יונתן צ'קול, עתודאי במכון לב בירושלים, עלה עם משפחתו מגונדר שבאתיופיה לפני 15 שנה. מאחור נשארו סבתו וארבעה אחים של אמו. בשבועות האחרונים הוא וחבריו לקהילה האתיופית נאבקים להעלאתם של 8,000 מבני הקהילה, הממתינים כבר שנים רבות לעלייה במחנות מעבר באדיס־אבבה ובגונדר. ביום שלישי בערב הוא השתתף בהפגנה נוספת שקיימו עשרות מבני הקהילה מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, שלדבריהם מסיר אחריות מהנושא.
ועדת שרים התכנסה היום (יום ב') כדי לדון שוב בסוגיה. הממשלה הנוכחית החליטה כבר בנובמבר 2015 להטיל על שר הפנים להוסיף ולבחון את מועמדותם לעלייה של יתרת יוצאי 'זרע ישראל' מאתיופיה, אבל ההחלטה לא יושמה במלואה מטעמי תקציב. בשנת 2016 החליטה הממשלה להעלות לארץ 1,300 איש מקרב הקהילות הממתינות וההחלטה בוצעה, ומאז לא הוקצה סעיף תקציבי להעלאתם של שאר הממתינים.
לדברי יונתן צ'קול, לשבעים אחוזים מהקבוצה הממתינה יש בארץ בני משפחה מקרבה ראשונה. הוא מתאר את הקבוצה הממתינה כקהילה סגורה המנהלת חיים יהודיים. "הילדים שם לא מחוברים לחברה האתיופית הנוצרית. בתי הספר שלהם פועלים בתוך הקהילות הסגורות שלהם, שמקיימות אורח חיים דתי. לא מדובר פה על הבאת אתיופים שמפוזרים בכל רחבי אתיופיה, אלא על ריכוזים ידועים וברורים שמתוכם עלו גם בשנת 2003 וגם בשנת 2016". צ'קול מספר שגם סבתו הייתה אמורה לעלות בקבוצה שעלתה לפני כשנתיים ושכללה בעיקר אנשים מבוגרים, אלא שהתיק שלה לא נבדק בידי הגורמים. "טענו שיש הרבה תיקים ולא הספיקו לבדוק את כולם, אבל היא עמדה בתנאים של הקבוצה שהותר לה לעלות. בנוסף, יש שם לא מעט אנשים שלא עלו עם משפחתם מכיוון שהם היו בני יותר מ־18 ולא נחשבו חלק מהמשפחה".
מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה זוכה לתמיכתם של ח"כ אברהם נגוסה ושל הרב מנחם ולדמן, ראש מכון 'שבות עם' ונציג הרבנות הראשית לעניין יהדות אתיופיה, אבל לא כל הקהילה האתיופית תומכת בכך. רבים מבני קהילת 'ביתא ישראל', שעלתה לארץ בשנות השמונים, מביעים התנגדות עקבית להעלאתם של עולים נוספים מאתיופיה, שלדבריהם הם 'נכרים גמורים'.
לפני כמה שבועות העבירו ארבעה מהמתנגדים מכתב בנושא ללשכת ראש הממשלה. הארבעה – הקייסים סמאי אליאס מראשון־לציון וזמנה מלקם מרחובות, והרבנים אמיר מנגסטו מפרדס־חנה ומברהטו סלומון מגוש עציון – ביקשו להזכיר שתהליך קביעת זהותו של אדם באתיופיה נעשה על ידי זקני ומנהיגי הקהילה הבקיאים ויודעים למנות בעל פה את ייחוסו לפחות שבעה דורות. "בירור היהדות והייחוס נעשה על פי המשפחה, קשרי נישואין, מקום מגורים ואירועים מיוחדים. על כן אנו תמהים כבר הרבה שנים כיצד ומדוע החליטה מדינת ישראל להביא לישראל אנשים אשר זהותם לא נבדקה מעולם על ידי בעלי הידע המקצועי, כאמור זקני ומנהיגי העדה", כתבו.
