נראה הראי"ה מסב עם תושבי המושבה.
מימין לראי"ה יושב שלמה ויינשטיין הענוב בעניבת פפיון. משמאלו אחיו הרב דב (דובער), שנתמנה באותם ימים ממש לרבה של המושבה ולימים כיהן כמנהל מכון הארי פישל בירושלים. כך מדווחת כתבה עיתונאית על האירועים:
בראשונה בקר מר וינשתין את העיר עפולה… לכבוד האורח סודר שולחן ערוך עם מגדנות ויין, וחברי הועד עם מספר נכבדים מהעיר בלו זמן־מה עם האורח שישב בראש, בשיחה על מצב העיר, התפתחותה, צרכיה ותקוותיה. הקהל הרחב לא יכל להצטמצם בין כתלי הבית, ובלי הכנות סודרה תהלוכה ברחובות העיר, והעיר עפולה צהלה ושמחה… בהזדמנות זו מן הראוי לציין באלו מלים את באו של הרב היליסבטגרדי [העיר יליסבטגרד] הרב קוק – אחיו של ראש רבני הארץ רבי אברהם יצחק הכהן קוק – שנתקבל בתור רב לקהלת עפולה. הרב הנ"ל הגיע לעפולה בלוית אחיו נשיא הרבנות, הרב [יהודה לייב מימון] פישמן נשיא המזרחי בא"י, הרב [זאב] גולד ועוד אורחים חשובים… רושם חזק עשה נאומו המצוין של ראש הרבנים הרא"י קוק שכלו היה מלא שירה ושבח על קדושת בנין הישוב, בתתו הערכה עמוקה לכל עבודת הבנין השונה הנעשית בארץ על ידי שדרות שונות. הרב [דב] קוק, הרב דמתא, ענה בנאום קצר, והודה למברכים ולמאחלים ("דואר היום", כ"ח בניסן תרפ"ו).
יהיו התמונות האלו זיכרון לראי"ה קוק, מורה דרכנו הגדול.
צוריאל חלמיש הוא חוקר בבית הרב קוק
