אחד הנושאים הכי מדוברים בחג הפסח – מלבד איסור החמץ כמובן – הוא איסור הקטניות. דבר זה נובע הן משום מרכזיותן של הקטניות בתפריט הביתי, כגון אורז, שעועית וקטניות אחרות, והן בגלל האוכל התעשייתי שמעורבות בו חלק מהקטניות (כגון לפתית). רבות השאלות על איסור זה: מה מקור המנהג? מה המקום להחמיר ולהקל בו? מה כלול באיסור? האם בטל הטעם? ואם כן – האם בטלה התקנה?
יש מקור לאיסור קטניות?
מקורו הראשוני של מנהג הקטניות איננו ידוע, עד שרבינו ירוחם, אחד מהראשונים כתב עליו: "ואותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטנית מבושל בפסח מנהג שטות הוא!". אמנם פוסקים אשכנזים רבים העידו שנהגו להחמיר ולהמנע מלאוכלם, לכך הובאו שני טעמים:
1) בדומה לדגנים גם מקטניות נוהגים לעשות תבשילים וקמח, ועלולים להתבלבל ביניהם.
2) לפעמים מעורבים מיני דגן בין זרעי הקטנית, ואי אפשר לברור אותם כמו שצריך.
בימינו החששות הללו אומנם פחותים, אך עדיין קיימים.
מהם בכלל הקטניות?
איסור הקטניות נגזר בשל דמיונם לדגן, לכן אסרו מינים הדומים לדגנים, או הגדלים בצורה דומה לדגן בתרמילים, כגון אורז, דוחן, כוסמת ועדשים.
בנוסף לכך חששו לדגנים המעורבים בקטניות, ולכן אסרו גם את אכילתם של מינים שקשה לברור אותם מן החיטים, כגון שעועית, תירס, פול ושומשום.
"לאוכלי לפתית" – איך זה קשור לקטניות?
ה'אבני נזר' אסר את הרפעס (לפתית) רק משום שהוא גדל בשרביטים.
על כך יש שחלקו מפני שלדעתם איסור קטניות חל רק על מינים שהיו בשעת הגזירה, והלפתית התגלתה רק בשלב מאוחר יותר.
בזמננו יש שהקלו יותר בלפתית ובשמן הקנולה שמיוצר גם הוא מצמח זה, מפני שבתהליך הייצור כלל לא מעורבים מים, וממילא גם אם היו חיטים מעורבים בו הם לא היו מחמיצים.
למעשה חלק מהרבנים האשכנזים מורים בכך היתר וחלק איסור, ולכן לעיתים מוצרים המכילים זאת מסומנים 'לאוכלי לפתית'.
אז מה הסיפור של הפריכיות אורז?
כפי שאמרנו, אם הקטניות עובדו בצורה שבה אפילו אם היה בהם חיטה היא לא היתה יכולה להחמיץ, ישנם כמה פוסקים שהקלו בדבר והתירו את אכילתם גם לאשכנזים. לפי זה ישנם פוסקים (וביניהם הרב אליקים לבנון שליט"א) שהתירו פריכיות אורז במפעלים שבהם אין שום עירוב של מים בתהליך הייצור.
האם הקטניות נחשבות כחמץ?
הרמ"א, שהחמיר באיסור קטניות פסק שדין הקטניות אינו זהה לחשש חמץ, ולכן אין בעיה להשהות קטניות בבית, ואף אם התערבו קטניות במאכל לא אוסרים את התבשיל (אלא אם רובו מקטניות). לכן לדוגמה אם אשכנזי מתארח אצל ספרדי ומגישים לו מרק שיש בו גם קטניות, הוא רשאי לאכול את המרק בלי הקטנית עצמה.
אם כך, אז למה כל כך הרבה מוצרים הם לאוכלי קטניות?
נכון שאמרנו שמוצרים שבהם רוב המאכל איננו מקטניות מותר לאוכלם, אולם כאשר יש לקטניות תפקיד משמעותי בעיצובו ובטעמו של המאכל הן אינן בטלות ברוב, ואפילו בכמות מועטת. ולכן כל מוצר שמשתמשים בו בשמן קטניות, או בחומרי עזר אחרים שחיוניים לעיצוב המאכל או לטעמו, אסור באכילה לנוהגים באיסור קטניות.
ומה עם הכלים?
כלים שאשכנזי השאיל לחברו הספרדי, והוא בישל בהם קטניות, כתב 'כף החיים' שלאחר 24 שעות כלים – מותרים בשימוש. ואם לא יודע האם כבר עברו 24 שעות או לא – לא צריך לשאול ויכול להניח שעברו כבר. ובדיעבד כשבושל כבר בכלי אף אם לא עברו 24 שעות – רוב הפוסקים מתירים.
הכותב הוא רב בארגון "כושרות"