בהתאם לכך, הארבעה דורשים מהממשלה להקים ועדה שתהיה מורכבת מקייסים, זקני הקהילה, רבנים מהקהילה ונציגי ממשלה, ותבדוק את המבקשים להגר לישראל באופן פרטני ומדוקדק. "אחרת נמצא את עצמנו עם עשרות מיליוני נוצרים המהגרים מאתיופיה, המעוניינים לבוא לגן העדן הזה רק מסיבות כלכליות".
מפחדים לדבר
אברהם ירדאי עלה לארץ מאתיופיה כבר בשנת 1970, ובהמשך היה ממקימי התאחדות יהודי אתיופיה בישראל והיו"ר שלה. גם ירדאי מביע התנגדות נחרצת להעלאת 8,000 הממתינים. לדבריו, כבר לא מדובר בבני הפלאשמורה שכניסתם לארץ אושרה, אלא בנוצרים גמורים שאין שום סיבה להעלותם. ירדאי טוען שרבים מבני הקהילה האתיופית בארץ סבורים כמותו, אלא שעמדתם סובלת מדה־לגיטימציה. "הפכו את המאבק להעלאתם של הממתינים למאבק בגזענות, ולכן המתנגדים מפחדים לדבר".
מי שדעתו בסוגיה מעניינת במיוחד הוא הרב ראובן וובשת, שמונה לפני כחצי שנה לרב הראשי של יהדות אתיופיה. הרב וובשת ביקר לפני שמונה חודשים בקהילות הממתינות באדיס־אבבה ובגונדר, לקראת כניסתו לתפקיד. בחוות הדעת שפרסם עם שובו ארצה הוא ציין תחילה שהממתינים מאופיינים על ידי ארבעה תנאים: הם מזרע ישראל מצד אבותיהם או אמותיהם, הם עזבו את הכפרים שלהם כדי לחיות יחד עד לעלייתם ארצה, יש להם קרובים מדרגות ראשונות בישראל, והם נמצאים ברשימות הקודמות של הקהילות שנמסרו בעבר למשרד הפנים. וובשת התרגש לראות בקרב הממתינים טליתות ותפילין, ספר תורה שממוקם על פרשת השבוע, מקוואות וחפצי קדושה נוספים. בחוות הדעת שלו הוא כתב על כך: "זו הייתה עדות מהימנה שהם חפצים לשוב ליהדות כדת וכהלכה. אחרי התפילות הם שרו שירים חסידיים ופיוטים עדכניים מתוך השתפכות הנפש, והיה מרגש במיוחד". את חוות דעתו סיים הרב וובשת בהמלצה לזרז עד כמה שאפשר את העלאתם של הממתינים לעלייה בשתי הקהילות.
אברהם ירדאי לא מתרגש מחוות דעתו של הרב וובשת. לטענתו, הטליתות, הסידורים והכיפות אינם מוכיחים דבר, מכיוון שהם הובאו לקהילות הממתינים באתיופיה בידי הגופים שפועלים שם להעלאתם ארצה. "ליהודי אתיופיה היו קייסים והיו בתי כנסת, אבל מעולם לא היו להם כיפות וציציות כמו אלו שבארץ. הכול הצגה שנעשית שם כדי לשכנע את השרים והרבנים שמבקרים באתיופיה להעלות אותם לארץ".
ברשות האוכלוסין וההגירה אמרו השבוע שהם פועלים בסוגיה זו בהתאם להחלטות הממשלה. בלשכתו של השר דרעי סירבו להתייחס לנושא, והסתפקו גם הם באמירה שהם פועלים על פי החלטת הממשלה, ו"כשיהיה במה לעדכן, הם ישמחו לעדכן". במשרד לשירותי דת אמרו השבוע שעמדתם תובא לפני שרי הממשלה, ועד אז אין להם עניין בהתייחסות פומבית לנושא. במשרד גם סירבו לאפשר לרב ראובן וובשת להתראיין בסוגיה. 
